אם אתם משתמשים במערכת ההפעלה Mac OS X, אתם עובדים עם מערכת הפעלה שהיא גילגול של מערכות ההפעלה NextStep וOPENSTEP. איך באמת נראתה מערכת ההפעלה המקורית ומדוע עדיין מתייחסים למערכת ההפעלה והטכנולוגיות השונות שנמצאו בה כטכנולוגיות שהקדימו את זמנן? מאת יוג'יניה לולי-קוארו, OSNews.
כאשר סטיב ג'ובס נבעט החוצה מאפל ב-85', כבר הייתה לו גירסה של המחשב שהוא רצה לבנות. מערכת ההפעלה שתדהים את העולם. הוא מצא מספר משקיעים, ובעזרת מספר מהנדסים לשעבר באפל, הוא הקים את NeXT ב-1986. בתוך שנתיים הם כבר יכלו להדגים מערכת הפעלה עובדת: NEXTSTEP 0.8 הייתה מוכנה, והיא התבססה על קרנל Mach וBSD Unix 4.3. מערכות יוניקס מסחריות היו עסק גדול באותה תקופה, וג'ובס חזה מחשב שישמש מעבדות מחקר באוניברסיטאות, ולשם הוא גם שאף להגיע.
והיא אכן הייתה מדהימה: ממשק המשתמש הגרפי שלה (המבוסס על פוסטסקריפט) היה עשיר ומעודן, והיא הייתה בעלת המראה הנאה והמתקדם ביותר לזמנה. מהנדסי NeXT יצרו גם שפה בשם ObjectiveC, שנועדה להקל על פיתוח יישומים בסביבה זו. דפדפן האינטרנט הראשון נוצר בCERN על גבי תחנת NeXT.
גירסה 2.0 של NeXTSTEP שוחררה בספטמבר 1990. היא תמכה בכונני CD, גישה לשיתופי רשת עם NFS, פקס ומודם ומסכים צבעוניים. היא גם כללה סביבת עבודה (Workspace) חדשה לניהול הגישה לקבצים ולשולחן העבודה, מסוף חדש, בודק איות משולב ואפילו יכולת טעינה והסרה דינמיים של דרייברים.
באותה תקופה לערך NeXT הציגה לעולם חידוש מרשים לא פחות: Interface Builder, ארכיטקטורת אובייקטים לפיתוח יישומים מהיר. סביבה גרפית לפיתוח יישומים ואובייקטי קוד ניתנים למיחזור, היו חידוש בפני עצמו, ולא רק שזה עבד, זה עבד טוב.
המחשבים של NeXT כללו גם תמיכה מובנית בקישוריות לרשת: ניתן היה לשלוח דואל, פקסים והודעות קוליות לעמיתים אחרים המצוידים באותם מחשבים, גם באמצעות האינטרנט. הם תמכו גם בפרוטוקולי רשת כמו NetWare וAppleTalk, וגירסה 3.x הוסיפה תמיכה בלוקאליזציה, וממשק פיתוח ליישומי תלת-מימד (3D) וקישוריות למסד נתונים.
עד לשנת 1993, מערכת ההפעלה הזו עבדה על גבי מעבדי 68030/68040 בלבד. אבל המחיר הגבוה של התחנות, בין $8,000 ל-$20,000, לא ממש סייע למכירות. בשלב זה NeXT פתחה את הפלטפורמה והסבה אותה גם למעבדי 486 ולארכיטקטורת x86. מאוחר יותר היא הסבה אותה גם למעבדי PA-Risc של HP, ותחנות SPARC של Sun.
"יום שלישי השחור" היה הכינוי שניתן ליום בו הוכרז על 'מותה' של ארכיטקטורת החומרה המקורית של NeXT לטובת החלופות הזולות יותר. הרעיון היה נשמע אמנם טוב בהתחלה, אבל הבעיה הייתה שNeXT איחרה להגיע, וWindows 3.1 כבר הייתה שם לפניה. רק שנה או שנתיים קודם לכן, והרעיון הזה היה אולי מתגלגל אחרת, בסיוע תמיכה ביישומי DOS באמצעות SoftPC או שכבת אמולציה כלשהי. אבל בכל מה שקשור לתאימות לפחות, NeXT אפשרה הרצת אותם היישומים בכל הארכיטקטורות הנתמכות של מערכת ההפעלה, בין אם NeXT, Intel, HP או Sparc, באמצעות מה שכונה "fat binaries".
הגירסה האחרונה ששיחרה NeXT הייתה 3.3, והיא שוחררה בתחילת 1995. שנה קודם לכן, בשיתוף עם Sun, החברה פתחה את המפרט של OPENSTEP לפיתוח יישומים. בעקבות זאת, Sun יכל להסב את CDE, הסביבה הגרפית שלה, לOpenStep. למרות שהם חזרו לגירסה מכוערת עוד יותר של CDE מאוחר יותר. גם ל-HP-UX, MacOS ואפילו לWindowsNT היו זמינות גירסאות. כיום, הפרוייקט הפעיל היחיד שמפתח על בסיס המפרט הזה הוא GNUStep, אבל גם לאחר 8 שנים בפיתוח, רק 90% מממשק הפיתוח יושם עד כה בסביבה זו.
לאחר פטירתה בטרם עת של NEXTSTEP, החברה החליפה את שמה של מערכת ההפעלה לOpenStep, כשמה של ערכת הרכיבים OPENSTEP, ואפילו שיחררה שלושה עדכונים: 4.0 עד 4.2.
בשלהי 1996 כבר לא היה ניתן שלא להבחין בצמיחה העצומה של תעשיית המחשבים האישיים: חברת Apple רכשה את NeXT, וכל המהנדסים שלה עברו לעבוד עבורה באתר קופרטינו. מה שלא רבים יודעים הוא שהמהנדסים שעזבו, עברו לחברת Be ועד מהרה שיכתבו את BeOS. זו גם הסיבה מדוע יש לה ערכות פיתוח שונות. הם הוסיפו לה תמיכה בPOSIX וגם Dock, עוד לפני שפותח Tracker בשנת 1998. את Tracker אגב, פיתח פאבל סיסלר, שעבד מאוחר יותר על Nautilus וכיום הוא חבר בצוות המפתחים של Finder באפל, ביחד עם 2 מהנדסים אחרים מBeOS.
לאחר רכישתה, סטיב ג'ובס החל במלאכה המורכבת של שידרוגה של MacOS המיושנת. לאחר כשנתיים של פיתוח ושיכתוב, במהלכן פותחו גירסאות עבור מעבדי PPC וגם x86, אפל יכלה להציג לעולם תמונות מסך ראשונות של Mac OS X. ממשק פיתוח היישומים של Cocoa הוא תוצר ישיר של OPENSTEP ויישומים ישנים שנכתבו עבור NeXT הוסבו כמעט ללא שינוי למערכת ההפעלה החדשה. גם חלקים אחרים של Mac OS X הושפעו על ידי NEXTSTEP/OpenStep, כמו למשל התשתית Mac/4.4BSD/FreeBSD ויישומים כמו Netinfo ... ואפילו Chess. אבל הרבה דברים גם השתנו בMac OS X, למרות שהמראה והתחושה של NEXTSTEP עדיין שם, ולא משנה כמה 'איפור וליפסטיק' אפל מורחת עליה.
אז רכשנו לנו תחנת NeXTSTATION Turbo Color (קו המוצרים העיקרי הנוסף של NeXT היו ה-Cubes) מהמשווק הרציני היחידי שנותר, BlackHole Inc. מחירה של תחנה בתצורה שקיבלנו, שכללה מעבד במהירות 33MHz, דיסק מוגדל, 32 מ"ב זיכרון, מסך צבעוני בגודל 17" ויחידת קול, היה $10,000 ב-1991. שילמנו עליה $330 בלבד, ואני חושבת שעשינו עיסקה לא רעה עבור מכונה נחמדה.
אני מריצה אוסף גדול של יישומים שכבר מותקנים בה, ובנוסף גם מספר יישומים אחרים שמצאתי ברשת, והביצועים לא רעים. הרבה יותר טוב מאשר Windows 3.1 על הקומפאק 486-SX @ 25 Mhz 8 MB הישן שלי. היישום היחיד שהתגלה איטי מכדי שיהיה שימושי היא הדפדפן OmniWeb 3.1-RC1 - הגירסה האחרונה שפותחה עבור OpenStep. כל האחרים שזמינים עבורה, כמו NetSurfer וSpiderWoman אינם שמישים כמו OmniWeb, ככה שאם תקנו אחד כזה, תצטרכו להתרגל לאיטיות שלה. עוד התנהגות מוזרה שמצאתי: למרות שהמחשב מצויד בעכבר עם שני כפתורים, רק יישום אחד יודע להשתמש בכפתור הנוסף ...
אני חושבת שתחנות NeXT אלגנטיות. קל מאוד לעבוד עם הBIOS ומערכת ההפעלה מאוד נוחה אף היא, למרות שמדובר ביוניקס למעשה. גם התקנת חבילות pkg. או tgz. פשוטה, וכך גם הפיתוח. יש כלי ניהול לכל דבר שאפשר להעלות על הדעת, כולל ניהול משתמשים וקישוריות לאינטרנט.
אין ספק ששוה מאוד ללמוד להכיר את NeXT טוב יותר. היא חלק מפואר וחדשני של היסטוריית המיחשוב. אם אתם גיקים תקניים, או סתם מתרגשים מדברים כאלה כמוני, עדיין תצטרכו המון נחישות כדי להשיג אחד. רוב היישומים עבור NEXTSTEP/OpenStep זמינים בחינם, ותוכלו למצא לא מעט יישומים כולל X11, WordPerfect ואפילו Apache!
אודות הכותבת
המאמר "Introducing NeXT - The Wonders of NEXTSTEP and OpenStep" מאת יוג'יניה לולי-קארו התפרסם לראשונה באתר OSNews, ותורגם לעברית על ידי אורי שרף עבור לינמגזין, נובמבר 2004.
שאלנו את יוג'יניה מה דעתה על GNUStep, הפרוייקט הפתוח שממש את OpenSTEP וזו תשובתה:
"הפרוייקט לכשעצמו מעניין, אבל לא מדובר במימוש מלא של OpenSTEP, בפעם האחרונה שבדקתי היה מדובר ב-80% ממשק הפיתוח. למרות זאת, הסביבה מוכנה דיה עבור מפתחים כדי לפתח בה יישומים כבר היום. מפתחים שרוצים לפתח יישומים עבור GNUStep ו-Cocoa, צריכים לשקול לפתח בGNUStep ולהגר לMac OS X, מכיוון שGNUStep היא נגזרת של הAPI שלה."
קישורים
סקרנים? GNUStep LiveCD היא הפצת LiveCD מבוססת Morphix המאפשרת התנסות בGNUStep. גודל האימג' הוא 400 מ"ב בלבד, והיא מיועדת לאפשר התנסות בסביבת העבודה. מלבד היישומים השונים, היא כוללת גם את סביבת הפיתוח וניתן להתקינה בדיסק הקשיח.
תוכלו להמשיך ולקרא עוד על Mac OS X ונטישת Copland לטובת Raphsody
במאמר באתר OSViews, From NeXTSTEP to Mac OS X. מידע נוסף על NeXTSTEP, OPENSTEP and Rhapsody אפשר למצא באתר: next.z80.org.
שני האתרים הללו הם מקור לתוכנות נוספות: ftp://next-ftp.peak.org/next-ftp, http://www.peanuts.org
כאשר סטיב ג'ובס נבעט החוצה מאפל ב-85', כבר הייתה לו גירסה של המחשב שהוא רצה לבנות. מערכת ההפעלה שתדהים את העולם. הוא מצא מספר משקיעים, ובעזרת מספר מהנדסים לשעבר באפל, הוא הקים את NeXT ב-1986. בתוך שנתיים הם כבר יכלו להדגים מערכת הפעלה עובדת: NEXTSTEP 0.8 הייתה מוכנה, והיא התבססה על קרנל Mach וBSD Unix 4.3. מערכות יוניקס מסחריות היו עסק גדול באותה תקופה, וג'ובס חזה מחשב שישמש מעבדות מחקר באוניברסיטאות, ולשם הוא גם שאף להגיע.
והיא אכן הייתה מדהימה: ממשק המשתמש הגרפי שלה (המבוסס על פוסטסקריפט) היה עשיר ומעודן, והיא הייתה בעלת המראה הנאה והמתקדם ביותר לזמנה. מהנדסי NeXT יצרו גם שפה בשם ObjectiveC, שנועדה להקל על פיתוח יישומים בסביבה זו. דפדפן האינטרנט הראשון נוצר בCERN על גבי תחנת NeXT.
גירסה 2.0 של NeXTSTEP שוחררה בספטמבר 1990. היא תמכה בכונני CD, גישה לשיתופי רשת עם NFS, פקס ומודם ומסכים צבעוניים. היא גם כללה סביבת עבודה (Workspace) חדשה לניהול הגישה לקבצים ולשולחן העבודה, מסוף חדש, בודק איות משולב ואפילו יכולת טעינה והסרה דינמיים של דרייברים.
באותה תקופה לערך NeXT הציגה לעולם חידוש מרשים לא פחות: Interface Builder, ארכיטקטורת אובייקטים לפיתוח יישומים מהיר. סביבה גרפית לפיתוח יישומים ואובייקטי קוד ניתנים למיחזור, היו חידוש בפני עצמו, ולא רק שזה עבד, זה עבד טוב.
המחשבים של NeXT כללו גם תמיכה מובנית בקישוריות לרשת: ניתן היה לשלוח דואל, פקסים והודעות קוליות לעמיתים אחרים המצוידים באותם מחשבים, גם באמצעות האינטרנט. הם תמכו גם בפרוטוקולי רשת כמו NetWare וAppleTalk, וגירסה 3.x הוסיפה תמיכה בלוקאליזציה, וממשק פיתוח ליישומי תלת-מימד (3D) וקישוריות למסד נתונים.
עד לשנת 1993, מערכת ההפעלה הזו עבדה על גבי מעבדי 68030/68040 בלבד. אבל המחיר הגבוה של התחנות, בין $8,000 ל-$20,000, לא ממש סייע למכירות. בשלב זה NeXT פתחה את הפלטפורמה והסבה אותה גם למעבדי 486 ולארכיטקטורת x86. מאוחר יותר היא הסבה אותה גם למעבדי PA-Risc של HP, ותחנות SPARC של Sun.
"יום שלישי השחור" היה הכינוי שניתן ליום בו הוכרז על 'מותה' של ארכיטקטורת החומרה המקורית של NeXT לטובת החלופות הזולות יותר. הרעיון היה נשמע אמנם טוב בהתחלה, אבל הבעיה הייתה שNeXT איחרה להגיע, וWindows 3.1 כבר הייתה שם לפניה. רק שנה או שנתיים קודם לכן, והרעיון הזה היה אולי מתגלגל אחרת, בסיוע תמיכה ביישומי DOS באמצעות SoftPC או שכבת אמולציה כלשהי. אבל בכל מה שקשור לתאימות לפחות, NeXT אפשרה הרצת אותם היישומים בכל הארכיטקטורות הנתמכות של מערכת ההפעלה, בין אם NeXT, Intel, HP או Sparc, באמצעות מה שכונה "fat binaries".
הגירסה האחרונה ששיחרה NeXT הייתה 3.3, והיא שוחררה בתחילת 1995. שנה קודם לכן, בשיתוף עם Sun, החברה פתחה את המפרט של OPENSTEP לפיתוח יישומים. בעקבות זאת, Sun יכל להסב את CDE, הסביבה הגרפית שלה, לOpenStep. למרות שהם חזרו לגירסה מכוערת עוד יותר של CDE מאוחר יותר. גם ל-HP-UX, MacOS ואפילו לWindowsNT היו זמינות גירסאות. כיום, הפרוייקט הפעיל היחיד שמפתח על בסיס המפרט הזה הוא GNUStep, אבל גם לאחר 8 שנים בפיתוח, רק 90% מממשק הפיתוח יושם עד כה בסביבה זו.
לאחר פטירתה בטרם עת של NEXTSTEP, החברה החליפה את שמה של מערכת ההפעלה לOpenStep, כשמה של ערכת הרכיבים OPENSTEP, ואפילו שיחררה שלושה עדכונים: 4.0 עד 4.2.
בשלהי 1996 כבר לא היה ניתן שלא להבחין בצמיחה העצומה של תעשיית המחשבים האישיים: חברת Apple רכשה את NeXT, וכל המהנדסים שלה עברו לעבוד עבורה באתר קופרטינו. מה שלא רבים יודעים הוא שהמהנדסים שעזבו, עברו לחברת Be ועד מהרה שיכתבו את BeOS. זו גם הסיבה מדוע יש לה ערכות פיתוח שונות. הם הוסיפו לה תמיכה בPOSIX וגם Dock, עוד לפני שפותח Tracker בשנת 1998. את Tracker אגב, פיתח פאבל סיסלר, שעבד מאוחר יותר על Nautilus וכיום הוא חבר בצוות המפתחים של Finder באפל, ביחד עם 2 מהנדסים אחרים מBeOS.
לאחר רכישתה, סטיב ג'ובס החל במלאכה המורכבת של שידרוגה של MacOS המיושנת. לאחר כשנתיים של פיתוח ושיכתוב, במהלכן פותחו גירסאות עבור מעבדי PPC וגם x86, אפל יכלה להציג לעולם תמונות מסך ראשונות של Mac OS X. ממשק פיתוח היישומים של Cocoa הוא תוצר ישיר של OPENSTEP ויישומים ישנים שנכתבו עבור NeXT הוסבו כמעט ללא שינוי למערכת ההפעלה החדשה. גם חלקים אחרים של Mac OS X הושפעו על ידי NEXTSTEP/OpenStep, כמו למשל התשתית Mac/4.4BSD/FreeBSD ויישומים כמו Netinfo ... ואפילו Chess. אבל הרבה דברים גם השתנו בMac OS X, למרות שהמראה והתחושה של NEXTSTEP עדיין שם, ולא משנה כמה 'איפור וליפסטיק' אפל מורחת עליה.
אז רכשנו לנו תחנת NeXTSTATION Turbo Color (קו המוצרים העיקרי הנוסף של NeXT היו ה-Cubes) מהמשווק הרציני היחידי שנותר, BlackHole Inc. מחירה של תחנה בתצורה שקיבלנו, שכללה מעבד במהירות 33MHz, דיסק מוגדל, 32 מ"ב זיכרון, מסך צבעוני בגודל 17" ויחידת קול, היה $10,000 ב-1991. שילמנו עליה $330 בלבד, ואני חושבת שעשינו עיסקה לא רעה עבור מכונה נחמדה.
אני מריצה אוסף גדול של יישומים שכבר מותקנים בה, ובנוסף גם מספר יישומים אחרים שמצאתי ברשת, והביצועים לא רעים. הרבה יותר טוב מאשר Windows 3.1 על הקומפאק 486-SX @ 25 Mhz 8 MB הישן שלי. היישום היחיד שהתגלה איטי מכדי שיהיה שימושי היא הדפדפן OmniWeb 3.1-RC1 - הגירסה האחרונה שפותחה עבור OpenStep. כל האחרים שזמינים עבורה, כמו NetSurfer וSpiderWoman אינם שמישים כמו OmniWeb, ככה שאם תקנו אחד כזה, תצטרכו להתרגל לאיטיות שלה. עוד התנהגות מוזרה שמצאתי: למרות שהמחשב מצויד בעכבר עם שני כפתורים, רק יישום אחד יודע להשתמש בכפתור הנוסף ...
אני חושבת שתחנות NeXT אלגנטיות. קל מאוד לעבוד עם הBIOS ומערכת ההפעלה מאוד נוחה אף היא, למרות שמדובר ביוניקס למעשה. גם התקנת חבילות pkg. או tgz. פשוטה, וכך גם הפיתוח. יש כלי ניהול לכל דבר שאפשר להעלות על הדעת, כולל ניהול משתמשים וקישוריות לאינטרנט.
אין ספק ששוה מאוד ללמוד להכיר את NeXT טוב יותר. היא חלק מפואר וחדשני של היסטוריית המיחשוב. אם אתם גיקים תקניים, או סתם מתרגשים מדברים כאלה כמוני, עדיין תצטרכו המון נחישות כדי להשיג אחד. רוב היישומים עבור NEXTSTEP/OpenStep זמינים בחינם, ותוכלו למצא לא מעט יישומים כולל X11, WordPerfect ואפילו Apache!
אודות הכותבת
המאמר "Introducing NeXT - The Wonders of NEXTSTEP and OpenStep" מאת יוג'יניה לולי-קארו התפרסם לראשונה באתר OSNews, ותורגם לעברית על ידי אורי שרף עבור לינמגזין, נובמבר 2004.
שאלנו את יוג'יניה מה דעתה על GNUStep, הפרוייקט הפתוח שממש את OpenSTEP וזו תשובתה:
"הפרוייקט לכשעצמו מעניין, אבל לא מדובר במימוש מלא של OpenSTEP, בפעם האחרונה שבדקתי היה מדובר ב-80% ממשק הפיתוח. למרות זאת, הסביבה מוכנה דיה עבור מפתחים כדי לפתח בה יישומים כבר היום. מפתחים שרוצים לפתח יישומים עבור GNUStep ו-Cocoa, צריכים לשקול לפתח בGNUStep ולהגר לMac OS X, מכיוון שGNUStep היא נגזרת של הAPI שלה."
קישורים
סקרנים? GNUStep LiveCD היא הפצת LiveCD מבוססת Morphix המאפשרת התנסות בGNUStep. גודל האימג' הוא 400 מ"ב בלבד, והיא מיועדת לאפשר התנסות בסביבת העבודה. מלבד היישומים השונים, היא כוללת גם את סביבת הפיתוח וניתן להתקינה בדיסק הקשיח.
תוכלו להמשיך ולקרא עוד על Mac OS X ונטישת Copland לטובת Raphsody
במאמר באתר OSViews, From NeXTSTEP to Mac OS X. מידע נוסף על NeXTSTEP, OPENSTEP and Rhapsody אפשר למצא באתר: next.z80.org.
שני האתרים הללו הם מקור לתוכנות נוספות: ftp://next-ftp.peak.org/next-ftp, http://www.peanuts.org