ניצן: הדור הבא

את "ניצן" רכשתי בראשית שנת 2003. שמו הרשמי הוא Fujitsu P2120 ויחודו העיקרי הוא המעבד: מעבד Transmeta Crusoe מעוט הטרנזיסטורים, שבעזרת אלגוריתם מתוחכם (שבפיתוחו השתתף גם לינוס טורבאלדס) טען לביצועים שווים למעבדי פנטיום בני זמנו. מספר הטרנזיסטורים הוא רבע ממספרם בפנטיום - ומכאן גם הצפיה לצריכת רבע מכמות הזרם מהנ"ל (במתח נתון), או במילים אחרות - פעולה ממושכת פי ארבע (מאותה סוללה) מאשר בפנטיום מקביל.

חברת פוג'יטסו הגדילה לעשות וארזה את הנ"ל במארז זעיר: אלכסון המסך הוא 10.6 אינצ' בכושר הפרדה 1280X728 (יותר מאשר לנטבוק ממוצע בן ימינו), הוא כולל כונן אופטי (קורא DVD וצורב CD) ומשקלו הוא 1.5 ק"ג – כולל סוללה. פרטים נוספים עליו ניתן למצוא כאן: LXDE על מחשב חלש-חלש.

החלק החלש ביותר במפרט היה כרטיס המסך : Mobility Radeon, בעל זכרון של 8 מגה. על הנייר נראה מפרט זה מפתה למדי ומחיר הנייד באותם ימים שיקף זאת: 1800$ טבין וטקילין.
אך למעשה, היו ביצועיו חלשים בהרבה מאשר ביצועי פנטיום III במהירות שעון 933 מגה. זאת בגלל שמערכות הפעלה רגילות (חלונות או לינוקס) לא יכלו לרוץ עליו ישירות, ונזקקו לאמולטור של x86 כשכבת ביניים. כך שלמעשה כל מערכת הפעלה נורמלית התנהגה עליו כמו שהייתה מתנהגת על מכונה וירטואלית - ואלו, כידוע, פוגעות בביצועים.

שבע שנים השתמשנו ב"ניצן" – אני ובני משפחה אחרים. בזמנו נהניתי ממנו בטיסות ארוכות, אך בשנים האחרונות גם זה עבר לי ואני מעדיף לקרוא בהן ספר, אמיתי. אי לכך עם הזמן הצטמצם תפקידו להיות שרת קבצים בחו"ל. למסעות ממושכים אני לוקח איתי כונן חיצוני בן 2 טרה עליו נמצאים אוספי המוסיקה, הסרטים, התוכנות והגיבויים השונים. שרת הקבצים משתף אותם על פני הרשת הפנימית בכל מקום שאנו מגיעים אליו, והגיבויים נמשכים אליו כסדרם. כך ממשיכים הניידים להיות ניידים, מאחר ואינם צמודים פיסית לכונן חיצוני כבד למדי, הנח לו עם "ניצן" במקום מבטחים, מקום המקשה על גישה ישירה.

כדי לאפשר תעבורה בקצב מתקבל על הדעת בין "ניצן" ובין הכונן החיצוני ציידתי אותו בכרטיס הרחבה מטיפוס P-NSA2-PCM-RF תוצרת PNY המאפשר חיבור הכונן החיצוני אליו בחיבור מסוג e-SATA ומעניק לו קצב העברה המתקרב ל 50 mb/s - יותר מקצב ההעברה של הכונן הפנימי שלו. מערך זה התברר כיציב ביותר וה "uptime" הגיע לשבועות רבים - מוגבל רק על ידי נדודינו.

ובכל זאת, איטיות המחשבוב - לעומת ציוד מודרני - הפכה את השימוש בו ללא מהנה, על גבול המנדנד. את השליטה בו ערכתי באמצעות NX (ראו כאן: הכרות עם 3 NX (שולחן עבודה למחשב מרוחק)) וזה עלה והגיב ל-א-ט ל-א-ט.

הגיע הזמן למצוא מחליף. חשבתי על "netbook" - המחיר הזול, הממדים הקטנים והביצועים המשופרים לאין-ערוך נראו מתאימים. רק תנאי סף אחד היה לי: חיבור ל e-SATA ולמצער, כניסה לכרטיס הרחבה מתאים.

אבל בשום netbook אמיתי לא מצאתי את מבוקשי. פוג'יטסו מצידה ממשיכה ביצור מחשבים זעירים עתירי ביצועים ומבורכים בכל טוב - אבל הם עדיין יקרים מאד, בסביבות ה 1800$. לעומת זאת מצאתי את הדבר הבא, תוצרת טושיבה, ברבע המחיר: T215D-S1150. במחיר כלולה גם חלונות 7 Home Premium, גרסת 64 ביט - בה אין לי מה לעשות, אבל שיהיה. היא חוקית.

אלכסון המסך שלו הוא 11.6-אינצ' וכושר ההפרדה 1366x768; למסך עצמו תאורת led - כל אלה שיפור לעומת "ניצן”. זה גם חוסך בחשמל - וזמן הפעולה על סוללה המובטח הוא 5.5 שעות. תאורת לד משפרת גם את עמידות המחשב למכות ונפילות - לעומת תאורת פלואורסנט המקובלת בניידים ישנים יותר. כרטיס המסך הוא ATI Radeon HD 4225 – לא אידאלי בלינוקס אך קביל לצרכי, ומהווה שיפור ניכר לעומת "ניצן". יש לו יציאת HDMI.

המעבד הוא AMD Athlon II Neo dual-core processor K325 במהירות שעון 1.3 GHz.
זהו מעבד דו ליבתי, צורך 12W מהסוללה, ה L2 CACHE שלו הוא בן 2 מגה והארכיטקטורה x86_64. כאן החסכון בחשמל מושג לא על ידי הקטנת מספר הטרנסיסטורים – להפך, מספרם גדל מאד – אלא על ידי הקטנת השטח של כל אחד מהם (טכנולוגיית 45 nm המופלאה) והקטנת מתח הפעולה.

התוצאה היא שיפור ענק בביצועים לעומת "ניצן". והעיקר: למכשיר שלוש יציאות 2 USB ואחת מהן היא פלא קטן: זו יציאה משולבת USB2 / e-SATA היכולה לקלוט הן את זה והן את זה. אגב, יציאות אלה מחוברות למתח גם כשהמכשיר כבוי וסגור, כך שהן יכולות לשמש כמטען להתקני USB כדוגמת iPod. משהו טוב כשאתה בדרכים.

למכשיר גם כרטיס אלחוט מובנה "אתרוס" מסוג g/n , יתרון על ה"אורינוקו" המובנה של "ניצן" מסוג a: (ראו עוד כאן: http://linmagazine.co.il/desktop/2008/05/14/linux-wifi).
המשקל הוא 1.6 ק"ג – קצת יותר מניצן. הוא גם לא כולל כונן אופטי, אך על מגרעות אלה ניתן להתגבר בקלות.

החלטתי איפא לרכוש אותו, וצירפתי להזמנה כונן קשיח חילופי בן 500 ג'יגה במהירות 7200 סל"ד (16 מגה cache) וזכרון 8 ג'יגה. אלה ישלימו את תצורת שרת הקבצים הקטנטן והנייד.

ב. התקנה
בהפעלה הראשונה ביצעתי את הגדרות המשתמש והרישום של חלונות, ומיד כיביתי את המחשב וחיברתי אליו את הכונן החילופי באמצעות כבל SATA. עכשיו העלאתי את המערכת באמצעות ה CD של אקרוניס הידוע לשימצה אך היעיל (מיומנו של חומוס) ובאמצעות כונן אופטי USB חיצוני (הביוס מאפשר איתחול ממנו), ובחנתי את מבנה המחיצות בכונן הפנימי איתו הגיע הנייד (320 ג'יגה, 5400 סל"ד, 8 מגה cache). היו בו שלוש מחיצות: הראשונה בת כ-1.7 ג'יגה, עם מערכת קבצים לא מזוהה. מכיוון שלא ידעתי מה תפקידה, החלטתי להעתיק אותה כפי שהיא לכונן החדש.

המחיצה השניה הייתה מטיפוס NTFS ובה שכנה חלונות 7. היא תפסה את רובו של הדיסק. עוד כ 11 ג'יגה הוקדשו למחיצת גיבוי
ממנה אפשר לשחזר את המערכת במקרה של קריסה.

העתקתי את מחיצת חלונות לכונן החדש, כאשר אני מקציב לשתי המחיצות הראשונות יחד 100 ג'יגה. שאר ה 400 נועדו ללינוקס. יש להקפיד על כך ששתי המחיצות הללו יהיו ראשוניות, כי כך הן היו על הדיסק המקורי. את מחיצת השיחזור לא העתקתי. כשאחזור הביתה אעתיק אותה ל"גיבוי" הגדול בו אני שומר דברים כאלה. מה יעשה בכונן כולו ובמה שעליו טרם החלטתי. כרגע הוא נשמר כולו כגיבוי.

כשנגמרה ההעתקה הגיע זמן הכנסת הכונן החדש למחשב. עיון בצידו האחורי של המחשב רימז היכן עשויים להיות הכונן הקשיח והזכרון: מכסה פלסטיק ה"מקנן" במכסה התחתון הכללי. המכסה הזה מחובר בבורג אחד ויחיד למקומו. שיחררתי את הבורג – אך המכסה עצמו לא השתחרר ולא חשף את הסודות הגנוזים תחתיו. בחיל השריון (ואולי בצה"ל כולו) מקובל ש"מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח" – אבל אני החלטתי להמנע מאגרסיביות במקרה הזה...

בדרך כלל חיפוש בגוגל מביא אותך למדריך מצולם, צעד אחר צעד, לפירוק נייד, או כל דבר אחר. כך הוספתי בשעתו זכרון ל"ניצן"; כדי להגיע לתושבת שלו היה צורך להסיר שני מקשים מהמקלדת ואז להזיזה ממקומה בעזרת סכין חד... ברר. התושבת הסתתרה מתחתיה. אבל T215D-S1150 חדש מדי ועדיין אין מדריך כזה ברשת. לאחר גירוד פדחת והרהורים פילוסופיים הגעתי למסקנה כי מכסה הכונן מהודק למכסה העיקרי באמצעות לשוניות פלסטיק קטנות, הנמצאות מתחתיו, ואפשרות הפירוק מסתמכת על גמישות מסויימת שיש לחומר ממנו הוא מיוצר. יש "לקמט" אותו ואז ישתחרר. אגב, זו טכניקה נפוצה בחלקי מחשב בימינו: כך מחליפים פנל של כונן אופטי, למשל. לחצתי על המכסה, בעדינות וברגש, נעזר במברג שטוח וחד - ואכן, המכסה השתחרר והכונן הקשיח והזכרון נחשפו.


תמונה: כך נראית תחתית המחשב אחרי שהוסר מכסה הכונן הקשיח והזכרון. בחלק הגלוי, מימין (בהיר) הכונן הקשיח. למעלה משמאל: חריצי הזכרון (בינתיים רק מקלון זכרון אחד מורכב). החלפתם היתה עכשיו משחק ילדים - פתיחה וסגירה של שני ברגים.

עכשיו הגיע הרגע להעלות מחדש את המחשב עם הכונן החדש בתוכו.

לאכזבתי המרה עלתה הודעה כי "עקב שינוי בחומרה או בתוכנה" המחשב לא יעלה, ועלי לפנות לאדמיניסטרטור, או לקנות דיסק התקנה של חלונות 7 ולהתקין מחדש, או לפנות לחברה ממנה רכשתי את המחשב, לבקש ממנה דיסק התקנה של חלונות 7 ולהפעיל ממנו את ה "recovery console". עוד אחד מהטריקים המעצבנים של מיקרוסופט לסחיטת כסף, חשבתי בזעם. מה זה עסקם שהחלפתי דיסק. בכל אופן, לפני שאתייאש סופית מחלונות 7 עשיתי, אינטואיטיבית לחלוטין, את הדבר הבא:

חיברתי את הדיסק המקורי למחשב באמצעות כבל e-SATA. הפעלתו ולחיצה על F12 פותחת תפריט בחירה של מקור האיתחול.

בחרתי ב e-SATA, והפעם עלתה הודעה חדשה. "יש שינוי בחומרה או בתוכנה" איך תרצה לתקן את המצב? ברירה אחת היתה בחירה במחיצת השיחזור, בה בוודאי לא הייתי מעוניין, והשניה "חלונות תנסה לתקן בכוחות עצמה". לא ידעתי מה זה אומר, ולא היה איכפת לי לנסות. התוכנה רצה כך כחצי שעה, לא היה ברור אם היא עושה משהו או סתם נתקעה (לא היה פס התקדמות ולא שום שווה ערך) ובסוף הסתיימה.

בשלב זה כבר לא עניין אותי מה קורה עם חלונות, והתפנתי להתקנת לינוקס.

ג. התקנת אופן-סוזה 11.3
הכנתי בעוד מועד DVD של 64 ביט והעלאתי איתו את המחשב כנ"ל. בחרתי בהתקנה, בברירת המחדל. המסך החשיך והמחשב נתקע.

הפעלתי שנית והפעם בחרתי שוב בהתקנה, אך לפני שלחצתי enter הקשתי F3 ובחרתי ב VESA. זה דרייבר ג'נרי לכרטיס המסך ואיתו מתגברים, בדרךך כלל, על תקלה שכזו. הפעם ההתקנה החלה, הקרנל נטען לזכרון אבל כעבור זמן קצר ההתקנה נתקעה. שוב הפעלתי מחדש והפעם בחרתי גם ב F3 - VESA וגם ב F5 - ACPI Off.

הפעם עלתה ההתקנה כסדרה. אישרתי את הצעת המיחוץ של המערכת (20 ג'יגה שורש, 2 ג'יגה החלפה והיתר מחיצת הבית), ספקתי את הנתונים הדרושים (שם, איזור זמן, ססמה) וכמו כן בסעיף שפה נוספת סימנתי עברית, ביטלתי את חומת האש (אני אחרי נתב) וסימנתי שמנהל האיחול יותקן ב MBR. ההתקנה רצה עכשיו, ותוך כעשרים דקות נשלמה.

כשעלה המסך הראשון של GRUB ראיתי שמצויינת בו גם חלונות 7. לא התאפקתי ובחרתי בה. היא עלתה! האם "קסם" ה"תיקון" שערכתי הציל את המצב? מי יודע. יצאתי מהר מחלונות והעלאתי את אופן-סוזה 11.3. זמן העליה מהיר ביותר: כ-15 שניות ממסך הבחירה של גראב ועד לשמישות מלאה. ב"ניצן" זה נמשך כ-90 שניות.

עשיתי פעולות התחלתיות שגרתיות כגון הוספת מאגרים, התקנת תוכניות מולטימדיה וכו' – לא אתעכב עליהם כאן, אלא אמנה את הפעולות שהיו דרושות להפיכת המחשב החדש (שזכה לשם "זעיר") לשרת קבצים.

1. חיברתי את הכונן החיצוני לשקע ה e-SATA והפעלתי את YaSY -> Partitioner. קבעתי את נקודת העיגון שלו (mnt/yam/) ואת שיטת העיגון (user , noauto). זה דרוש כדי לשמור ל"זעיר" את האופציה לפעול כנייד עצמאי ולעלות גם כשהכונן החיצוני לא בסביבה. זה גם מאפשר כתיבה אליו כמשתמש רגיל ללא שום סיבוך.

2. הפעלתי את YaST -> Network Services -> NFS server והגדרתי את mnt/yam/ כשיתוף nsf.

3. העתקתי את הקובץ etc/samba/smb.conf/ מ"ניצן" ושתלתי אותו בדיוק באותו מקום ב"זעיר".

4. הפעלתי את שירותי smb ו nmb באמצעות YaST -> System -> Runlevel.

על "ניצן" היה מותקן גם שרת התקנת רשת (ראו כאן: התקנת לינוקס על מחשב "מוגבל" ) ולעת עתה אני דוחה את התקנתו על "זעיר".

דבר נוסף שעשיתי היה קינפוגו כך שיפעל על שתי הרשתות, הקווית והאלחוטית גם יחד. הרשת האלחוטית דרושה לשם התחברות עם האינטרנט, ועם מחשבים שנמצאים בחדרים אחרים בבניין. אולם היא איטית מאד (קצב ההעברה כאן אינו עולה על 500 kb/s). אבל מאחר וברשותי נתב קווי נפרד (שאינו מחובר לאינטרנט) חיברתי אליו את המחשבים שנמצאים בחדר העבודה. קצב ההעברה מהיר פי עשר ויותר. כדי שהדבר יעבוד הפעלתי את YaST -> Network Devices -> Network Settings וערכתי את השינויים הבאים: ביטלתי את השימוש ב Network Manager (שהוא ברירת המחדל). קבעתי שהכרטיסים מתחברים on boot ולא on cable connect. לכרטיס האלחוטי הגדרתי כתובת סטטית (לא הכרחי אבל עוזר). זהו.

ד. תוצאות
(למען הבהירות הנתונים מובאים בהשמטות) נתחיל בדיסקים:

Disk /dev/sda: 500.1 GB, 500107862016 bytes

   Device Boot      Start         End      Blocks   Id  System
/dev/sda1               1         192     1542208+  27  Unknown
/dev/sda2             193       13064   103394336+   7  HPFS/NTFS
/dev/sda3   *       13065       60802   383449088    f  W95 Ext'd (LBA)
/dev/sda5           13065       13326     2102272   82  Linux swap / Solaris
/dev/sda6           13327       15938    20972544   83  Linux
/dev/sda7           15938       60801   360360960   83  Linux

Disk /dev/sdb: 2000.4 GB, 2000398934016 bytes
                                                                                                                 
   Device Boot      Start         End      Blocks   Id  System
/dev/sdb1               2      243201  1953504000   83  Linux

כאשר sda הוא הדיסק הפנימי ו sdb הדיסק החיצוני. sda2 היא מחיצת חלונות 7, sda6 היא מחיצת השורש של לינוקס ו sdb1 היא מחיצת הנתונים של הדיסק החיצוני, בפורמט XFS.

מהירויות ההעברה:

zaeer:~ # hdparm -t /dev/sda

/dev/sda:
 Timing buffered disk reads:  290 MB in  3.02 seconds =  96.09 MB/sec
zaeer:~ # hdparm -t /dev/sdb

/dev/sdb:
 Timing buffered disk reads:  310 MB in  3.00 seconds = 103.22 MB/sec

בהחלט מכובד לצרכים. אגב, לשם השוואה, בניצן היתה התוצאה:

nitsan:~ # hdparm -t /dev/sda
/dev/sda:
 Timing buffered disk reads:   70 MB in  3.07 seconds =  22.80 MB/sec

זה מה שאומר mount:

zaeer:~ # mount
/dev/sda6 on / type ext4 (rw,acl,user_xattr)
/dev/sda7 on /home type ext4 (rw,acl,user_xattr)
/dev/sda2 on /windows/C type fuseblk (rw,noexec,nosuid,nodev,allow_other,blksize=4096,default_permissions)
/dev/sdb1 on /mnt/yam type xfs (rw,noexec,nosuid,nodev,user=luliza)
nfsd on /proc/fs/nfsd type nfsd (rw)

וזה מה שאומר df:

Filesystem           1K-blocks      Used Available Use% Mounted on
/dev/sda6             20641788   5214148  14379016  27% /
/dev/sda7            354705396 116049980 220637368  35% /home
/dev/sda2            103394336  19875896  83518440  20% /windows/C
/dev/sdb1            1953372928 1662438872 290934056  86% /mnt/yam

עוד דבר אחד: הדרייבר שבחרה תוכנת ההתקנה של אופן-סוזה לכרטיס המסך הוא radeon והמסך פועל ברזולוציה מלאה ובפרופורציות הנכונות.

לבסוף בחנתי את הודעות dmesg. בדרך כלל ניתן לגלות איתן בעיות בתפקוד המחשב - ואמנם מצאתי אחת, תקלה תדירה במעבדי AMD. תיקנתי אותה על ידי הוספת פרמטר נוסף לשורת הקרנל בגראב, והיא נראית עכשיו כך:

Command line: root=/dev/disk/by-id/ata-ST9500420AS_5VJ5H270-part6 acpi=off ecc_enable_override resume=/dev/disk/by-id/ata-ST9500420AS_5VJ5H270-part5 splash=silent quiet

ו"ניצן", מה יהיה עליו? הוא הוסב עכשיו לשרת מדפסות ופקס (יש לו מודם!) ונמסר לקרובי משפחה. שם יהיה ביתו החדש.

עוד מהבלוג של SML
הכרות עם openSUSE 11.3
שדרוג FreeBSD 8 באמצעות המראה החדשה של ISOC
ZFS על לינוקס

* קרדיט תמונה: טושיבה