לשיטתם של חסידי המיתוס הזה, המומחיות של חברת מיקרוסופט (חדשות) בבניית פלטפורמות תוכנה מבטיחה לה שכל שהיא תבחר לעשות, ייצלח. היותה "בלתי מנוצחת", היא כביכול ההוכחה לכך שבסופו של דבר היא תהפוך לשחקן הדומיננטי בכל שוק שתבחר להכנס אליו - בין אם חנות מוזיקה באינטרנט או iPod - ושכל כל ההישגים של לינוקס ושל Mac OS X תהיה להם השפעה זניחה על שוק המחשוב האישי. הם טועים. הנה הסבר מדוע. מאת דניאל ערן.
על מדוע נרקם המיתוס
המיתוס הזה הוא אחד היסודות עליהם מושתת עולם המחשוב האישי. יצרניות המחשבים זקוקות למיקרוסופט שתספק להן תוכנה, ומיקרוסופט זקוקה ליצרניות החומרה כדי למכור את התוכנה שלה. אם מיקרוסופט אינה "בלתי מנוצחת" עוד, תעשיית המחשוב האישי עשויה לפנות לכיוונים שונים והיא תאלץ להתחרות עם פלטפורמות אלטרנטיביות.
סיבה נוספת לקיומי של מיתוס "הבלתי מנוצחת" היא שכדי לשמור על משרותיהם, אנליסטים עצלנים זקוקים נואשות להסברים פשוטים וברורים שישמעו, בידעבד, מושכלים. שהרי אם המציאות אינה תואמת את התחזית שלהם עוד, התחזיות שלהם חסרות ערך.
ההטפה הזו הוכיחה את עצמה במשך השנים. למעשה, היא סייעה למנוע ממתחרים פוטנציאלים לנסות - מה שבפועל, משרת את האינטרס של מיקרוסופט ומקדם את האסטרטגיות שלה.
לפענח דיעה קדומה מושרשת
למיקרוסופט אכן יש היסטוריה מפוארת של כניסה מאוחרת לשוק, ובהצלחה רבה.
1. מערכת ההפעלה Windows 95 הגיעה באיחור של כ-10 שנים, אבל השתלטתה עד מהרה על שוק מערכות ההפעלה הגרפיות למחשבים האישיים.
2. מערכת ההפעלה WindowsNT חיסלה את השוק המבוסס של תחנות העבודה היוניקסאיות, והרסה את OS/2.
3. חבילת Microsoft Office חיסלה מספר תוכנות מבוססות, בהן Lotus 123 ו-WordPerfect.
4. דפדפן האינטרנט Internet Explorer הדיח את הדפדפן החלוצי נטסקייפ.
אבל מה שמומחי התעשייה לא תמיד לוקחים בחשבון זה שההצלחה של מיקרוסופט מוגבלת למכירת תוכנה, והיא מתחרה מאז ומתמיד על מחיר, לא על ביצועים. שתי האסטרטגיות הללו בצרות.
פרדוקס המחיר של Windows
מחיר הוא גורם שיש לו השפעה מכריעה על מכירות. חסידי התוכנה החופשית אוהבים לטעון שההצלחה של לינוקס נובעת מרצונם של המשתמשים בחופש; אבל יחד עם זאת, בפועל, עיקר העניין בלינוקס נובע מהיותה חינמית.
אילו לינוקס נמכרה במחיר מינימאלי, גם היא, כמו OS/2, NeXTSTEP, BeOS ומערכות הפעלה רבות אחרות שלא הצליחו להתבסס בשום מחיר סביר, הייתה נזנחת. מלבד זאת, היא הצליחה באמת רק בשרתים. בשולחן העבודה, למרות שהיא זמינה חינם, ההצלחה של מוגבלת. מדוע כה קשה למכור חלופות למערכת ההפעלה Windows (חדשות)?
מפני שכל המוצרים הללו מתחרים במוצר מבוסס שנדמה כאילו ניתן חינם. מיקרוסופט הצליחה לתמודד על המחיר, כאשר בו בזמן היא גובה מחיר גבוה יותר עבור מערכת ההפעלה שלה - יותר מאשר כל גורם אחר בתעשייה. הם הצליחו לעשות זאת על ידי כך שהבטיחו שכל מחשב אישי חדש שנמכר, כבר כולל בתוכו עותק של מערכת ההפעלה Windows. יצרניות החומרה רוכשות עותקים של Windows, ופשוט מעבירות את עלות התוכנה לצרכנים בדרך שגורמת לאלו להאמין ש-Windows ניתנה להם בחינם ביחד עם המחשב.
מיקרוסופט חתמה על הסכמי רישוי OEM בלעדיים עם יצרניות החומרה הללו, באופן שמונע מחברות אחרות למכור את מערכת ההפעלה שלהן עם מחשבים חדשים. המתחרות של מיקרוסופט נאלצו לכן למכור את מערכות ההפעלה שלהן למשתמשים ישירות.אבל כידוע, צרכנים לא אוהבים לשלם בשביל תוכנה. הם מוכנים לשלם על החומרה ואוהבים את הרעיון שלתוכנה אין מחיר נקוב.
על ידי הסתרת תווית המחיר של התוכנה שמותקנת במחשבים חדשים, מיקרוסופט הבטיחה לעצמה הכנסה קבועה על מכירת מחשבים חדשים. היא כבר לא מתחרה עוד על איכות התוכנה, אלא פשוט חונקת, את מה שנדמה היה שהוא שוק חופשי, על ידי מניעת כניסתם של מתחרים ותוך הבטחת מתח רווחים גבוה על כל מחשב אישי חדש שנמכר.
חשוב להבין שההצלחה של Windows אינה מעידה על יכולתה של מיקרוסופט להתחרות בשוק חופשי. יתרה מכך, אסטרטגיה כזו לא יכולה לעבוד בתחרות מול ה-iPod - כפי שהסביר בהמשך.
מחשבי Windows לעומת תחנות עבודה
בזמן שההסכמים הבלעדיים אפשרו למיקרוסופט לחסל את התחרות בעולם המחשוב האישי כבר בחיתוליה, מיקרוסופט התחרתה על מחיר גם בשווקים אחרים: תחנות יוניקס ומחשבי מקינטוש. מחשבים אישיים מציעים חומרה באיכות נמוכה יחסית ובמחיר נמוך יותר מאשר ספקיות היוניקס, או אפל, (חדשות) יכלו להציע. "כלכלת המספרים הגדולים" אפשרה למחירי המחשבים האישים לרדת בקצב מהיר יותר מאשר בשווקים הקטנים של אפל ויצרניות תחנות היוניקס, כמו סאן, או סיליקון גרפיקס.
במקרים רבים, Windows לא הייתה זולה יותר מהאלטרנטיבות, אלא היה נדמה שזה כך, מפני שמחיר התוכנה גולם במחיר החומרה הזולה. עובדה זו אפשרה למיקרוסופט להשתמש במונופול שלה כדי להתמודד מול מתחרים אחרים - כשהיא מתמודדת על המ, למרות שהיא לא מפחיתה את המחיר. יצרניות החומרה הן אלו שסיפקו את התחרות האמיתית מול יצרניות תחנות העבודה. מיקרוסופט פשוט המתינה בסבלנות לתזרים הכנסות מובטח.
תחרות מחירים עם אופיס ו-IE
מיקרוסופט הצליחה להתחרות בצורה אפקטיבית, ומבלי שנתנה הנחות, גם עם חבילת האופיס שלה. על ידי שהיא ארזה מספר יישומים יחדיו, היא יכלה להתחרות מול התוכנות הבודדות שהציעו המתחרות. הם השתמשו במונופול שלהם בשוק מערכות ההפעלה כדי למכור מוצרים משלימים.
באותו אופן, מיקרוסופט יכלה פשוט לצרף מוצרים למערכת ההפעלה עצמה, חינם, כדי לחסל את התחרות. נטסקייפ הצליחה להתמודד רק על ידי כך שהפכה לפרוייקט קוד פתוח. אבל כידוע, למרות שהוא אינו עולה גרוש, פיירפוקס עדיין מתאמץ להתחרות על נתח שוק משמעותי.
גם ללא שנבקר את אסטרטגיית המכירות של מיקרוסופט, אין ספק שההצלחה שלה בתחום התוכנה קשורה באופן ברור עם היכולת שלה למכור תוכנה במחיר נמוך יותר מאשר המתחרים, מבלי שהיא מורידה מחירים.
הבעיה עם אסטרטגיה זו - כאשר היא מתמודדת עם איומים בני זמננו כמו לינוקס, קוד פתוח וחנות המוזיקה של אפל וה-iPod, כמו גם Mac OS X (חדשות) - היא שאין להם מחיר. אני אסביר מדוע זה כך בהמשך.
איומים מבית
לינוקס והקוד הפתוח מתמודדים מול Windows בחזית חדשה: מחיר. אי אפשר לקצץ מחירים בתחרות מול תוכנה שזמינה בחינם, לכן מיקרוסופט חייבת ליצור תחושה ש-Windows אכן חוסכת למשתמשים יותר כסף מאשר לינוקס יכולה - יותר מאשר המחיר שלה. הסבר שקשה מאוד למכור. הקוד הפתוח מתחרה לא רק עם Windows, אלא גם מול המונופול של Microsoft Office. לפתע, מיקרוסופט מפסידה במשחק שהיא עצמה יצרה והיא נאלצת, לראשונה, להצדיק ולהוריד את מחיר התוכנה שלה.
בו בזמן, חברת אפל הביא קצת תחרות לשוק מערכות ההפעלה המסחריות. לכשעצמה, גם כאן מדובר במציאות חדשה עבור מיקרוסופט. מחירם של המקינטושים החדשים המבוססים על מעבדי אינטל והביצועים שלהם זהים לאלו של ה-PC הרגילים, אבל הם עולים עליהם באיכות הקושחה ומותקנת בהם מערכת הפעלה מרשימה יותר. Windows צריכה להתמודד מול Mac OS X בתור מוצר מסחרי.
לכן אין פלא שמיקרוסופט אינה מגלה עניין במכירת Windows עבור מחשבי המקינטוש החדשים: הם חרדים מעצם המחשבה שיצטרכו להתמודד על מכירת מוצר קימעונאי, במקום להבטיח לעצמם רווח פשוט ממכירה של כל מחשב אישי חדש.
אם מיקרוסופט הייתה המכונה היעילה והמשומנת שרוצים שנאמין שהיא, אולי היה לה סיכוי כלשהו בהתמודדות בשתי חזיתות בו זמנית. 15 שנים נטולות דאגה ומתחרים בהן היא מכרה זבל במחיר מופקע, לא הפכו אותה לחברה תחרותית ונחושה, וכמובן שהכישלונות של מיקרוסופט בכל שוק אחר מלבד מערכות הפעלה ואופיס מעניינים אף הם.
הכישלונות הבולטים של מיקרוסופט
האנליסטים אוהבים להטיף את הבשורה על פי מיקרוסופט, כאילו הצלחה בשוק הזה מובטחת רק על ידי יצירת פלטפורמת תוכנה ומכירת רישיונות לשימוש עם חומרה של אחרים. במצב האידיאלי, אסטרטגיה זו מבטיחה מכירת תוכנה עם מתח רווחים גבוה, ומרחיקה את הסיכון ממפתח התוכנה אל יצרניות החומרה.
כידוע, מיקרוסופט השתמשה באסטרטגיה זו כדי למכור את Windows עם מחשבים אישיים, והמומחים אוהבים לפסוק שלו אפל מכרה רישיונות אף היא לפני שני עשורים, היא הייתה המיקרוסופט של ימינו. אבל זו אינה אסטרטגיה אמינה במיוחד, או כזו שקל בכלל לממש. מיקרוסופט ניסתה להביא את מערכת ההפעלה שלה לפלטפורמות חומרה חדשות, אבל ללא הצלחה. בין הכישלונות הבולטים של מיקרוסופט:
1. אסטרטגיית Windows Everywhere הייתה ניסיון לשלב תוכנה של מיקרוסופט בציוד משרדי.
2. גירסת WindowsCE בקונסולות Sega Dreamcast נחלה כישלון חרוץ.
3. הסייענים הדיגיטאלים מבוססי WindowsCE, אינם רווחיים (PDA, TabletPC, Origami).
4. לטלפונים החכמים מבוססי WindowsCE פלח שוק זעיר בשוק שהוא עצמו עדיין קטן למדי.
5. מיקרוסופט זנחה את ההשקעות שלה בשוק ה-WebTV ו-DVR.
6. מיקרוסופט רשמה הפסדים עצומים על קונסולות המשחקים Xbox, שאינה רווחית עדיין.
7. הניסיון של מיקרוספט להשתלט על עולם המוזיקה והנגנים הדיגיטאלים עם WMA נכשל אף הוא הודות ל-iPod.
ההצלחה של מיקרוסופט בשוק הקימעונאי מוגבלת לעכברים ומקלדות. ה-Xbox היא אולי קונסולת משחקים טובה, אבל היא אינה רווחית. מיקרוסופט מאותת על צורך בשינוי אסטרטגי בתחום זה, מה שאולי מעיד שהיא מבינה שהיא בצרות.
במקום לנסות להציע פלטפורמת תוכנה, כמו Windows עצמה, ה-Xbox הוא ניסיון לפתח פלטפורמת חומרה, כמו המקינטוש, או ה-iPod. מיקרוסופט לא פנתה ליצרניות החומרה לבנות עבורה את קונסולת המשחקים. מדוע לא? מפני שהיא מבינה - לאחר שנחלה כישלון - שההצלחה שלה עם Windows לא תחזור על עצמה בשווקים חדשים. היא לא עבדה למעשה באף שוק חדש. בו בזמן, אפל שמרה על ריווחיות במכירת חומרה, וגם יצרה פלטפורמה חדשה: iPod.
המומחים טעו: אפל לא צריכה לנסות להיות מיקרוסופט על חומרת מק; אבל מיקרוסופט דווקא רוצה היום להיות יותר אפל.
מסמרים נוספים בארון
מיקרוסופט נאבקת למצא מקורות הכנסה ושווקים חדשים. מכירת מחשבים אישים גדלה אמנם מדי שנה בכ-10 עד 15 אחוזים, אבל המכירות של המקינטוש חורגות מהממוצע בשוק הזה, והן עומדות על קצב גידול שנתי של כ-40% ועם תחזית לגידול מהיר עוד יותר בעתיד. הגידול של אפל הוא בשוק הרווחי ביותר של המחשוב האישי: משתמשים ביתיים ומקצועיים שמוכנים לשלם קצת יותר על מחשבים איכותיים.
כל זה משאיר את מיקרוסופט עם שוק אטרקטיבי פחות ופחות; יצרניות המחשבים האישיים מתחרות ביניהן על הורדת המחיר. בזמן שמחירי המחשבים האישיים יורדים מתחת ל-$500, קשה יותר להסתיר את המחיר המגולם בחומרה של הרישיון של Windows. זה אומר שמיקרוסופט תהיה חייבת להוריד מחירים בעצמה, או שהיא תאבד את שוק תחנות העבודה הזולות ללינוקס.
האימפריה של מיקרוסופט
האימפריה הולכת ומתמוטטת. המונופולים המכניסים של מיקרוסופט תחת מתקפה של ממש בפעם הראשונה, בזמן שהסיכויים שלה למצא שווקים חדשים אינם מזהירים במיוחד, והאסטרטגיה של גילום מחירה של תוכנה יקרה בחומרה זולה, הופךכת בלתי מעשית עוד. מיקרוסופט נמצאת כיום בדיוק באותו המקום בו מצאה עצמה תעשיית הרכב האמריקאית בשנות ה-70, כאשר הרווחים הקלים נעלמו ובמקומם הופיעה תחרות קשה בדמות היבוא היפני.
אודות המאמר
המאמר "The Microsoft Invincibility Myth" מאת Daniel Eran תורגם לעברית על ידי אורי שרף עבור לינמגזין, אוגוסט 2006. כל הזכויות שמורות למחבר.
חלק שני: Why Microsoft's iPod Killer will do nothing of the sort (אנגלית)
על מדוע נרקם המיתוס
המיתוס הזה הוא אחד היסודות עליהם מושתת עולם המחשוב האישי. יצרניות המחשבים זקוקות למיקרוסופט שתספק להן תוכנה, ומיקרוסופט זקוקה ליצרניות החומרה כדי למכור את התוכנה שלה. אם מיקרוסופט אינה "בלתי מנוצחת" עוד, תעשיית המחשוב האישי עשויה לפנות לכיוונים שונים והיא תאלץ להתחרות עם פלטפורמות אלטרנטיביות.
סיבה נוספת לקיומי של מיתוס "הבלתי מנוצחת" היא שכדי לשמור על משרותיהם, אנליסטים עצלנים זקוקים נואשות להסברים פשוטים וברורים שישמעו, בידעבד, מושכלים. שהרי אם המציאות אינה תואמת את התחזית שלהם עוד, התחזיות שלהם חסרות ערך.
ההטפה הזו הוכיחה את עצמה במשך השנים. למעשה, היא סייעה למנוע ממתחרים פוטנציאלים לנסות - מה שבפועל, משרת את האינטרס של מיקרוסופט ומקדם את האסטרטגיות שלה.
לפענח דיעה קדומה מושרשת
למיקרוסופט אכן יש היסטוריה מפוארת של כניסה מאוחרת לשוק, ובהצלחה רבה.
1. מערכת ההפעלה Windows 95 הגיעה באיחור של כ-10 שנים, אבל השתלטתה עד מהרה על שוק מערכות ההפעלה הגרפיות למחשבים האישיים.
2. מערכת ההפעלה WindowsNT חיסלה את השוק המבוסס של תחנות העבודה היוניקסאיות, והרסה את OS/2.
3. חבילת Microsoft Office חיסלה מספר תוכנות מבוססות, בהן Lotus 123 ו-WordPerfect.
4. דפדפן האינטרנט Internet Explorer הדיח את הדפדפן החלוצי נטסקייפ.
אבל מה שמומחי התעשייה לא תמיד לוקחים בחשבון זה שההצלחה של מיקרוסופט מוגבלת למכירת תוכנה, והיא מתחרה מאז ומתמיד על מחיר, לא על ביצועים. שתי האסטרטגיות הללו בצרות.
פרדוקס המחיר של Windows
מחיר הוא גורם שיש לו השפעה מכריעה על מכירות. חסידי התוכנה החופשית אוהבים לטעון שההצלחה של לינוקס נובעת מרצונם של המשתמשים בחופש; אבל יחד עם זאת, בפועל, עיקר העניין בלינוקס נובע מהיותה חינמית.
אילו לינוקס נמכרה במחיר מינימאלי, גם היא, כמו OS/2, NeXTSTEP, BeOS ומערכות הפעלה רבות אחרות שלא הצליחו להתבסס בשום מחיר סביר, הייתה נזנחת. מלבד זאת, היא הצליחה באמת רק בשרתים. בשולחן העבודה, למרות שהיא זמינה חינם, ההצלחה של מוגבלת. מדוע כה קשה למכור חלופות למערכת ההפעלה Windows (חדשות)?
מפני שכל המוצרים הללו מתחרים במוצר מבוסס שנדמה כאילו ניתן חינם. מיקרוסופט הצליחה לתמודד על המחיר, כאשר בו בזמן היא גובה מחיר גבוה יותר עבור מערכת ההפעלה שלה - יותר מאשר כל גורם אחר בתעשייה. הם הצליחו לעשות זאת על ידי כך שהבטיחו שכל מחשב אישי חדש שנמכר, כבר כולל בתוכו עותק של מערכת ההפעלה Windows. יצרניות החומרה רוכשות עותקים של Windows, ופשוט מעבירות את עלות התוכנה לצרכנים בדרך שגורמת לאלו להאמין ש-Windows ניתנה להם בחינם ביחד עם המחשב.
מיקרוסופט חתמה על הסכמי רישוי OEM בלעדיים עם יצרניות החומרה הללו, באופן שמונע מחברות אחרות למכור את מערכת ההפעלה שלהן עם מחשבים חדשים. המתחרות של מיקרוסופט נאלצו לכן למכור את מערכות ההפעלה שלהן למשתמשים ישירות.אבל כידוע, צרכנים לא אוהבים לשלם בשביל תוכנה. הם מוכנים לשלם על החומרה ואוהבים את הרעיון שלתוכנה אין מחיר נקוב.
על ידי הסתרת תווית המחיר של התוכנה שמותקנת במחשבים חדשים, מיקרוסופט הבטיחה לעצמה הכנסה קבועה על מכירת מחשבים חדשים. היא כבר לא מתחרה עוד על איכות התוכנה, אלא פשוט חונקת, את מה שנדמה היה שהוא שוק חופשי, על ידי מניעת כניסתם של מתחרים ותוך הבטחת מתח רווחים גבוה על כל מחשב אישי חדש שנמכר.
חשוב להבין שההצלחה של Windows אינה מעידה על יכולתה של מיקרוסופט להתחרות בשוק חופשי. יתרה מכך, אסטרטגיה כזו לא יכולה לעבוד בתחרות מול ה-iPod - כפי שהסביר בהמשך.
מחשבי Windows לעומת תחנות עבודה
בזמן שההסכמים הבלעדיים אפשרו למיקרוסופט לחסל את התחרות בעולם המחשוב האישי כבר בחיתוליה, מיקרוסופט התחרתה על מחיר גם בשווקים אחרים: תחנות יוניקס ומחשבי מקינטוש. מחשבים אישיים מציעים חומרה באיכות נמוכה יחסית ובמחיר נמוך יותר מאשר ספקיות היוניקס, או אפל, (חדשות) יכלו להציע. "כלכלת המספרים הגדולים" אפשרה למחירי המחשבים האישים לרדת בקצב מהיר יותר מאשר בשווקים הקטנים של אפל ויצרניות תחנות היוניקס, כמו סאן, או סיליקון גרפיקס.
במקרים רבים, Windows לא הייתה זולה יותר מהאלטרנטיבות, אלא היה נדמה שזה כך, מפני שמחיר התוכנה גולם במחיר החומרה הזולה. עובדה זו אפשרה למיקרוסופט להשתמש במונופול שלה כדי להתמודד מול מתחרים אחרים - כשהיא מתמודדת על המ, למרות שהיא לא מפחיתה את המחיר. יצרניות החומרה הן אלו שסיפקו את התחרות האמיתית מול יצרניות תחנות העבודה. מיקרוסופט פשוט המתינה בסבלנות לתזרים הכנסות מובטח.
תחרות מחירים עם אופיס ו-IE
מיקרוסופט הצליחה להתחרות בצורה אפקטיבית, ומבלי שנתנה הנחות, גם עם חבילת האופיס שלה. על ידי שהיא ארזה מספר יישומים יחדיו, היא יכלה להתחרות מול התוכנות הבודדות שהציעו המתחרות. הם השתמשו במונופול שלהם בשוק מערכות ההפעלה כדי למכור מוצרים משלימים.
באותו אופן, מיקרוסופט יכלה פשוט לצרף מוצרים למערכת ההפעלה עצמה, חינם, כדי לחסל את התחרות. נטסקייפ הצליחה להתמודד רק על ידי כך שהפכה לפרוייקט קוד פתוח. אבל כידוע, למרות שהוא אינו עולה גרוש, פיירפוקס עדיין מתאמץ להתחרות על נתח שוק משמעותי.
גם ללא שנבקר את אסטרטגיית המכירות של מיקרוסופט, אין ספק שההצלחה שלה בתחום התוכנה קשורה באופן ברור עם היכולת שלה למכור תוכנה במחיר נמוך יותר מאשר המתחרים, מבלי שהיא מורידה מחירים.
הבעיה עם אסטרטגיה זו - כאשר היא מתמודדת עם איומים בני זמננו כמו לינוקס, קוד פתוח וחנות המוזיקה של אפל וה-iPod, כמו גם Mac OS X (חדשות) - היא שאין להם מחיר. אני אסביר מדוע זה כך בהמשך.
איומים מבית
לינוקס והקוד הפתוח מתמודדים מול Windows בחזית חדשה: מחיר. אי אפשר לקצץ מחירים בתחרות מול תוכנה שזמינה בחינם, לכן מיקרוסופט חייבת ליצור תחושה ש-Windows אכן חוסכת למשתמשים יותר כסף מאשר לינוקס יכולה - יותר מאשר המחיר שלה. הסבר שקשה מאוד למכור. הקוד הפתוח מתחרה לא רק עם Windows, אלא גם מול המונופול של Microsoft Office. לפתע, מיקרוסופט מפסידה במשחק שהיא עצמה יצרה והיא נאלצת, לראשונה, להצדיק ולהוריד את מחיר התוכנה שלה.
בו בזמן, חברת אפל הביא קצת תחרות לשוק מערכות ההפעלה המסחריות. לכשעצמה, גם כאן מדובר במציאות חדשה עבור מיקרוסופט. מחירם של המקינטושים החדשים המבוססים על מעבדי אינטל והביצועים שלהם זהים לאלו של ה-PC הרגילים, אבל הם עולים עליהם באיכות הקושחה ומותקנת בהם מערכת הפעלה מרשימה יותר. Windows צריכה להתמודד מול Mac OS X בתור מוצר מסחרי.
לכן אין פלא שמיקרוסופט אינה מגלה עניין במכירת Windows עבור מחשבי המקינטוש החדשים: הם חרדים מעצם המחשבה שיצטרכו להתמודד על מכירת מוצר קימעונאי, במקום להבטיח לעצמם רווח פשוט ממכירה של כל מחשב אישי חדש.
אם מיקרוסופט הייתה המכונה היעילה והמשומנת שרוצים שנאמין שהיא, אולי היה לה סיכוי כלשהו בהתמודדות בשתי חזיתות בו זמנית. 15 שנים נטולות דאגה ומתחרים בהן היא מכרה זבל במחיר מופקע, לא הפכו אותה לחברה תחרותית ונחושה, וכמובן שהכישלונות של מיקרוסופט בכל שוק אחר מלבד מערכות הפעלה ואופיס מעניינים אף הם.
הכישלונות הבולטים של מיקרוסופט
האנליסטים אוהבים להטיף את הבשורה על פי מיקרוסופט, כאילו הצלחה בשוק הזה מובטחת רק על ידי יצירת פלטפורמת תוכנה ומכירת רישיונות לשימוש עם חומרה של אחרים. במצב האידיאלי, אסטרטגיה זו מבטיחה מכירת תוכנה עם מתח רווחים גבוה, ומרחיקה את הסיכון ממפתח התוכנה אל יצרניות החומרה.
כידוע, מיקרוסופט השתמשה באסטרטגיה זו כדי למכור את Windows עם מחשבים אישיים, והמומחים אוהבים לפסוק שלו אפל מכרה רישיונות אף היא לפני שני עשורים, היא הייתה המיקרוסופט של ימינו. אבל זו אינה אסטרטגיה אמינה במיוחד, או כזו שקל בכלל לממש. מיקרוסופט ניסתה להביא את מערכת ההפעלה שלה לפלטפורמות חומרה חדשות, אבל ללא הצלחה. בין הכישלונות הבולטים של מיקרוסופט:
1. אסטרטגיית Windows Everywhere הייתה ניסיון לשלב תוכנה של מיקרוסופט בציוד משרדי.
2. גירסת WindowsCE בקונסולות Sega Dreamcast נחלה כישלון חרוץ.
3. הסייענים הדיגיטאלים מבוססי WindowsCE, אינם רווחיים (PDA, TabletPC, Origami).
4. לטלפונים החכמים מבוססי WindowsCE פלח שוק זעיר בשוק שהוא עצמו עדיין קטן למדי.
5. מיקרוסופט זנחה את ההשקעות שלה בשוק ה-WebTV ו-DVR.
6. מיקרוסופט רשמה הפסדים עצומים על קונסולות המשחקים Xbox, שאינה רווחית עדיין.
7. הניסיון של מיקרוספט להשתלט על עולם המוזיקה והנגנים הדיגיטאלים עם WMA נכשל אף הוא הודות ל-iPod.
ההצלחה של מיקרוסופט בשוק הקימעונאי מוגבלת לעכברים ומקלדות. ה-Xbox היא אולי קונסולת משחקים טובה, אבל היא אינה רווחית. מיקרוסופט מאותת על צורך בשינוי אסטרטגי בתחום זה, מה שאולי מעיד שהיא מבינה שהיא בצרות.
במקום לנסות להציע פלטפורמת תוכנה, כמו Windows עצמה, ה-Xbox הוא ניסיון לפתח פלטפורמת חומרה, כמו המקינטוש, או ה-iPod. מיקרוסופט לא פנתה ליצרניות החומרה לבנות עבורה את קונסולת המשחקים. מדוע לא? מפני שהיא מבינה - לאחר שנחלה כישלון - שההצלחה שלה עם Windows לא תחזור על עצמה בשווקים חדשים. היא לא עבדה למעשה באף שוק חדש. בו בזמן, אפל שמרה על ריווחיות במכירת חומרה, וגם יצרה פלטפורמה חדשה: iPod.
המומחים טעו: אפל לא צריכה לנסות להיות מיקרוסופט על חומרת מק; אבל מיקרוסופט דווקא רוצה היום להיות יותר אפל.
מסמרים נוספים בארון
מיקרוסופט נאבקת למצא מקורות הכנסה ושווקים חדשים. מכירת מחשבים אישים גדלה אמנם מדי שנה בכ-10 עד 15 אחוזים, אבל המכירות של המקינטוש חורגות מהממוצע בשוק הזה, והן עומדות על קצב גידול שנתי של כ-40% ועם תחזית לגידול מהיר עוד יותר בעתיד. הגידול של אפל הוא בשוק הרווחי ביותר של המחשוב האישי: משתמשים ביתיים ומקצועיים שמוכנים לשלם קצת יותר על מחשבים איכותיים.
כל זה משאיר את מיקרוסופט עם שוק אטרקטיבי פחות ופחות; יצרניות המחשבים האישיים מתחרות ביניהן על הורדת המחיר. בזמן שמחירי המחשבים האישיים יורדים מתחת ל-$500, קשה יותר להסתיר את המחיר המגולם בחומרה של הרישיון של Windows. זה אומר שמיקרוסופט תהיה חייבת להוריד מחירים בעצמה, או שהיא תאבד את שוק תחנות העבודה הזולות ללינוקס.
האימפריה של מיקרוסופט
האימפריה הולכת ומתמוטטת. המונופולים המכניסים של מיקרוסופט תחת מתקפה של ממש בפעם הראשונה, בזמן שהסיכויים שלה למצא שווקים חדשים אינם מזהירים במיוחד, והאסטרטגיה של גילום מחירה של תוכנה יקרה בחומרה זולה, הופךכת בלתי מעשית עוד. מיקרוסופט נמצאת כיום בדיוק באותו המקום בו מצאה עצמה תעשיית הרכב האמריקאית בשנות ה-70, כאשר הרווחים הקלים נעלמו ובמקומם הופיעה תחרות קשה בדמות היבוא היפני.
אודות המאמר
המאמר "The Microsoft Invincibility Myth" מאת Daniel Eran תורגם לעברית על ידי אורי שרף עבור לינמגזין, אוגוסט 2006. כל הזכויות שמורות למחבר.
חלק שני: Why Microsoft's iPod Killer will do nothing of the sort (אנגלית)