אופיר קרא-עוז סיפר לי פעם על תאוריה שלו איך לדעת אם טכנולוגיה "מגניבה" באמת תתפוס. אם יש רק שני שימושים (שחוזרים על עצמם) לטכנולוגיה המהפכנית החדשה, כנראה שהיא לא כזאת מהפכנית.

הדוגמה הטובה ביותר לתקופה ההיא (סוף שנות ה- 90) היתה micropayments בסלולרי. כזכור, היתה זו טכנולוגיה מהפכנית שתכבוש את העולם. תוכלו, לדוגמה, לקנות פחיות שתיה ממכונה באמצעות הסלולרי. תוכלו גם לשלם עבור החניה בלי להתעסק עם מטבעות וכסף קטן. ומה עוד? אה... פחיות שתיה כבר הזכרתי?

דוגמה נוספת היא כמובן twitter. מעבר לשימוש הבסיסי שהוא כידוע לשמור קשר עם אמא, הדוגמה היחידה הנוספת שאני שומע עליה כל הזמן זה twitter כתחליף ל- SMS המוני. שתי דוגמאות נופלות מצוין בחוק של אופיר, והייתי צריך להשליך את twitter לפח האשפה של הטכנולוגיה. אלא שעם שתי דוגמאות בלבד, התאוריה נופלת בעצמה לפי החוק של אופיר, ואז אין בעיה להכריז על טכנולוגיה מגניבות בתור כאלו שיכבשו את העולם, גם אם יש להם שימוש וחצי בקושי.

ולכן הפסקתי לחפש תירוצים והתחברתי ל- twitter. הסיבה העיקרית היא כמובן לעדכן את אמא, ומדי פעם לשלוח טקסטים שהייתי שולח ב- SMS לחברים. סביר להניח שלא יהיה שום דבר יותר מעניין מזה, אבל אם אתם מתעקשים לעקוב, או אם אתם אמא שלי, אני ב- twitter.com/aviramj .

ועוד דבר לא קשור: היציאה של הג'יימס בונד החדש תפסה אותי לא מוכן. מתברר שאני, שיכול לדקלם את goldfinger בעל פה וראה את Dr. No אולי 15 פעם, קראתי את Casino Royale פעמיים אבל לא ראיתי את הסרט אפילו פעם אחת. זה לא היה נורא כל עוד זה היה ה"ג'יימס בונד האחרון", אבל עכשיו זה הלפני-אחרון וזה אומר שאני רשמית בפיגור. או אולי זה אומר יותר על הסדרה מאשר עלי?