'אחד לינוקס 2005' היא הפצת לינוקס ישראלית שמפותחת על ידי דוביקס (dovix). דוביקס הכריז אתמול על גירסה ניסיונית שמבוססת על העדכון האחרון של מנדריבה, Mandriva Linux 2005 Limited Edition, והוא מעריך שהגירסה מוכנה לבדיקה לצורך עזרה בפיתוח, אבל הוא גם מדגיש שהיא עדיין איננה מוכנה לשימוש שוטף. אין עיתוי מוצלח מזה לפנות שעה קלה כדי לנסות את "אחד", ולדווח על מצב הפיתוח הנוכחי של ההפצה הישראלית היחידה למעשה, שמיועדת להתקנה רגילה בדיסק הקשיח ולכשעצמה, היא שירות חשוב למשתמשי לינוקס שזקוקים לעברית או לפתרון יעיל להתקנת גירסאות מעודכנות של מנדריבה.
מבוא
מדוע צריך עוד "אחד"? נגזרות מסוג זה משרתות מספר מטרות. חשוב מכל, הן הפרוייקט הפרטי של המפתח שלהן ולכן ראויות בלי שום קשר לתוצרים הסופיים, מפני שהן מעמיקות, מעשירות ומגוונות את הידע של המפתחים המקומיים. מעבר לכך, "אחד" מספקת שירות נדרש למשתמשים שלה בארץ, או כל מי שזקוקים לפתרון עם תמיכה טובה בעברית. וממילא, לאחר שמנדרייק הכריזה על מעבר למחזור עדכונים ארוך יותר, פתרונות מסוג זה הם דרך נוחה וזולה (דיסק בודד) להתקין גירסה עדכנית של מנדריבה, שכוללת את כל עדכוני האבטחה ששוחררו על יד ההפצה מאז שוחררה הגירסה היציבה האחרונה. מי שכבר התקינו מנדרייק אינם זקוקים מן הסתם ל"אחד", אבל כל השאר יגלו שמדובר בפתרון נוח במיוחד.
הסקירה בהמשך מתבססת על גירסת ביניים, שסביר מאוד להניח שתעבור מספר שינויים לפני שתשוחרר. מטרת הסקירה היא לסייע לדוביקס לאתר באגים ובעיות אחרות, ואני בהחלט ממליץ גם לאחרים לפנות מחיצה לצורך הבדיקה ולדווח מוקדם ככל שניתן בתהליך הפיתוח. לינוקס לא מגיעה לשולחן העבודה של המשתמשים בדרך נס. ללא מעורבות פעילה של המשתמשים, לינוקס הייתה נשארת הבטחה, יותר מאשר מערכת הפעלה שאפשר לסמוך עליה.
ההתקנה
את קובץ ה-ISO של אחד אפשר להוריד מאתר הפרוייקט. יש לצרוב את הקובץ לדיסק ולאתחל בעזרתו את המחשב. המסך הראשון מאפשר לבחור מספר תצורות אתחול חלופיות, אבל אלא אם כן נתקלתם בבעיות בניסיון הראשון, אפשר פשוט לללחוץ Enter.
![]()
תמונה: ניהול כרטיסי הרשת מלוח הבקרה של מנדריבה
"אחד" מתקינה את Linux 2.6.11, אבל אפשר לבחור מבין מספר מצומצם של קרנלים חלופיים בסידרה זו. לוג ההודעות של הקרנל מוצג במהלך האתחול על גבי תמונת הלוגו החדשה של מנדריבה - הכלאה נוגה של טוקס וליצן עגמומי משהו. מספר שניות לאחר מכן תוכנית ההתקנה עוברת למצב עבודה גרפי מלא, ומבקשת לבחור את שפת ההתקנה. אפשר, ורצוי בדרך כלל, לבחור אנגלית כשפה ראשית, ועברית כשפה משנית (מהרשימה בתחתית המסך.)
מיד לאחר מכן, נטענים מספר מודולים וטבלת המחיצות של הדיסק(ים) הקשיח. אצלי, תוכנית ההתקנה לא הצליחה לזהות מחיצה בה מותקנת מערכת ההפעלה FreeBSD, וזרקה למסך הודעת שגיאה. FreeBSD משתמשת במערכת קבצים משלה, ורוב הפצות הלינוקס לא יזהו אותה במהלך ההתקנה (למיטב ידיעתי). נאלצתי להורות לתוכנית ההתקנה (DrakX) להתעלם מהבעיות, ולאפשר לי לבחור את המחיצה בה תותקן "אחד" בכוחות עצמי. אחרת, תוכנית ההתקנה הייתה עושה בשטח כרצונה, ובוחרת למחוק את תוכן הדיסק כדי לפנות מקום למערכת ההפעלה.
לאחר שבחרתי פריסת מקלדת אנגלית במסך הבא, ורמת אבטחה רגילה במסך שלאחר מכן, תוכנית ההתקנה חזרה שוב לעניין המחיצות. הפעם נשאלתי אם אני מעוניין להשתמש בשטח הפנוי, למחוק את תוכן הדיסק, לשחרר שטח ממחיצה קיימת בה מותקנת Windows (למרות שהיא לא מותקנת אצלי ...), או הגדרת ידנית כלשהי.
בחרתי לבחור את המחיצות בעצמי. הדיסק אצלי מחולק ל-2 מחיצות primary, בראשונה מותקנים כלי המערכת של Dell, ובשניה FreeBSD. במחיצה נוספת, extended, יש 5 מחיצות לוגיות. אחת מוגדרת כ-swap. השנייה משמשת מחיצת boot משותפת לכל ההתקנות. השלישית והרביעית, 5 ג"ב כל אחת, משמשות להתקנת לינוקס והאחרונה, הגדולה ביותר, פורמטה עם מערכת הקבצים ResierFS והיא מאכסנת את home, ומשרתת את כל ההתקנות האחרות.
תמונות: ניהול הרשת לא היה מעולם הצד החזק של מנדריבה. בתמונות אפשר לראות שיש שמנדריבה מדווחת על כרטיסי רשת פעילים, בזמן שיישומון הפאנל חושב על משהו אחר
בחרתי להתקין את "אחד" במחיצה dev/hda8/. מחזרתי את boot ואת swap כמובן, ועגנתי את dev/hda9/ תחת home. תוכנית ההתקנה ביקשה ממני רשות לפרמט את dev/hda8/, כפי שהיה צפוי. היא ניסתה גם לעגון את dev/hda2/, המחיצה בה הותקנה כאמור FreeBSD, כמחיצת Windows רגילה אבל ללא הצלחה. בשלב זה הייתי חייב להכנס שוב לעריכה ידנית (custom), וביטלתי עיגון של מחיצה זו, כדי לעקוף את הבעיה. עם סיום הפירמוט של dev/hda8/, כן, בפעם השנייה, תוכנית ההתקנה עברה לשלב בחירת והתקנת החבילות.
תוכנה
אחד לא רק מאפשרת לבחור אילו חבילות להתקין, קטגורית או פרטנית, אלא גם מאפשרת למשתמש להעתיק את כל החבילות לדיסק הקשיח. באופן כזה, בעתיד, משתמשים שאין להם חיבור לרשת, או משתמשים שהתקינו את אחד מהרשת המקומית ואין להם את דיסק ההתקנה, או מי שסתם מעדיפים לחסוך לעצמם את הצורך להחזיק את דיסק ההתקנה בקירבת מקום, יכולים להתקין חבילות ישירות מהדיסק הקשיח. כאמור, מי שממילא מחוברים לאינטרנט לא ממש זקוקים לאפשרות זו.
בחרתי להתקין את כל החבילות. "אחד" מציעה מספר קטגוריות. מאחר שהיא עצמה גירסה קומפקטית של מנדריבה, היא מכילה אוסף מוגבל יותר של תוכנות. דוביקס בחר בשולחנות העבודה KDE ו-GNOME, אבל ויתר על Xfce. הוא הוסיף את הפונטים של קולמוס, כולל חבילת הפונטים המהודרים (fancy), שתי חבילות אופיס: KOffice, OpenOffice.org והוסיף גם מספר כלי פיתוח. כפתרון שמיועד למשתמשים בארץ, "אחד" כוללת גם את 'אשף האינטרנט הישראלי', עם תמיכה בדרייברים למודמי ADSL USB של ALE. בנוסף הותקנו גם כל עדכוני האבטחה מאז שוחררה מנדריבה 2005.
"אחד" מכילה תוכנה חופשית בלבד, מטעמים אידיאולוגיים מן הסתם, אבל זה לא יפתיע את מי שמכירים את דוביקס. לא תמצאו כאן דרייברים קנייניים של nVidia או ATI למשל, וממילא על רובם חלות מגבלות הפצה שונות. תמצאו כאן את: Xorg 6.8.2, Firefox 1.0.2, GNOME 2.8, KDE 3.3.2, K3b 0.11.20, Kaffeine 0.6 ועוד. בסך הכל 1225 מ"ב אם מתקינים את כל החבילות שמסומנות כברירת מחדל. משך ההתקנה של החבילות עצמן היה כעשר דקות.
סיום ההתקנה
מיד לאחר שהחבילות הועתקו, תוכנית ההתקנה מבקשת לספק סיסמה של מנהל המערכת (root). כמו כן, יש ליצור חשבון משתמש רגיל בעזרתו תכנסו למערכת. "אחד" מאפשרת לעבור גם עם root, אבל אם תנסו, תראו שזה לגמרי לא מומלץ. איכשהו, תוכנית ההתקנה זיהתה שם משתמש קיים (usharf) - מספריית הבית אני מניח. היא אפשרה לי גם לבחור הפעלה אוטומטית של שולחן עבודה לפי בחירתי, מבלי שאצטרך לספק שם וסיסמה במסך הכניסה.
בשלב הבא הותקן מנהל האתחול. ברירת המחדל היא LILO, אבל העדפתי את GRUB הגמישה יותר ממנה לטעמי. בין הפרמטרים שאפשר להעביר לקרנל באמצעות מנהל האתחול: ACPI, No APIC או no Local APIC - כולן אפשרויות שקשורות למאפייני החומרה במחשב בו מותקנת מערכת ההפעלה. השארתי את האפשרות ACPI מסומנת כפי שהייתה אבל קיבלתי הודעת שגיאה: "acpi rpm not found". חזרתי למסך הקודם וביטלתי את הסימון. אגב, זה לא היה המקום היחיד בו נתקלתי בהודעות שגיאה על חבילות חסרות (Perl-DNS, ALSA).
במסך הבא תוכנית ההתקנה מציגה רשימה מלאה של כל אפשרויות התצורה. המשתמש מקבל הזדמנות נוספת לזהות חומרה שתוכנית ההתקנה לא זיהתה בכוחות עצמה. כרגיל, יש צורך להכנס להגדרות התצוגה של X ולהריץ מבחן קצר שבודק את תקינות התצוגה, ולאחר מכן לאשר כניסה אוטומטית לסביבה הגרפית מיד לאחר האתחול. בחרתי להתקין את הדרייבר הפתוח של nVidia.
תוכנית ההתקנה בחרה להתקין תמיכה בתת-מערכת הקול OSS במקום ALSA. בחירה תמוהה למדי, אם זוכרים שמנדרייק הייתה בין ההפצות הראשונות שתמכו ב-ALSA והיא אפילו הוסיפה תמיכה במיקסר בתוכנה בגירסה האחרונה. בכל אופן, ניסיתי להחליף את הדייבר i810_audo בזה של ALSA, הזמין אף הוא ברשימה, אבל קיבלתי הודעת שגיאה על כך שהמודול לא קיים.
החלק המשעשע ביותר בכל התקנה של מנדרייק היה, מאז ומתמיד, ניהול הרשת. אני לא זוכר שום התקנה של מנדרייק שהצליחה להתקין את כרטיס הרשת מבלי לגרום לבעיות במהלך ההתקנה, או לאחר מכן. למרבה הצער, אין חדש. בחרתי להוסיף כרטיס רשת WiFi של Orinoco - אחד הכרטיסים עם התמיכה הטובה ביותר בלינוקס. לאחר שבחרתי אפשרויות תצורה שונות, כמו הפעלה באתחול, ניהול תצורה עם DHCP ורישום DNS אוטומטי, הגדרות Zeroconf ותמיכה ב-WPA, קיבלתי הודעת שגיאה ממודול perl-install על בעיה כלשהי בשורה 416 ...
ויתרתי על האפשרות להוריד עדכונים מהרשת בשלב זה, ממילא לא הייתה לי רשת פעילה, וסיימתי את ההתקנה באתחול. תוכנית ההתקנה לא מקפיצה את דיסק ההתקנה אגב, כך שאם הוא עדיין שם בטעות מפעילים שוב את תוכנית ההתקנה. תפריט האתחול של GRUB לא השתנה במאה השנים האחרונות, עושה רושם, והוא עדיין לא מעניין במיוחד. בדקתי קודם אם אני יכול להכנס ל-FreeBSD ואובונטו, אותן הוספתי לתפריט של GRUB במהלך ההתקנה, והכל עבד כשורה.
שולחן העבודה
האתחול של אחד מתבצע על רקע הטוקס המלנכולי, והוא מהיר מאוד. כצפוי, הרשת לא הופעלה באתחול, למרות שתת-המערכת התומכת בכרטיסי PCMCIA הופעלה בהצלחה. ההתרשמות הראשונה משולחן העבודה היא שברזולוציה שבחרתי, 1600x1200, הפונטים קטנים מדי. את ערכת הנושא, Galaxy2, מעולם לא אהבתי, אבל גם לא יכולתי לבחור בפלסטיק מפני שהיא לא הותקנה.
ביצעתי מספר שינויים בפונטים באמצעות המודול המתאים ב-KControl, ולאחר מכן התפניתי לבדוק מה קורה עם הרשת. הסתבר שיש לי שלושה כרטיסי רשת. כרטיס אתרנט מובנה, כרטיס אלחוטי ו... כרטיס Firewire. מנדרייק היא בין ההפצות היחידות שאני מכיר, שמזהות את יציאת ה-Firewire ככרטיס רשת (אפשרות לגיטימית אגב). בכל אופן חיבור פיסי לרשת לא היה לי ... עם ה-Firewire בטוח אין לי מה לעשות ו ... האלחוטי פשוט לא עבד.
שיטוט קצר בלוח הבקרה גילה שכל אחד משלושת יישומוני הניהול של כרטיסי הרשת, מדווח על תצורה שונה. אחד מהם רואה את כל השלושה, ואילו האחר רואה רק שניים. ניסיתי למחוק את כולם ולהוסיף את המודול orinoco_cs באופן ידני, אבל לא קרה כלום. יישום הניהול הציג שוב את האפשרויות מבלי שאקבל שום הודעה על הצלחה או כישלון. בדקתי שוב את אחד היישומונים האחרים וראיתי שכל שלושת הכרטיסים עדיין רשומים. בנקודה זו ויתרתי.
סיכום
לפני שבוע סקרנו כאן התקנה של FreeBSD - מערכת הפעלה שאף אחד לא היה מאשים בידידותיות מופרזת. מנדרייק לעומתה, עשתה את שמה כהפצה קלה להתקנה שמתאימה למתחילים ומנוסים כאחד, וכזו שמביאה לשולחן העבודה טכנולוגיות עדכניות. היא נחשבה אמנם להפצת "חוד התער" וגם עם הבעיות הצפויות המתבקשות, רוב המשתמשים היו מוכנים "לבלוע את התערים" בשמחה בתמורה לזכות לראות מה קורה. כיום, למרבה הצער, קל ומהיר יותר להתקין את FreeBSD מאשר את מנדרייק. לא לגמרי, עדיין אין תמיכה ב-HAL או אפילו מנגנוני automount בסיסיים ב-PC-BSD ואין מה לדבר על כלי ניהול גרפיים בכלל, אבל הלקח ברור.
לדעתי האישית, בכל הגירסאות האחרונות של מנדרייק, החל בגירסה 9.2 - שהייתה הראשונה שהתקנתי אי פעם - מנדרייק תקועה פחות או יותר באותו המקום. כמו בגירסה 9.2, גם במנדירבה 2005 (גירסה 10.2), אני עדיין נתקל באותן הבעיות, ולמעשה מבחין באוסף חדש של בעיות חמורות לא פחות. אין לי כרטיס רשת פעיל, מנדריבה מעדיפה את תת-מערכת הקול OSS משום מה, וגם אז כרטיס הקול לא מתפקד.
הבעיות הללו אינן קשורות ל"אחד", שהיא כאמור אריזה של מנדריבה עם תשומת לב למבחר חבילות ושאר היבטים של שמישות ולוקאליזציה שחשובים למשתמשים שצריכים סביבה עם תמיכה בעברית כבר בהתקנה.
דוביקס מבצע שינויי לוקאליזציה בעיקר כאמור, אבל מן הסתם בחירת החבילות עשויה הייתה לפגוע בפונקציונאליות של חלקים אחרים של מערכת ההפעלה. הבעיה החמורה ביותר היא התמיכה ברשת. סביר להניח שיציאה קצרה לשורת הפקודה והגדרה ידנית של הרשת תחזיר אותה לחיים, אבל זה לא יפתור את בעיית כלי הניהול הגרפיים.
בעיות נוספות, כפי שדווח בסקירה, קשורות כפי הנראה להעדרן של מספר חבילות חשובות כמו זו של התמיכה ב-ACPI, ALSA ועוד, וחיוני שיטופלו אם אפשר.
למרות כל הבעיות, ואפילו בגירסה ניסיונית זו, "אחד" היא דרך נוחה למדי להתקין את מנדריבה בצורה חסכונית ויעילה. לאחר ההתקנה ניתן להתחבר למאגרי החבילות של חברת מנדריבה, או לאחד מאתרי המראה, כדי להשלים את החסר או לעדכן.
מידע נוסף
מדריך התקנה: http://ehad.berlios.de/install
מדריך שידרוג: http://ehad.berlios.de/upgrade
שולחן העבודה: http://ehad.berlios.de/desktop
ערכות: http://ehad.berlios.de/themes
לינמגזין, [אחד לינוקס 2005 - גרסת בדיקה ראשונה], ראו גם הכרזה ומידע נוסף בפורום בווטסטפ
לינמגזין, [סקירה: PC-BSD]
מבוא
מדוע צריך עוד "אחד"? נגזרות מסוג זה משרתות מספר מטרות. חשוב מכל, הן הפרוייקט הפרטי של המפתח שלהן ולכן ראויות בלי שום קשר לתוצרים הסופיים, מפני שהן מעמיקות, מעשירות ומגוונות את הידע של המפתחים המקומיים. מעבר לכך, "אחד" מספקת שירות נדרש למשתמשים שלה בארץ, או כל מי שזקוקים לפתרון עם תמיכה טובה בעברית. וממילא, לאחר שמנדרייק הכריזה על מעבר למחזור עדכונים ארוך יותר, פתרונות מסוג זה הם דרך נוחה וזולה (דיסק בודד) להתקין גירסה עדכנית של מנדריבה, שכוללת את כל עדכוני האבטחה ששוחררו על יד ההפצה מאז שוחררה הגירסה היציבה האחרונה. מי שכבר התקינו מנדרייק אינם זקוקים מן הסתם ל"אחד", אבל כל השאר יגלו שמדובר בפתרון נוח במיוחד.
הסקירה בהמשך מתבססת על גירסת ביניים, שסביר מאוד להניח שתעבור מספר שינויים לפני שתשוחרר. מטרת הסקירה היא לסייע לדוביקס לאתר באגים ובעיות אחרות, ואני בהחלט ממליץ גם לאחרים לפנות מחיצה לצורך הבדיקה ולדווח מוקדם ככל שניתן בתהליך הפיתוח. לינוקס לא מגיעה לשולחן העבודה של המשתמשים בדרך נס. ללא מעורבות פעילה של המשתמשים, לינוקס הייתה נשארת הבטחה, יותר מאשר מערכת הפעלה שאפשר לסמוך עליה.
ההתקנה
את קובץ ה-ISO של אחד אפשר להוריד מאתר הפרוייקט. יש לצרוב את הקובץ לדיסק ולאתחל בעזרתו את המחשב. המסך הראשון מאפשר לבחור מספר תצורות אתחול חלופיות, אבל אלא אם כן נתקלתם בבעיות בניסיון הראשון, אפשר פשוט לללחוץ Enter.
תמונה: ניהול כרטיסי הרשת מלוח הבקרה של מנדריבה
"אחד" מתקינה את Linux 2.6.11, אבל אפשר לבחור מבין מספר מצומצם של קרנלים חלופיים בסידרה זו. לוג ההודעות של הקרנל מוצג במהלך האתחול על גבי תמונת הלוגו החדשה של מנדריבה - הכלאה נוגה של טוקס וליצן עגמומי משהו. מספר שניות לאחר מכן תוכנית ההתקנה עוברת למצב עבודה גרפי מלא, ומבקשת לבחור את שפת ההתקנה. אפשר, ורצוי בדרך כלל, לבחור אנגלית כשפה ראשית, ועברית כשפה משנית (מהרשימה בתחתית המסך.)
מיד לאחר מכן, נטענים מספר מודולים וטבלת המחיצות של הדיסק(ים) הקשיח. אצלי, תוכנית ההתקנה לא הצליחה לזהות מחיצה בה מותקנת מערכת ההפעלה FreeBSD, וזרקה למסך הודעת שגיאה. FreeBSD משתמשת במערכת קבצים משלה, ורוב הפצות הלינוקס לא יזהו אותה במהלך ההתקנה (למיטב ידיעתי). נאלצתי להורות לתוכנית ההתקנה (DrakX) להתעלם מהבעיות, ולאפשר לי לבחור את המחיצה בה תותקן "אחד" בכוחות עצמי. אחרת, תוכנית ההתקנה הייתה עושה בשטח כרצונה, ובוחרת למחוק את תוכן הדיסק כדי לפנות מקום למערכת ההפעלה.
לאחר שבחרתי פריסת מקלדת אנגלית במסך הבא, ורמת אבטחה רגילה במסך שלאחר מכן, תוכנית ההתקנה חזרה שוב לעניין המחיצות. הפעם נשאלתי אם אני מעוניין להשתמש בשטח הפנוי, למחוק את תוכן הדיסק, לשחרר שטח ממחיצה קיימת בה מותקנת Windows (למרות שהיא לא מותקנת אצלי ...), או הגדרת ידנית כלשהי.
בחרתי לבחור את המחיצות בעצמי. הדיסק אצלי מחולק ל-2 מחיצות primary, בראשונה מותקנים כלי המערכת של Dell, ובשניה FreeBSD. במחיצה נוספת, extended, יש 5 מחיצות לוגיות. אחת מוגדרת כ-swap. השנייה משמשת מחיצת boot משותפת לכל ההתקנות. השלישית והרביעית, 5 ג"ב כל אחת, משמשות להתקנת לינוקס והאחרונה, הגדולה ביותר, פורמטה עם מערכת הקבצים ResierFS והיא מאכסנת את home, ומשרתת את כל ההתקנות האחרות.
תמונות: ניהול הרשת לא היה מעולם הצד החזק של מנדריבה. בתמונות אפשר לראות שיש שמנדריבה מדווחת על כרטיסי רשת פעילים, בזמן שיישומון הפאנל חושב על משהו אחר
בחרתי להתקין את "אחד" במחיצה dev/hda8/. מחזרתי את boot ואת swap כמובן, ועגנתי את dev/hda9/ תחת home. תוכנית ההתקנה ביקשה ממני רשות לפרמט את dev/hda8/, כפי שהיה צפוי. היא ניסתה גם לעגון את dev/hda2/, המחיצה בה הותקנה כאמור FreeBSD, כמחיצת Windows רגילה אבל ללא הצלחה. בשלב זה הייתי חייב להכנס שוב לעריכה ידנית (custom), וביטלתי עיגון של מחיצה זו, כדי לעקוף את הבעיה. עם סיום הפירמוט של dev/hda8/, כן, בפעם השנייה, תוכנית ההתקנה עברה לשלב בחירת והתקנת החבילות.
תוכנה
אחד לא רק מאפשרת לבחור אילו חבילות להתקין, קטגורית או פרטנית, אלא גם מאפשרת למשתמש להעתיק את כל החבילות לדיסק הקשיח. באופן כזה, בעתיד, משתמשים שאין להם חיבור לרשת, או משתמשים שהתקינו את אחד מהרשת המקומית ואין להם את דיסק ההתקנה, או מי שסתם מעדיפים לחסוך לעצמם את הצורך להחזיק את דיסק ההתקנה בקירבת מקום, יכולים להתקין חבילות ישירות מהדיסק הקשיח. כאמור, מי שממילא מחוברים לאינטרנט לא ממש זקוקים לאפשרות זו.
בחרתי להתקין את כל החבילות. "אחד" מציעה מספר קטגוריות. מאחר שהיא עצמה גירסה קומפקטית של מנדריבה, היא מכילה אוסף מוגבל יותר של תוכנות. דוביקס בחר בשולחנות העבודה KDE ו-GNOME, אבל ויתר על Xfce. הוא הוסיף את הפונטים של קולמוס, כולל חבילת הפונטים המהודרים (fancy), שתי חבילות אופיס: KOffice, OpenOffice.org והוסיף גם מספר כלי פיתוח. כפתרון שמיועד למשתמשים בארץ, "אחד" כוללת גם את 'אשף האינטרנט הישראלי', עם תמיכה בדרייברים למודמי ADSL USB של ALE. בנוסף הותקנו גם כל עדכוני האבטחה מאז שוחררה מנדריבה 2005.
"אחד" מכילה תוכנה חופשית בלבד, מטעמים אידיאולוגיים מן הסתם, אבל זה לא יפתיע את מי שמכירים את דוביקס. לא תמצאו כאן דרייברים קנייניים של nVidia או ATI למשל, וממילא על רובם חלות מגבלות הפצה שונות. תמצאו כאן את: Xorg 6.8.2, Firefox 1.0.2, GNOME 2.8, KDE 3.3.2, K3b 0.11.20, Kaffeine 0.6 ועוד. בסך הכל 1225 מ"ב אם מתקינים את כל החבילות שמסומנות כברירת מחדל. משך ההתקנה של החבילות עצמן היה כעשר דקות.
סיום ההתקנה
מיד לאחר שהחבילות הועתקו, תוכנית ההתקנה מבקשת לספק סיסמה של מנהל המערכת (root). כמו כן, יש ליצור חשבון משתמש רגיל בעזרתו תכנסו למערכת. "אחד" מאפשרת לעבור גם עם root, אבל אם תנסו, תראו שזה לגמרי לא מומלץ. איכשהו, תוכנית ההתקנה זיהתה שם משתמש קיים (usharf) - מספריית הבית אני מניח. היא אפשרה לי גם לבחור הפעלה אוטומטית של שולחן עבודה לפי בחירתי, מבלי שאצטרך לספק שם וסיסמה במסך הכניסה.
בשלב הבא הותקן מנהל האתחול. ברירת המחדל היא LILO, אבל העדפתי את GRUB הגמישה יותר ממנה לטעמי. בין הפרמטרים שאפשר להעביר לקרנל באמצעות מנהל האתחול: ACPI, No APIC או no Local APIC - כולן אפשרויות שקשורות למאפייני החומרה במחשב בו מותקנת מערכת ההפעלה. השארתי את האפשרות ACPI מסומנת כפי שהייתה אבל קיבלתי הודעת שגיאה: "acpi rpm not found". חזרתי למסך הקודם וביטלתי את הסימון. אגב, זה לא היה המקום היחיד בו נתקלתי בהודעות שגיאה על חבילות חסרות (Perl-DNS, ALSA).
במסך הבא תוכנית ההתקנה מציגה רשימה מלאה של כל אפשרויות התצורה. המשתמש מקבל הזדמנות נוספת לזהות חומרה שתוכנית ההתקנה לא זיהתה בכוחות עצמה. כרגיל, יש צורך להכנס להגדרות התצוגה של X ולהריץ מבחן קצר שבודק את תקינות התצוגה, ולאחר מכן לאשר כניסה אוטומטית לסביבה הגרפית מיד לאחר האתחול. בחרתי להתקין את הדרייבר הפתוח של nVidia.
תוכנית ההתקנה בחרה להתקין תמיכה בתת-מערכת הקול OSS במקום ALSA. בחירה תמוהה למדי, אם זוכרים שמנדרייק הייתה בין ההפצות הראשונות שתמכו ב-ALSA והיא אפילו הוסיפה תמיכה במיקסר בתוכנה בגירסה האחרונה. בכל אופן, ניסיתי להחליף את הדייבר i810_audo בזה של ALSA, הזמין אף הוא ברשימה, אבל קיבלתי הודעת שגיאה על כך שהמודול לא קיים.
החלק המשעשע ביותר בכל התקנה של מנדרייק היה, מאז ומתמיד, ניהול הרשת. אני לא זוכר שום התקנה של מנדרייק שהצליחה להתקין את כרטיס הרשת מבלי לגרום לבעיות במהלך ההתקנה, או לאחר מכן. למרבה הצער, אין חדש. בחרתי להוסיף כרטיס רשת WiFi של Orinoco - אחד הכרטיסים עם התמיכה הטובה ביותר בלינוקס. לאחר שבחרתי אפשרויות תצורה שונות, כמו הפעלה באתחול, ניהול תצורה עם DHCP ורישום DNS אוטומטי, הגדרות Zeroconf ותמיכה ב-WPA, קיבלתי הודעת שגיאה ממודול perl-install על בעיה כלשהי בשורה 416 ...
ויתרתי על האפשרות להוריד עדכונים מהרשת בשלב זה, ממילא לא הייתה לי רשת פעילה, וסיימתי את ההתקנה באתחול. תוכנית ההתקנה לא מקפיצה את דיסק ההתקנה אגב, כך שאם הוא עדיין שם בטעות מפעילים שוב את תוכנית ההתקנה. תפריט האתחול של GRUB לא השתנה במאה השנים האחרונות, עושה רושם, והוא עדיין לא מעניין במיוחד. בדקתי קודם אם אני יכול להכנס ל-FreeBSD ואובונטו, אותן הוספתי לתפריט של GRUB במהלך ההתקנה, והכל עבד כשורה.
שולחן העבודה
האתחול של אחד מתבצע על רקע הטוקס המלנכולי, והוא מהיר מאוד. כצפוי, הרשת לא הופעלה באתחול, למרות שתת-המערכת התומכת בכרטיסי PCMCIA הופעלה בהצלחה. ההתרשמות הראשונה משולחן העבודה היא שברזולוציה שבחרתי, 1600x1200, הפונטים קטנים מדי. את ערכת הנושא, Galaxy2, מעולם לא אהבתי, אבל גם לא יכולתי לבחור בפלסטיק מפני שהיא לא הותקנה.
ביצעתי מספר שינויים בפונטים באמצעות המודול המתאים ב-KControl, ולאחר מכן התפניתי לבדוק מה קורה עם הרשת. הסתבר שיש לי שלושה כרטיסי רשת. כרטיס אתרנט מובנה, כרטיס אלחוטי ו... כרטיס Firewire. מנדרייק היא בין ההפצות היחידות שאני מכיר, שמזהות את יציאת ה-Firewire ככרטיס רשת (אפשרות לגיטימית אגב). בכל אופן חיבור פיסי לרשת לא היה לי ... עם ה-Firewire בטוח אין לי מה לעשות ו ... האלחוטי פשוט לא עבד.
שיטוט קצר בלוח הבקרה גילה שכל אחד משלושת יישומוני הניהול של כרטיסי הרשת, מדווח על תצורה שונה. אחד מהם רואה את כל השלושה, ואילו האחר רואה רק שניים. ניסיתי למחוק את כולם ולהוסיף את המודול orinoco_cs באופן ידני, אבל לא קרה כלום. יישום הניהול הציג שוב את האפשרויות מבלי שאקבל שום הודעה על הצלחה או כישלון. בדקתי שוב את אחד היישומונים האחרים וראיתי שכל שלושת הכרטיסים עדיין רשומים. בנקודה זו ויתרתי.
סיכום
לפני שבוע סקרנו כאן התקנה של FreeBSD - מערכת הפעלה שאף אחד לא היה מאשים בידידותיות מופרזת. מנדרייק לעומתה, עשתה את שמה כהפצה קלה להתקנה שמתאימה למתחילים ומנוסים כאחד, וכזו שמביאה לשולחן העבודה טכנולוגיות עדכניות. היא נחשבה אמנם להפצת "חוד התער" וגם עם הבעיות הצפויות המתבקשות, רוב המשתמשים היו מוכנים "לבלוע את התערים" בשמחה בתמורה לזכות לראות מה קורה. כיום, למרבה הצער, קל ומהיר יותר להתקין את FreeBSD מאשר את מנדרייק. לא לגמרי, עדיין אין תמיכה ב-HAL או אפילו מנגנוני automount בסיסיים ב-PC-BSD ואין מה לדבר על כלי ניהול גרפיים בכלל, אבל הלקח ברור.
לדעתי האישית, בכל הגירסאות האחרונות של מנדרייק, החל בגירסה 9.2 - שהייתה הראשונה שהתקנתי אי פעם - מנדרייק תקועה פחות או יותר באותו המקום. כמו בגירסה 9.2, גם במנדירבה 2005 (גירסה 10.2), אני עדיין נתקל באותן הבעיות, ולמעשה מבחין באוסף חדש של בעיות חמורות לא פחות. אין לי כרטיס רשת פעיל, מנדריבה מעדיפה את תת-מערכת הקול OSS משום מה, וגם אז כרטיס הקול לא מתפקד.
הבעיות הללו אינן קשורות ל"אחד", שהיא כאמור אריזה של מנדריבה עם תשומת לב למבחר חבילות ושאר היבטים של שמישות ולוקאליזציה שחשובים למשתמשים שצריכים סביבה עם תמיכה בעברית כבר בהתקנה.
דוביקס מבצע שינויי לוקאליזציה בעיקר כאמור, אבל מן הסתם בחירת החבילות עשויה הייתה לפגוע בפונקציונאליות של חלקים אחרים של מערכת ההפעלה. הבעיה החמורה ביותר היא התמיכה ברשת. סביר להניח שיציאה קצרה לשורת הפקודה והגדרה ידנית של הרשת תחזיר אותה לחיים, אבל זה לא יפתור את בעיית כלי הניהול הגרפיים.
בעיות נוספות, כפי שדווח בסקירה, קשורות כפי הנראה להעדרן של מספר חבילות חשובות כמו זו של התמיכה ב-ACPI, ALSA ועוד, וחיוני שיטופלו אם אפשר.
למרות כל הבעיות, ואפילו בגירסה ניסיונית זו, "אחד" היא דרך נוחה למדי להתקין את מנדריבה בצורה חסכונית ויעילה. לאחר ההתקנה ניתן להתחבר למאגרי החבילות של חברת מנדריבה, או לאחד מאתרי המראה, כדי להשלים את החסר או לעדכן.
מידע נוסף
מדריך התקנה: http://ehad.berlios.de/install
מדריך שידרוג: http://ehad.berlios.de/upgrade
שולחן העבודה: http://ehad.berlios.de/desktop
ערכות: http://ehad.berlios.de/themes
לינמגזין, [אחד לינוקס 2005 - גרסת בדיקה ראשונה], ראו גם הכרזה ומידע נוסף בפורום בווטסטפ
לינמגזין, [סקירה: PC-BSD]