מנדריבה 2007

קצת לפני שחברת מנדריבה (חדשות) שיחררה את Mandriva 2007, שני מפתחים (אחד מועסק על ידי מנדריבה והשני מפתח חיצוני) הכריזו שלדעתם לינוקס לא מוכנה עדיין לשימוש בשולחן העבודה. הציניקנים שבינינו היו מזדרזים להסכים שמנדריבה עדיין לא מוכנה לשולחן העבודה, אבל לינוקס דווקא כן. על בסיס הניסיון שלי עם ההפצות האחרות ואחרי שהתקנתי את הגירסה החופשית של Mandriva Linux 2007, אני מבין את התיסכול של השניים, אבל מצאתי שהגירסה הנוכחית של מנדריבה מצליחה להתבלט, על רקע היבול הדל של ההפצות המובילות, עם ביצועים יוצאי דופן, יציבות מרשימה וגם שולחן עבודה "מועשר 3D".

מפרט טכני
קרנל: 2.6.17 SMP עם gcc 4.1, glibc 2.4 עם Parallel Init ותאימות ל-LSB 3.1
סביבות עבודה: X.org 7.1, KDE 3.5.4, GNOME 2.16 ואחרים
תוכנה: Xen 3.0.2 עם טלאים שמאפשרים האצה בחומרת וירטואליזציה
חומרה: 32 או 64 ביט, מעבדי Intel Core / Core 2 Duo CPUs, תמיכה ב-ACPI suspend/restore support (S3/S4), וירטואליזציה בחומרה (Intel VT), שבבים גרפיים עדכניים Intel ICH8, NVIDIA nForce 5 ו-ATI SB600, שבבים אלחוטיים כולל Intel ipw2200 / ipw3945 וכן atheros ו-bcm43xxx באמצעות ndiswrapper. אחדים מהדרייברים אינם זמינים במהדורת 64 ביט (drdsl, hcfpcimodem*, slmodem*, unicorn), כמו גם אחדים מהיישומים (Flash plugin, Kiosk ועוד).

מנדריבה זמינה במספר מהדורות שונות, בהן:

- "One" (גירסת לייב עם תוכנית התקנה ודרייברים קנייניים)
- "Free" (גירסה להתקנה ללא רכיבים קנייניים)
- "Discovery", "PowerPack", "PowerPack+" (גירסאות מסחריות למשתמשים ביתיים או עסקיים עם אוסף של תוכנות קנייניות

את מנדריבה 2007 אפשר להתקין במחשבי 32 או 64 ביט (מהדורת ה-DVD כוללת את שתי הארכיטקטורות ותוכנית ההתקנה תזהה את המתאימה באופן אוטומטי), בהתקנה מלאה ממדיית ההתקנה, או מסביבת "לייב" (באמצעות Mandriva 2007 "One", או "Discovery"). ניתן לספק דרייברים מעודכנים על גבי מדיית USB במהלך ההתקנה, וכן לעדכן גירסה קודמת (2006).

התקנה
בחרתי לבצע התקנת רשת בסיוע GRUB (עם vmlinux ו-initrd שהעתקתי ממדיית ההתקנה המינימאלית boot.iso). תוכנית ההתקנה היא גם ההזדמנות הראשונה לטעום מעט מהחידושים בגירסה זו: תוכנית ההתקנה של מנדריבה הייתה ונשארה נוחה ואפקטיבית למדי, והיא עכשיו גם עניינית ומומקדת יותר, ולא פחות חשוב, נראית מקצועית ומלוטשת מאי פעם. למרות שמנדריבה לא השלימה עדיין את המעבר ל"מודל ההתקנה הטריוויאלי" שמאפיין הפצות כמו לינספייר וקסנדרוס, עושה רושם שהיא בדרך לשם.


תמונות: שלבי ההתקנה השונים (Mandriva 2007 One)

לאחר סידרת השאלות הצפויות: שפת התקנה, תנאי שימוש, רמת האבטחה ובחירת מחיצה ראשית לצורך ההתקנה, עוברים מיד לבחירת התוכנה. כברירת מחדל, מנדריבה תתקין את שולחן העבודה KDE עם יישומי האופיס (OpenOffice במקרה זה), מולטימדיה, אינטרנט וכלי ניהול התצורה (אבל ללא תיעוד או כלי פיתוח, אלא אם כן בחרתם להתקינם.)

ההתקנה עצמה נמשכה כ-30 דקות (אולי קצת יותר) ועל פי המידע שמוצג במהלכה, הותקנו 2570 חבילות בנפח כולל של 4.5 ג"ב (הנתון הזה לא נראה לי סביר, ובפועל התקנת ברירת המחדל ניכסה לעצמה כ-2.5 ג"ב בלבד.)

מיד לאחר העתקת כל הקבצים לדיסק הקשיח התבקשתי לבחור סיסמה עבור מנהל המערכת (אפשר לבחור להתחבר גם ללא סיסמה אם רוצים, אבל לא מומלץ.) לאחר מכן אפשר ליצור חשבונות עבור משתמשים רגילים במערכת (אחד או יותר). אפשר גם לבחור להכנס ישירות לשולחן העבודה וללא צורך בהתחברות (לוג-אין). זה מזכיר לי שבשלב האחרון של ההתקנה נשאלתי אם אני מעוניין בכלל בסביבה גרפית, מה שאולי היה הגיוני יותר לשאול בשלב זה דווקא.

מיד לאחר מכן קיבלתי מספר הצעות להתקנת מנהל האתחול, LILO (ברירת מחדל חריגה משהו של מנדריבה 2007), אבל אפשר לבחור GRUB (גרפי, או טקסטואלי) במקום. את מנהל האתחול ניתן לבחור להתקין ב-MBR (במקרה של Dual Boot, הכניסה ל-Windows תתבצע מתפריט האתחול ולא ישירות), במחיצה הראשית, על גבי דיסקט, או לוותר עליו ולדאוג לאתחול לבד.

כמקובל במנדריבה, לקראת סיום ההתקנה מוצג מסך תצורה מפורט, שמסכם את ההתקנה ומספק מידע אודות שפת המערכת, כרטיס הקול, הכרטיס הגרפי, ציוד היקפי נוסף וכדומה. זו גם ההזדמנות האחרונה לבצע שינויים ולתקן את ברירות המחדל של תוכנית ההתקנה. הדבר היחיד שלא טופל על ידי תוכנית ההתקנה היו הכרטיס הגרפי והמסך. למרות זאת, כאשר ניכנסתי לאפשרויות העריכה, הסתבר לי שברירות המחדל שם תקינות, וכל מה שנותר לי לעשות זה זה לבחור את מודל המסך, לבדוק (test) ולאשר.

הערות:

1. המהדורה החופשית של מנדריבה 2007, זו שאפשר להוריד מהרשת, מבוססת על Mandriva Discovery, שכוללת חבילות נוספות, שאינן זמינות במהדורה החופשית. למרות שיש אפשרות לבחור בשלב זה הגדרות מתקדמות, כמו התקנת מנהל הקומפוזיציה הגרפי ושאר אפקטים מיוחדים, הם לא הותקנו עבורי, וממילא לא ניתן היה להשתמש בהם ללא שהותקן דרייבר קנייני של NVIDIA בנפרד, לאחר ההתקנה.

2. בחרתי להתקין GRUB גרפי. תוכנית ההתקנה נתקעה בשלב זה (כפי הנראה במהלך ניסיון לקרא מכונן הדיסקטים) ונאלצתי לצאת לקונסול כדי להרוג את GRUB ולנסות שוב לפני שיכולתי לסיים את ההתקנה.

Console 3 (Alt+F3)
Installing boot loader....

runing: sh /boot/grub/install.sh 2 >SCALAR(0xad909c8) with root /mnt
Installing boot loader....

Console 4 (Alt+F4)
end_request: I/o error dev fd0, sector 0

3. גם אם לא הפעלתם את תוכנית ההתקנה ב"מצב מתקדם" (expert), אפשרויות מתקדמות אחדות נגישות בלחיצה על כפתור "Advanced", כאשר הוא מופיע.

4. לפני הסיום ממש, תוכנית ההתקנה תציע לכם להוריד עדכונים, אם אתם מחוברים לאינטרנט. אצלי התקבלה הודעת שגיאה (ייתכן שבגלל שלא נמצאו חבילות במאגר העדכון עבור גירסה זו.)

שולחן העבודה
מנדריבה 2007 מגיעה עם סביבות עבודה: KDE 3.5.4, GNOME 2.16 ואחרות, על בסיס Xorg 7.1. היא חונכת ערכת נושא חדשה בשם "Ia Ora" ("שלום" בצרפתית פוליניזית). לא מדובר בהישג אסתטי יוצא דופן לדעתי, אבל בהחלט תחליף ראוי ומתבקש לערכה הקודמת, "Galaxy". הערכה החדשה זמינה במספר צבעים: כתום (ברירת מחדל), טורקיז (מכונה "Free") אפור וכחול. הכתום קצת מעיק בהתחלה, אבל נשארתי איתו.


תמונה: הבוטספלאש של KDE


תמונה: שולחן העבודה (עם התאמות פרטיות)


תמונה: ערכת הנושא "Ia Ora"

עם כרטיס שהוגדר ברזולוציה של 1600x1200, שולחן העבודה אינו נעים במיוחד באף הפצה. גם כאן, הפונטים והסמלים קטנים מדי, ותפריט התחל גמדי. מלבד זאת שולחן העבודה נראה סביר, גם אם לא מקורי במיוחד.

הערות:

1. ערכת הנושא "Ia Ora" זמינה במספר צבעים שונים מלבד הכתום שמותקן כברירת מחדל. אפשר לבחור ערכת צבעים אחרת (אפור, טורקיז או כחול) מלוח הבקרה של KDE.

Xgl, AIGLX, Compiz
מנדריבה היא ההפצה הראשונה שמסקפת אפשרות נוחה באמת להתקין תמיכה במנהל החלונות Compiz והתשתית הטכנולגית הדרושה להשגת האפקטים המרשימים ב-3D. למעשה, מנדריבה כוללת שתי טכנולוגיות מתחרות: Xgl ו-AIGLX. הראשונה מיועדת לשימוש עם כרטיסים גרפיים של NVIDIA ביחד עם הדרייברים הקנייניים שלה. AIGLX יעבוד גם עם כרטיסי המסך של ATI ומספר כרטיסים (שבבים) של אינטל באמצעות הדרייבר החופשי.


תמונות: הגדרת התמיכה ב-3D מלוח הבקרה

תמיכה זו לא מופעלת כברירת מחדל (בגירסה החופשית לפחות), אבל אפשר לעשות זאת בקלות מלוח הבקרה . במקרה של Xgl, תצטרכו להתקין את הדרייברים הקנייניים של NVIDIA, כאמור. מנדריבה כוללת את הכלים הנחוצים לניהול הסביבה הגרפית המורחבת מתוך לוח הבקרה, באמצעות יישומון "3D" שנמצא באזור "Hardware", או תחת האפשרויות המתקדמות בהגדרת שרת התצוגה ("Graphical Server"), אף הוא באזור "Hardware" של לוח הבקרה.

התמיכה ב-3D לא מושלמת. לפעמים זה עובד, לפעמים לא. מה שבטוח, זה לא מוכן ל-"prime time", למרות שאפשר רק להודות למפתחים של מנדריבה על המאמץ (פלאש וידאו: שולחן העבודה בפעולה). אחת הבעיות העיקריות היא הנטייה להתרסקות של Compiz בכניסה לשולחן העבודה, וגם העובדה שמדובר באינטגרציה מינימאלית למדי של הטכנולוגיה הזו בשולחן העבודה בשלב זה. מה שבטוח, ביצועי Compiz של מנדריבה לא מאכזבים. זו לא הסביבה האידיאלית למולטימדיה ומשחקים, אבל לכל צורך אחר, מנדריבה מספקת הצצה חטופה מרשימה מאוד למה מצפה לנו בתחום זה בעתיד הקרוב.

כלי הניהול של הגדרות ה-3D הוא "drak3d". הכלי יאפשר הפעלה של התכונות שמתאימות לחומרה שלכם עם Xgl או AIGLX.

הערות:

1. הדבר הכי חם בעולם הקוד הפתוח היום הם שולחנות העבודה בתלת-מימד, ובצדק. למרות שמדובר בהתפתחות שנמצאת עדיין בחיתוליה, התוצאות מרהיבות. לטובת מי שהלכו לאיבוד בים המושגים החדשים, הנה הסבר קצר:

- XGL הוא שרת גרפי (כמו Xorg) שמשתמש בממשק הפיתוח OpenGL כדי להשיג אפקטים ויזואלים עשירים (באמצעות ספריית תשתית גרפית המכונה glitz) שאפשר להאיץ בחומרה.
- AIGLX משמש לצורך דומה, אבל הוא חלק רשמי של Xorg כיום.
- Compiz הוא מנהל חלונות (שמחליף את Metacity או KWin של GNOME ו-KDE בהתאמה) שכולל גם "מנהל קומפוזיציה". מנהל הקומפוזיציה הוא זה שיודע לבצע מניפולציות גרפיות מתוחכמות על ידי שילוב וריבוב של גרפיקה להשגת האפקטים המרהיבים.

2. למרות המגניבות, Compiz לא חי בשלום עם מולטימדיה ומשחקים ואתם עשויים להתקל בבעיות ביצועים ושמישות. אם Compiz קרס יש לעיתים צורך בהפעלה ידנית, או ביטול ואפשור מחדש של "3D" מלוח הבקרה.

3. מנדריבה כוללת גם את כלי הניהול הגרפי gset-compiz, שם ניתן לבחור אילו אפקטים יאופשרו, מאפיינים, קיצורי מקשים וכדומה. אחת הבעיות שנתקלתי בהן הייתה ניטרולו של הקיצור Alt+F2 שמשמש לגישה לשורת הפקודה.

שמישות
להוציא עניינים של אסתטיקה וטעם אישי, אחד התחומים היחידים בהם מנדריבה כמעט ולא משתפרת הוא תחום השמישות (חדשות) של הממשק הגרפי. יש אמת בסברה שעולם הקוד הפתוח לא ממש מצטיין בתחום זה, אבל היום כבר רואים סימנים לשיפור, אולי הודות למחקרי השמישות של נובל וסאן. בכל מקרה, רוב ההפצות מקדישות תשומת לב לעניין, וזה ניכר מאוד בהפצות כמו סוזה, אובונטו ופדורה.

המהפכה לא הגיעה למשרדי מנדריבה כנראה. התפריט הראשי של שולחן העבודה מפוצל למספר קטגוריות ראשיות, משם תאלצו לפתוח שני תפריטי משנה ("Start -> Office -> Wordprocessing") לפני שתוכלו להזניק את היישום הרצוי. גם לוח הבקרה, שברוב ההפצות זמין ישירות מהתפריטי הראשי כיום, מסתתר באחד מתפריטי המשנה ("System --> Configuration" - לא קשה למצא, אבל מעייף).

גם הההחלטה לאכלס את התפריטים בתאור פונקציונאלי של היישום ("Word Processor"), במקום שמה של התוכנית ("OpenOffice Writer"), לא עוזר במיוחד כאשר המשתמש נשאר עם האפשרות לבחור בין ("Word Processor", "Wordprocessor", "Word Processing"), בלי שום אפשרות לדעת במה מדובר בעצם.

התחושה האישית שלי היא שלמעט ערכת "Ia Ora", המפתחים של מנדריבה לא העניקו תשומת לב לשיפור הממשק הגרפי. שולחן העבודה אינו בלתי שמיש לחלוטין, אבל הרטרו של מנדריבה מתחיל להעיק.

נתקלתי בבעיות דומות גם ביישומים העצמאיים השונים שמנדריבה מספקים. מנהל ההתחברות לרשת ("Network Monitor") ומנהל העדכונים ("Mandriva Online") אינם הישג גדול בתחום השמישות אף הם, אבל הם עושים את העבודה. יישומון הפאנל לניהול ההתחברות לרשת, נגיש מהפאנל. הוא מציג תפריט מסורבל ולא נוח במיוחד, שמאשר ניטור, התחברות והתנתקות מהרשת. חלק מהפונקציות הללו קיימות בלוח הבקרה, באמצעות כלים אחרים (הבלאגן התחיל בגלל שמנדריבה היא ההפצה היחידה שלא בוחרת להתחבר לרשת באמצעות הכרטיס הפעיל מבין השניים במחשב הנייד שלי ודרשה התערבות ידנית.)

אבל כאמור, בתחום הפונקציונאלי, לא חסרים שיפורים: כלי ניהול הרשת של מנדריבה תומכים בגישה לרשתות 3G/EDGE/GPRS עם המודמים המתאימים, ניהול פרופילי תצורה לרשתות שונות, תמיכה משודרגת ב-VPN, Zeroconf ו-Bluetooth.

הערות:
1. לאחר ששוחררה מנדריבה 2007, המפתח של "Ia Ora" טרח והכין גירסאות של ערכת הנושא הזו למשתמשים בשפות שנכתבות מימין לשמאל. יש להניח שהתיקון הזה יהיה זמין כחבילת עדכון.

לוח הבקרה
כלי הניהול של מנדריבה, "Mandriva Control Center", הם בבחינת יוצא דופן בנוף שולחנות העבודה של לינוקס. הם מקיפים, ממצים, ומכסים כל היבט אפשרי כמעט של ניהול ותחזוקת שולחן העבודה (כמו YaST של סוזה לינוקס, אבל ניכר שהם פותחו עבור משתמשי קצה, ולא עבור מנהלי מערכות מנוסים.) אבל מה שצריך היה לייחד את מנדריבה מבין כל ההפצות האחרות, היה נגוע בבעיות שמישות רבות מאז ומתמיד.


תמונה: לוח הבקרה Mandriva Control Center

אם נתעלם מהעובדה המצערת שהיישומים השונים משגרים הודעות לאזורים שונים של המסך ללא כל אזהרה, אחת הבעיות העיקריות היא המצאותם של כלים כה רבים. למרות שיש להודות שקשה לפסוק אם עדיף כלי אחד שמטפל בכל ההיבטים של ניהול התוכנה, או ניהול הרשת, או מספר כלים נפרדים, שכל אחד מהם מטפל בנושא אחר. במקרה של מנדריבה, ניהול הרשת למשל מתפזר על פני: "Set up a news netwrok interface", "Reconfigure a network interface", "Delete network interface", "Share the internet connection", "Wireless connection", "Manange...", "Monitor..." וכן הלאה. גרוע מכך, כמעט כל אחד מהכלים הללו מאפשר לבצע פעולות שניתן לבצע עם הכלים האחרים.

בין השינויים חשובים אחרים בכלי הניהול של מנדריבה: XFdrake מאפשר גישה לתכונות מתקדמות של הכרטיסים הגרפיים והוא יזהה ויגדיר באופן אוטומטי הגדרות כמו DRI, Composite, EXA ותמיכה ב-multi-head, כמו גם יציאה למקרן באמצעות האופציה "Display Clone".

ביצועים
הביצועים יוצאי הדופן של מנדריבה (ללא פשרה ביציבות, עושה רושם) הם יתרון נוסף שלה על פני אובונטו, סוזה ופדורה. כבר הספקתי לשכוח שיש לי נייד חזק למדי (500 מ"ב זיכרון RAM ומעבד 2 גה"צ), שאפשר לעשות איתו הרבה יותר מאשר להמתין למערכת שתעלה, או לבהות במסך בזמן שפיירפוקס מנסה להחליף טאב... אני לא יודע מה הסוד שלהם, אבל זה עובד. למעשה, אפילו תחת Xgl, המערכת מגיבה ונוחה לעבודה (עוד על כך בהמשך).


תמונה: מנהל שירותי המערכת

אגב, הצצה חטופה ברשימת שירותי המערכת של מנדריבה משאירה רושם שונה לחלוטין ממה שתארתי לעיל. יש מעט מאוד הפצות שמתקינות את כל שירותי המערכת שמנדריבה מתקינה, אבל כאמור, איכשהו, זה לא ממש בא לידי ביטוי בביצועים, או בזמן האתחול של המערכת.

אפשר למצא כאן שירותים כמו זה של האנטי-וירוס (clamvd) ומסד הנתונים שלו, שירות ultrabay לניידים מסוג ThinkPad, מנהלי חשמל (apmd ו-acpid מופעלים שניהם בברירת מחדל), nfsloc, oki4daemon, wltool... רק אחדים מהם נחוצים באמת.

צ'ופרים
1. אחד משירותי הערך המוסף שמנדריבה מציעה הוא שירות "Mandriva Online", שמאפשר שמירת הגדרות התצורה ומידע אישי באתר החברה. בפועל, גם לאחר פתיחת חשבון ורישום מוצלח, היישום מודעי על הודעות שגיאה (אני לא בטוח אם מדובר בשאריות של שירות שזמין לחברי המועדון או לקוחות של מנדריבה בלבד):

Network Connection: Up
Last check: Sun  Oct  8  18:07:39  2006
Machine name:inspiron
Updates: Service configuration problem. Please check logs and send mail to support_AT_mandrivaonline.com

2. לא בטח שראוי להכניס את העברית תחת "צ'ופרים", אבל מאחר שלא בדקתי התקנה ושימוש בתרגום לעברית, אני נאלץ להסתפק בדיווח שיטחי. מנדריבה סיפקה בעבר תרגום מלא של תוכנית ההתקנה ושל שולחן העבודה (הודות לפעילות הפיתוח של פרוייקטי הבינאום של KDE ו-GNOME.) אפשרות זו עדיין קיימת, במהלך ההתקנה, אבל לא הצלחתי להתקין ממשק עברי באמצעות מנהל השפות שנמצא בלוח הבקרה (כאמור, ההתקנה התבצעה מהרשת, כך שכל השפות היות אמורות להיות זמינות).


תמונה: בחירת שפה ואיזור גיאוגרפי

סיכום
בעד: ביצועים, ביצועים, ביצועים, יציבות, eye-candy בקליק נגד: שמישות, שמישות ו... שמישות

מנדריבה נודעה פעם כהפצה שמביאה לשולחן העבודה טכנולוגיה ניסיונית, מבלי לפגוע בחויית השימוש השוטף. בגירסאות הקודמות הם לא הצליחו לשמור על המסורת, אבל אחרי מספר ימים עם מנדריבה 2007, נראה לי שנכון להיום, מנדריבה מובילה על פני אובונטו וסוזה בתחומים רבים והחלטתי להשאר איתה.

מה הסיפור? קודם כל ומעל לכל: ביצועים. הגירסאות האחרונות של אובונטו וסוזה מרשימות, אבל קשה לומר שהן קלות משקל. הביצועים של שתיהן מעט מאכזבים. שנית, עושה רושם שמנדריבה הצליחה לספק את השיפור הזה בביצועים מבלי שהאופטימיזציות השונות יפגעו ביציבות של סביבת העבודה (מה שאפיין גירסאות קודמות). חוויית השימוש בשולחן העבודה, בכל מה שקשור בתגובתיות, היא מן המרשימות שנתקלתי בהן עד כה.

מלבד בעיות השמישות, מנדריבה עשויה להיות מגבילה מעט כאשר מדובר בהשגת חבילות תוכנה. אני שם לב שמעט מפתחים בלבד מספקים חבילות עבור מנדריבה, אם הם טורחים לספק חבילות התקנה, והם מתמקדים בעיקר בסוזה, דביאן ואובונטו. עניין זה חשוב עבור מי שמעוניינים להתקין תוכנה ניסיונית בקלות בעיקר, אבל יכול להיות שהוא גם מעיד, במידה מסויימת, על הנסיגה בפופולריות של ההפצה הזו, ואולי לא בצדק.



מידע נוסף
אתר: http://mandriva.com (הודעת שיחרור)
רכישה: http://club.mandriva.com, http://store.mandriva.com/index.php?cPath=142
הורדה: קבצי ISO של תוכנית ההתקנה וגירסת One

לינמגזין, סקירה: Mandriva Corporate Server 4

* חלק מהתמונות: dwilicious (מתוך גירסה הלייב Mandirva One)