מתיאס אטריש (Matthias Ettrich) הוא מייסד פרוייקט KDE, וכיום עובד בחברת Trolltech המפתחת את Qt. הוא גם מפתחה של LyX. לרגל כנס KDE Community World Summit 2004, aka aKademy הקרוב, בו אטריך ידבר על פיתוח יעיל של יישומי Qt, הוא העניק ראיון לאתר dot.kde בו הוא מדבר על פרוייקט KDE וההישגים שלו עד כה, העתיד ומה צפוי בכנס שיתקיים בין התאריכים 21 עד 29 באוגוסט בגרמניה (לודוויגסברג, שטוטגרט).
שאלה: כולנו מכירים אותך כמייסדו של פרוייקט KDE, מהו תפקידך כיום בפרוייקט?
כיום אני מתמקד בעיקר בתשתית עליה מתבסס פרוייקט KDE, כלומר ערכת הפקדים Qt. מדובר למעשה במישרה בהיקף מלא, כך שאני לא ממש חש נקיפות מצפון על כך שכיום אני כבר לא תורם קוד לחלקים אחרים של הפרוייקט. אם עוצרים לרגע ובוחנים את ההישגים של צוות המפתחים של KDE עד היום, במיוחד לנוכח האילוצים התקציביים ומספר המפתחים המצומצם, קל מאוד להבין כמה הבסיס עצמו חשוב. אנחנו קהילה פעילה במיוחד של מפתחים שמצליחים להשיג תוצאות מרשימות על ידי השקעה ביסודות, במקום להמציא את הגלגל כל פעם מחדש.
הסיפור האמיתי הוא המפתחים ולמה הם זקוקים כדי להפוך יעילים יותר. כל שעה שמושקעת בפיתוח ספריות Qt ו-KDE, היא השקעה שמפיקה תשואה מיידית, מכיוון שמספר רב של יישומים נהנים מפירות פיתוח זה. לכן אנחנו גם משקיעים שם את עיקר המאמצים שלנו.
התפקיד שלי בחברת Trolltech מאפשר לי לתרום באופן עקיף להצלחה של KDE: אחדים ממהנדסי התוכנה שלנו יכולים להשקיע זמן ב-KDE, אנחנו ממנים את העסקתו של דיויד פאור (David Faure) למשל, ואנחנו כמובן נותני החסות העיקריים לכנס aKademy. בנימה אישית יותר, אני יכול לומר שאני משקיע לא מעט בשיחות וראיונות, ואני מנסה לעזור לאנשים לעבוד ביחד, וגם מנסה לעזור בצורה פעילה באירועים קהילתיים כמו הכנס בשנה שעברה וגם בכנס הקרוב.
שאלה: מהו הפיתוח החביב עליך ביותר בפרוייקט מאז נוסד?
הדבר החיובי ביותר הוא העובדה שהצלחנו להגדיל את היקף הפרוייקט מבלי לאבד את הרוח המקורית ו"הנשמה" שלו. התחלנו כקבוצה קטנה יחסית ששיתפה פעולה על בסיס של כבוד הדדי וכישוריים טכניים - מאפיין מתבקש בקבוצה קטנה של מהנדסי תוכנה. מה שהופך את פרוייקט KDE למיוחד, היא העובדה שהוא תפח למימדים המרשימים שאנחנו מכירים כיום. פעילויות שונות סביב הפרוייקט מבטיחות השארותו פרוייקט עצמאי המובל על ידי קהילה פעילה של מפתחים. הלגיטימציה לה זכה המלכ"ר KDE e.V (היישות החוקית המייצגת את הפרוייקט .א.ש.) בקרב הקהילה, היא הפעילות הלא טכנית החשובה ביותר, והתהליך הזה רחוק מסיום.
שאלה: לפני מספר שנים צוטטת אומר כי בשנת 2005 תהפוך למנהל הודות להצלחה של KDE (ש"תהפוך לשולחן העבודה המוביל עד אז") בהתחשב בכך שנותרה לך שנה, מהן המחשבות שלך כיום על תחזית זו?
למעשה אני עובד כמנהל הפיתוח מזה זמן מה, לכן התחזית מן הסתם התגשמה. למרבה המזל, החשש שלי ממעבר לתפקיד ניהולי היה קצת מוגזם. ניהול אנשים לא נורא כפי שחששתי. משהו שלמדתי: רצוי לא להתבסס על דילברט כמקור המידע העיקרי ... :( החסרון הברור הוא שנותר פחות זמן לכתיבת קוד, אבל היתרון הוא עבודה באמצעות צוות, שמאפשרת להשיג הרבה יותר מאשר עבודה לבד. כאילו קיבלתי 50 ידיים נוספות. יתרה מכך, לכל זוג ידיים יש גם ראש משלו, כל אחד מהם עם כישורים ויכולות שמשלימים את שלך. נשמע לא רע לא?
בכל מה שקשור להפיכתה של KDE לסביבה המובילה: אנחנו כבר שם במספר תחומים. אנחנו מובילים בכל מה שקשור לפעילות הקהילה, אינטגרציה עם הרשת, חופש בחירה למשתמשים, וגם על ידי כך שאנחנו מספקים למפתחים סביבת עבודה מתוחכמת.
שאלה: מה לדעתך הולך להיות "הדבר הגדול הבא" ב-KDE?
דבר אחד יהפוך חשוב במיוחד בעתיד, לא רק עבור KDE אלא בלינוקס בכלל, והוא הפיכתה לתשובה הולמת לסביבת NET. של מיקרוסופט. אני לא מוטרד מצד השרת, אני מדבר על צד הלקוח, ובמיוחד האמונה כי ניתן לשכפל את את ה-API של מיקרוסופט ולעקוב אחר כל השינויים שהיא מבצעת. תוכנה חופשית לא יכולה להתבסס על שיכפול, אלא על יצירה. אם אנחנו רוצים להצליח, אנחנו חייבים להיות הבעלים של ה-API שלנו. ואתה יודע מה? אנחנו דווקא טובים בתחום זה. אין שום סיבה מדוע צריך להשליך את כל מה שיצרנו עד כה ולהתחיל מאפס. אנחנו צריכים לבנות על מה שכבר יש לנו והוא טבעי (ללינוקס א.ש).
קוד "נייטיב"הינו, וישאר תמיד, בסיס מוצק לפלטפורמת פיתוח מצליחה הודות לגמישות, ביצועים ודרישות הזיכרון הנמוכות. קל במיוחד לפתח קוד כזה עם KDE ו-Qt. לאחר שלומדים איך זה עובד, פיתוח יישומים בסביבה זו קל יותר מאשר עם Java/Swing.
למרות זאת, האפשרות לעשות שימוש בקוד JIT במקומות בהם יש בכך צורך היא מעניינת, ובמיוחד האפשרות לגרום לכך ששתי הסביבות יעבדו זו עם זו. ישנן כיום שתי אפשרויות טכניות: אינטגרציה עם Mono וה-CLR, או JVM. ל-Mono יש מספר יתרונות: אין כיום JVM חופשי המפותח בצורה פעילה, וכפי הנראה גם לא יהיה. שנית, שיתוף פעולה עם מיגל דה יקאזה וקבוצת Ximian בנובל, תהיה נוחה יותר מאשר עם חברת Sun. שלישית, קל יותר לשלב קוד בשפת ++C עם ה-CLR, במקום לנסות לעבור דרך ה-JNI (של ג'אווה א.ש).
שאלה: למה אתה מצפה מכנס aKademy?
לפגוש אנשים, לבלות ולראות את KDE משתכללת. כל אירוע כזה עד כה היה התאספות ידידותית שהשיקה פעילות פיתוח מטורפת, ואין שום סיבה מדוע aKademy 2004 תהיה שונה.
שאלה: מה לדעתך המבקרים צריכים להשתדל במיוחד לראות בכנס?
יש כל כך הרבה דברים מעניינים בכנס, קשה לבחור אחד מהם. למפתחים, במיוחד מי שלא השקיעו מחשבה רבה בנושא הנגישות, מומלץ לשמוע את אהרון לבנטאל (Aaron Leventhal) מדבר על סינתוז קול בפורום הנגישות ביום ראשון. התחום, לא רק שהוא מעניין לכשעצמו, אלא אחד התחומים בהם תוכנה חופשית יכולה להשפיע בצורה בולטת על חייהם של אנשים רבים. למנהלי מערכות מידע ומשתמשים אני ממליץ לבקר במסלול העבודה בקבוצה ושיתוף (groupware and collaboration). פרוייקט כמו Kolab ו-Kontakt הם פרוייקטים מלהיבים שלא זכו עדיין לתשומת הלב המתבקשת. וכמובן שאסור לפספס את האירוע החברתי בשבת בו נחגוג את 'יום חופש התוכנה'.
שאלה: תודה על התשובות והזמן
בכיף.
מקור: Matthias Ettrich talks about KDE and aKademy
שאלה: כולנו מכירים אותך כמייסדו של פרוייקט KDE, מהו תפקידך כיום בפרוייקט?
כיום אני מתמקד בעיקר בתשתית עליה מתבסס פרוייקט KDE, כלומר ערכת הפקדים Qt. מדובר למעשה במישרה בהיקף מלא, כך שאני לא ממש חש נקיפות מצפון על כך שכיום אני כבר לא תורם קוד לחלקים אחרים של הפרוייקט. אם עוצרים לרגע ובוחנים את ההישגים של צוות המפתחים של KDE עד היום, במיוחד לנוכח האילוצים התקציביים ומספר המפתחים המצומצם, קל מאוד להבין כמה הבסיס עצמו חשוב. אנחנו קהילה פעילה במיוחד של מפתחים שמצליחים להשיג תוצאות מרשימות על ידי השקעה ביסודות, במקום להמציא את הגלגל כל פעם מחדש.
הסיפור האמיתי הוא המפתחים ולמה הם זקוקים כדי להפוך יעילים יותר. כל שעה שמושקעת בפיתוח ספריות Qt ו-KDE, היא השקעה שמפיקה תשואה מיידית, מכיוון שמספר רב של יישומים נהנים מפירות פיתוח זה. לכן אנחנו גם משקיעים שם את עיקר המאמצים שלנו.
התפקיד שלי בחברת Trolltech מאפשר לי לתרום באופן עקיף להצלחה של KDE: אחדים ממהנדסי התוכנה שלנו יכולים להשקיע זמן ב-KDE, אנחנו ממנים את העסקתו של דיויד פאור (David Faure) למשל, ואנחנו כמובן נותני החסות העיקריים לכנס aKademy. בנימה אישית יותר, אני יכול לומר שאני משקיע לא מעט בשיחות וראיונות, ואני מנסה לעזור לאנשים לעבוד ביחד, וגם מנסה לעזור בצורה פעילה באירועים קהילתיים כמו הכנס בשנה שעברה וגם בכנס הקרוב.
שאלה: מהו הפיתוח החביב עליך ביותר בפרוייקט מאז נוסד?
הדבר החיובי ביותר הוא העובדה שהצלחנו להגדיל את היקף הפרוייקט מבלי לאבד את הרוח המקורית ו"הנשמה" שלו. התחלנו כקבוצה קטנה יחסית ששיתפה פעולה על בסיס של כבוד הדדי וכישוריים טכניים - מאפיין מתבקש בקבוצה קטנה של מהנדסי תוכנה. מה שהופך את פרוייקט KDE למיוחד, היא העובדה שהוא תפח למימדים המרשימים שאנחנו מכירים כיום. פעילויות שונות סביב הפרוייקט מבטיחות השארותו פרוייקט עצמאי המובל על ידי קהילה פעילה של מפתחים. הלגיטימציה לה זכה המלכ"ר KDE e.V (היישות החוקית המייצגת את הפרוייקט .א.ש.) בקרב הקהילה, היא הפעילות הלא טכנית החשובה ביותר, והתהליך הזה רחוק מסיום.
שאלה: לפני מספר שנים צוטטת אומר כי בשנת 2005 תהפוך למנהל הודות להצלחה של KDE (ש"תהפוך לשולחן העבודה המוביל עד אז") בהתחשב בכך שנותרה לך שנה, מהן המחשבות שלך כיום על תחזית זו?
למעשה אני עובד כמנהל הפיתוח מזה זמן מה, לכן התחזית מן הסתם התגשמה. למרבה המזל, החשש שלי ממעבר לתפקיד ניהולי היה קצת מוגזם. ניהול אנשים לא נורא כפי שחששתי. משהו שלמדתי: רצוי לא להתבסס על דילברט כמקור המידע העיקרי ... :( החסרון הברור הוא שנותר פחות זמן לכתיבת קוד, אבל היתרון הוא עבודה באמצעות צוות, שמאפשרת להשיג הרבה יותר מאשר עבודה לבד. כאילו קיבלתי 50 ידיים נוספות. יתרה מכך, לכל זוג ידיים יש גם ראש משלו, כל אחד מהם עם כישורים ויכולות שמשלימים את שלך. נשמע לא רע לא?
בכל מה שקשור להפיכתה של KDE לסביבה המובילה: אנחנו כבר שם במספר תחומים. אנחנו מובילים בכל מה שקשור לפעילות הקהילה, אינטגרציה עם הרשת, חופש בחירה למשתמשים, וגם על ידי כך שאנחנו מספקים למפתחים סביבת עבודה מתוחכמת.
שאלה: מה לדעתך הולך להיות "הדבר הגדול הבא" ב-KDE?
דבר אחד יהפוך חשוב במיוחד בעתיד, לא רק עבור KDE אלא בלינוקס בכלל, והוא הפיכתה לתשובה הולמת לסביבת NET. של מיקרוסופט. אני לא מוטרד מצד השרת, אני מדבר על צד הלקוח, ובמיוחד האמונה כי ניתן לשכפל את את ה-API של מיקרוסופט ולעקוב אחר כל השינויים שהיא מבצעת. תוכנה חופשית לא יכולה להתבסס על שיכפול, אלא על יצירה. אם אנחנו רוצים להצליח, אנחנו חייבים להיות הבעלים של ה-API שלנו. ואתה יודע מה? אנחנו דווקא טובים בתחום זה. אין שום סיבה מדוע צריך להשליך את כל מה שיצרנו עד כה ולהתחיל מאפס. אנחנו צריכים לבנות על מה שכבר יש לנו והוא טבעי (ללינוקס א.ש).
קוד "נייטיב"הינו, וישאר תמיד, בסיס מוצק לפלטפורמת פיתוח מצליחה הודות לגמישות, ביצועים ודרישות הזיכרון הנמוכות. קל במיוחד לפתח קוד כזה עם KDE ו-Qt. לאחר שלומדים איך זה עובד, פיתוח יישומים בסביבה זו קל יותר מאשר עם Java/Swing.
למרות זאת, האפשרות לעשות שימוש בקוד JIT במקומות בהם יש בכך צורך היא מעניינת, ובמיוחד האפשרות לגרום לכך ששתי הסביבות יעבדו זו עם זו. ישנן כיום שתי אפשרויות טכניות: אינטגרציה עם Mono וה-CLR, או JVM. ל-Mono יש מספר יתרונות: אין כיום JVM חופשי המפותח בצורה פעילה, וכפי הנראה גם לא יהיה. שנית, שיתוף פעולה עם מיגל דה יקאזה וקבוצת Ximian בנובל, תהיה נוחה יותר מאשר עם חברת Sun. שלישית, קל יותר לשלב קוד בשפת ++C עם ה-CLR, במקום לנסות לעבור דרך ה-JNI (של ג'אווה א.ש).
שאלה: למה אתה מצפה מכנס aKademy?
לפגוש אנשים, לבלות ולראות את KDE משתכללת. כל אירוע כזה עד כה היה התאספות ידידותית שהשיקה פעילות פיתוח מטורפת, ואין שום סיבה מדוע aKademy 2004 תהיה שונה.
שאלה: מה לדעתך המבקרים צריכים להשתדל במיוחד לראות בכנס?
יש כל כך הרבה דברים מעניינים בכנס, קשה לבחור אחד מהם. למפתחים, במיוחד מי שלא השקיעו מחשבה רבה בנושא הנגישות, מומלץ לשמוע את אהרון לבנטאל (Aaron Leventhal) מדבר על סינתוז קול בפורום הנגישות ביום ראשון. התחום, לא רק שהוא מעניין לכשעצמו, אלא אחד התחומים בהם תוכנה חופשית יכולה להשפיע בצורה בולטת על חייהם של אנשים רבים. למנהלי מערכות מידע ומשתמשים אני ממליץ לבקר במסלול העבודה בקבוצה ושיתוף (groupware and collaboration). פרוייקט כמו Kolab ו-Kontakt הם פרוייקטים מלהיבים שלא זכו עדיין לתשומת הלב המתבקשת. וכמובן שאסור לפספס את האירוע החברתי בשבת בו נחגוג את 'יום חופש התוכנה'.
שאלה: תודה על התשובות והזמן
בכיף.
מקור: Matthias Ettrich talks about KDE and aKademy