קול המוסיקה וזינוק הזיקית

טכנולוגיית "הקרן הכחולה" נמצאת כבר בינינו למעלה מארבע שנים (עוד חדשות מהמדף) והספיקה להתבגר ולהבשיל.

כרגיל בטכנולוגיות חדשניות, היה תחילה מחירה בשמיים, ועם הזמן החל לרדת לקרקע המציאות. עכשיו אנחנו בשלב בו מתקרב מחיר כונן RW של מוצר זה למאה דולר ומחיר מדיה R (מתוצרת פיליפס) כבר הגיע ל"שניים ב 4.70$” (מחיר RW הוא "שניים ב 7$”). אם כך, אמרתי לעצמי, הגיע הזמן לרכוש כונן כזה וקצת מדיה ולתהות על קנקנם. מה הם יכולים לעשות בכלל - ובלינוקס בפרט.

בשנה שעברה הוציאה חברת Western Digital לשוק כוננים קשיחים בגודל עד 2T מהסדרות Caviar Black ו Caviar Green.

כוננים אלה מבוססים עד טכנולגיית "לוח ה-500 ג'יגה" של החברה, ומבטיחים ביצועים משופרים: לא רק קיבול רב, אלא גם מהירויות פלט\קלט ללא תקדים בכונני SATA “רגילים", ובמחירים שהם עדיין בגדר הסביר*.

כמעט ופתחתי באמירה מעין "הפורמטים הדחוסים והנגנים הספרתיים שינו את עולם המוסיקה" כשעלה בדעתי שבעצם חלק לא מבוטל מהקוראים בכלל לא מכיר עולם אחר, ומבחינתו לא השתנה דבר, וכך היו פני הדברים מאז ומעולם (כשסיפרתי פעם לביתי שסבא השתתף במלחמת השיחרור היא שאלה אם הוא גם הכיר את אברהם אבינו. הפנמתי.)

בעיקרו קינפוג פדורה 13 להעברת וידאו ושמע בחיבור HDMI דומה למה שכבר תואר באופן-סוזה ובאובונטו. אתרכז כאן בהבדלים.

המצב באובונטו דומה למדי לזה שתואר ברשימה הקודמת: http://linmagazine.co.il/suse/2010/08/06/nvidia-hdmi.
*יש לפתוח את System – Prefernces – Monitors ולבצע את אותה עריכה שתוארה ברשימה הקודמת;
*יש לפתוח את System – Prefernces – Sounds ולבצע את אותה עריכה שתוארה ברשימה הקודמת (ראו תמונה 1);
אבל בכל זאת יש הבדל: זה (עדיין) לא עובד.