באמת זה מה שזממתי לעשות, כדי להבאיש קצת את ריחם של המתחרים. הפצה נושנה, חומרה מימי תרח, וכשזורקים בוץ הרי תמיד משהו נדבק. אבל אז ראיתי שיצאה גרסת התוודעות של amd64 ubuntu-hoary והחלטתי שיותר מעניין לנסות להתקין אותה על מחשב amd64. ההפצה מגיעה על iso יחיד בן 550 מגה ולכן צרבתי אותה על CD_RW - כשתצא הגרסה הרשמית בעוד שלשה שבועות אצרוב גם אותה על אותה מדיה.
ראשית, תיאור קצר של החומרה עליה בחרתי להתקין: מעבד opetron, זכרון 1 ג'יג, צורב DVD וכונן CD מהיר. כמו-כן כוננים מהירים עם נפח כללי של כ 400 ג'יג. על המחשב מותקנות מערכות הפעלה רבות אחרות – מה שמחייב פעולה שקולה, זהירה ואיטית בשעת בחירת המחיצות – לבל תדרסנה.
יעדתי להתקנה את המחיצה hda3 בת 10 ג'יג. למחיצת home יועדה hdb5. וכאן המקום לספר שסדר העליה של הכוננים אינו זהה לסדרם על הבקרים: ראשון עולה הבקר הלוגי sda, שני עולה hdb ושלישי עולה hda. הסיבה לכך היא הסטורית וקשורה לדרך בה "התפתח" המחשב. עוד על כך בהמשך.
איתחלתי, ובחרתי באנגלית כשפת ההתקנה. לא נוח לי עם התרגומים העלגים (בדרך כלל) לעברית, ואני חושב שזה גם אנטי-חינוכי. שפת הטכנלוגיה הבינלאומית היא אנגלית ואם נחסוך את השמוש בה לצעירינו נגדל דור של בורים פרובינציאלים. (לראיה: אתר אינטרנט מכובד קורא לעצמו "וואטסאפ" ולא "מה הענינים").
תוכנת ההתקנה זיהתה את כל החומרה ואת טבלת המחיצות המסועפת על 23 מחיצותיה. הועמדתי בפני הברירות הבאות: מחק הכל, מחק אחד מהכוננים, השתמש בשטח הפנוי הגדול ביותר או בחר ידנית. בחרתי באפשרות האחרונה. במחיצה hda3 בחרתי בפירמוט ויעדתי אותה ל /, ובמחיצה hdb5 סימנתי לא לפרמט ויעדתי אותה ל home. כך עשיתי גם לכל המחיצות האחרות שרציתי להכליל ב fstab. כל מחיצה שצורפה זכתה לאייקון שובב בטבלת המחיצות. עם סיום שלב הבחירה הוצגה טבלת סיכום ושוב בדקתי אותה בזהירות, לפני שלחצתי על הכפתור הגורלי הגוזר – פרמט! שלב זה נמשך כ 15 דקות.
בשעה 9:50 לחצתי על הכפתור וההתקנה התחילה. פס התקדמות אדום על רקע כחול הראה את מידת ההתקדמות ומתחתיו נכתב שם החבילה המותקנת. את גראב הורתי להתקין למחיצה עצמה, כי אני משתמש בגראב של סוזה ולא רציתי שידרס. בשעה 10:00 הסתיימה ההתקנה ויצאתי להפסקה.
בשעה 10:20 חזרתי להתקנה וראשית ערכתי את גראב של סוזה כך שיעלה את אובנטו. פשוט היה לעשות זאת בצורה הבאה: מתוך סוזה נכנסתי לקובץ boot/grub/menu.lst/ שנוצר בזמן ההתקנה, והעתקתי ממנו את הפסקה הנוגעת לאובונטו לתוך גראב של סוזה. הייתי חייב לערוך אותה במקצת כי אובנטו התמים לא ידע על השינוי בסדר העליה...
זהו – איתחלתי ואובנטו התחיל להתקין את כל החבילות. הן עולות עקרונית לפי סדר האלף בית כך שלא קשה לדעת כמה רחוק אתה מקו הגמר. מצורף לכל אחת גם מד זמן המראה כמה זמן נותר לסיום התקנת החבילה. לא הצלחתי לראות אף אחד מהם, זה היה כל-כך מהיר, פרט לאופן-אופיס. התקנתו נמשכה 14 שניות. בשלב מסוים עלה מסך curses ושאל על הרזולוציה של המסך. סימנתי 1600x1200 וההתקנה נמשכה.
ב 10:27 עלה חגיגית המסך הראשון של אובונטו gnome-2.10. פתחתי את סינפטיק והתקנתי קולמוס, הוספתי פריסת מקלדת עברית ופתחתי את אופן-אופיס 1.1.3 לכתיבת סקירה זו. על המסך כבר היתה צלמית של דיסק עם הכתובת fedora3 x86_64 disk3 ששכחתי פעם בכונן ה CD – ולא נודע כי בא אל קרבו...
ראשית, תיאור קצר של החומרה עליה בחרתי להתקין: מעבד opetron, זכרון 1 ג'יג, צורב DVD וכונן CD מהיר. כמו-כן כוננים מהירים עם נפח כללי של כ 400 ג'יג. על המחשב מותקנות מערכות הפעלה רבות אחרות – מה שמחייב פעולה שקולה, זהירה ואיטית בשעת בחירת המחיצות – לבל תדרסנה.
יעדתי להתקנה את המחיצה hda3 בת 10 ג'יג. למחיצת home יועדה hdb5. וכאן המקום לספר שסדר העליה של הכוננים אינו זהה לסדרם על הבקרים: ראשון עולה הבקר הלוגי sda, שני עולה hdb ושלישי עולה hda. הסיבה לכך היא הסטורית וקשורה לדרך בה "התפתח" המחשב. עוד על כך בהמשך.
איתחלתי, ובחרתי באנגלית כשפת ההתקנה. לא נוח לי עם התרגומים העלגים (בדרך כלל) לעברית, ואני חושב שזה גם אנטי-חינוכי. שפת הטכנלוגיה הבינלאומית היא אנגלית ואם נחסוך את השמוש בה לצעירינו נגדל דור של בורים פרובינציאלים. (לראיה: אתר אינטרנט מכובד קורא לעצמו "וואטסאפ" ולא "מה הענינים").
תוכנת ההתקנה זיהתה את כל החומרה ואת טבלת המחיצות המסועפת על 23 מחיצותיה. הועמדתי בפני הברירות הבאות: מחק הכל, מחק אחד מהכוננים, השתמש בשטח הפנוי הגדול ביותר או בחר ידנית. בחרתי באפשרות האחרונה. במחיצה hda3 בחרתי בפירמוט ויעדתי אותה ל /, ובמחיצה hdb5 סימנתי לא לפרמט ויעדתי אותה ל home. כך עשיתי גם לכל המחיצות האחרות שרציתי להכליל ב fstab. כל מחיצה שצורפה זכתה לאייקון שובב בטבלת המחיצות. עם סיום שלב הבחירה הוצגה טבלת סיכום ושוב בדקתי אותה בזהירות, לפני שלחצתי על הכפתור הגורלי הגוזר – פרמט! שלב זה נמשך כ 15 דקות.
בשעה 9:50 לחצתי על הכפתור וההתקנה התחילה. פס התקדמות אדום על רקע כחול הראה את מידת ההתקדמות ומתחתיו נכתב שם החבילה המותקנת. את גראב הורתי להתקין למחיצה עצמה, כי אני משתמש בגראב של סוזה ולא רציתי שידרס. בשעה 10:00 הסתיימה ההתקנה ויצאתי להפסקה.
בשעה 10:20 חזרתי להתקנה וראשית ערכתי את גראב של סוזה כך שיעלה את אובנטו. פשוט היה לעשות זאת בצורה הבאה: מתוך סוזה נכנסתי לקובץ boot/grub/menu.lst/ שנוצר בזמן ההתקנה, והעתקתי ממנו את הפסקה הנוגעת לאובונטו לתוך גראב של סוזה. הייתי חייב לערוך אותה במקצת כי אובנטו התמים לא ידע על השינוי בסדר העליה...
זהו – איתחלתי ואובנטו התחיל להתקין את כל החבילות. הן עולות עקרונית לפי סדר האלף בית כך שלא קשה לדעת כמה רחוק אתה מקו הגמר. מצורף לכל אחת גם מד זמן המראה כמה זמן נותר לסיום התקנת החבילה. לא הצלחתי לראות אף אחד מהם, זה היה כל-כך מהיר, פרט לאופן-אופיס. התקנתו נמשכה 14 שניות. בשלב מסוים עלה מסך curses ושאל על הרזולוציה של המסך. סימנתי 1600x1200 וההתקנה נמשכה.
ב 10:27 עלה חגיגית המסך הראשון של אובונטו gnome-2.10. פתחתי את סינפטיק והתקנתי קולמוס, הוספתי פריסת מקלדת עברית ופתחתי את אופן-אופיס 1.1.3 לכתיבת סקירה זו. על המסך כבר היתה צלמית של דיסק עם הכתובת fedora3 x86_64 disk3 ששכחתי פעם בכונן ה CD – ולא נודע כי בא אל קרבו...