קודם כל, אני רוצה לאחל שנה טובה לכולם. יש כאלה שלא ממש צריכים את האיחולים שלי: קנוניקל, שחברת דל מפיצה מחשבים עם אובונטו שלה, למשל. בכל מקום שומעים היום על אובונטו, כל העיתונאים אוהבים אותה וכל מי שרוצה לעבור ללינוקס מתקין אותה - קצת כמו רד-האט לפני 4 שנים, או מנדרייק לפני 3 שנים, אלא שעם רבה יותר הייפ תקשורתי.
האמת שקצת נמאס לי לשמוע על אובונטו. זו הפצה יציבה, שימושית ונוחה, ואין מה להתלונן עליה; אבל האם זה כל מה שיש? הרי יש 300 הפצות בעולם, אולי מישהו מצא רעיון חדש? יישם טוב יותר רעיונות ישנים?
אז לפני שבועיים התקנתי על הלפטופ שלי הפצה חדשה: פרדוס (Pardus). זו הפצה שמפותחת בתמיכה משמעותית של ממשלת טורקיה (מקנאים כבר?) ובמקור נגזרה מג'נטו, אבל היום כבר נשאר מעט מאוד מזה. בפרדוס מתמקדים בשמישות בשולחן העבודה ובמשתמש הטורקי, אבל הולכת ומתפתחת קהילה של משתמשים מכל העולם.
הדבר הראשון שפוגשים בפרדוס הוא YALI, תכנית ההתקנה (Yet Another Linux Installer). ההתקנה לא נעשית מתוך LiveCD כמו שנהיה אפנתי לעשות היום, אלא בתוכנית התקנה כמו בימים הטובים. YALI נותנת לך להגדיר מחיצות, משתמשים ראשוניים וכל משימות ההתקנה הרגילות, ואח"כ מתקינה את המערכת. נוח מאוד להשתמש בה, ורק פספוס אחד מצאתי: בזמן התקנת החבילות, תוכנית ההתקנה מציגה שקופיות של רכיבי פרדוס, כמקובל בתוכניות התקנה מהסוג הזה - אבל ללא מילים. היה אפשר לנצל את זמן המסך הזה לתת הסבר ראשוני על הרכיבים הייחודיים לפרדוס. נו מילא, שאלה יהיו הצרות שלנו.
תמונות: מהלך ההתקנה
לאחר סיום ההתקנה, אתה מאתחל מחדש את המחשב, ופוגש במסף grub יפה עם סמל ההפצה ברקע. הפעלת המערכת מהירה מאוד: 42 שניות למסך הססמא, במחשב שלקח לו יותר מדקה וחצי להגיע לאותו מצב עם קובונטו.
אולי זו השוואה לא הוגנת, התקנת הקובונטו גוררת אחריה היסטוריה של שנה וחצי, אבל בכל זאת התרשמתי. אף פעם הלפטופ הזה לא עלה כל כך מהר. אם תשאלו את המפתחים, הם יגידו לכם שזה בזכות Mudur, מערכת אתחול שמרחיבה את sysvinit ע"י תסריטים בפייתון במקום שימוש בהרבה כלי GNU שמודבקים ע"י מעטפת bash. המערכת נכתבה כך שתפחית במידת האפשר פעולות קריאה מ- וכתיבה לדיסק הקשיח. מה שזה לא יהיה, זה עובד.
תמונה: מסך הכניסה
ממשיכים ומכניסים את הססמה של המשתמש שהגדרנו בהתקנה, ומגיעים לכלי הבא של ההפצה: Kaptan, כלי הגדרת תצורה בסיסי ששואל אותך כמה שאלות על התצורה שרצויה לך ועוזר לך גם להגדיר רשת.
הרשת, אגב, מטופלת גם ע"י כלי מיוחד של ההפצה, שנקרא Network Manager. להבדיל מ-networkmanager של SuSE ואובונטו, המנהל של פרדוס לא סורק כל הזמן למציאת רשתות חדשות, אלא מאפשר לך לסרוק את הרשתות הקיימות כשאתה מגדיר חיבור חדש. היישומון של מנהל הרשת גם נותן לך גישה להגדרות חומת האש - עוד כלי ספציפי לפרדוס.
תמונה: הגדרת הרשת
השלב הבא: עברית. כהפצה חדשה, פרדוס עדיין לא תומכת בעברית כמו חברותיה, ואי אפשר לבחור עברית כשפת ההתקנה. מה עושים?
קודם, קובעים סביבה ישראלית למערכת ע"י כניסה למרכז הבקרה של פרדוס (Tasma), שהוא מהנוחים שראיתי. שם אפשר לקבוע סביבה עברית, אבל עדיין לא מקלדת עברית, כי החבילה המתאימה לא מותקנת.
תמונה: מרכז הבקרה
כדי להתקין אותה (את kde-i18n-he) אנחנו פותחים את Package Manager, שהוא מנשק גרפי ל-PiSi, תוכנת ניהול החבילות של פרדוס, ומתקינים משם.
PiSi זה באופן רשמי Package Installed Successfully as Intended, אבל בעצם זה "חתול" בטורקית, במשחק מילים על שמה של ההפצה. כמו בג'נטו, הכלי הזה אחראי על ניהול חבילות בכל הרמות (מהחבילה הבודדת ועד למאגרי תוכנה), אך להבדיל מג'נטו, הטיפול במאגרים מובנה טוב יותר.
תמונות: מנהל החבילות
את השורשים הג'נטואיים של ההפצה יכלתי לראות טוב יותר כשרציתי להתקין את גופני קולמוס, והסתבר לי שאף אחד עוד לא ארז אותם. אז ארזתי בעצמי.
כשארזתי את קולמוס נאלצתי להשתמש בקוד קיים כתיעוד: רמת התיעוד באנגלית לא טובה, רוב התיעוד עדיין בטורקית בלבד. וזה אולי המחסום העיקרי בפני שימוש בהפצה הזו: גם אם אתה מוכן לארוז לבד כמה דברים, עדיין תצטרך להיות מוכן לחפור בקוד קיים או לשאול בפורומים (או ללמוד טורקית).
בחזרה לשורשים הג'נטואיים: בניית חבילה היא קלה ביותר. צריך לערוך קובץ XML אחד ולכתוב קובץ פייתון אחד, שמזכיר ebuild אבל אולי נוח יותר. יש גם מודולים שאפשר להשתמש בהם לביצוע פעולות נפוצות כמו make ו-configure, או התקנת תוכנת KDE, בדומה ל-eclass בג'נטו. למעשה, זה היה כל כך קל שאחר כך ארזתי גם את עבריטך.
בסך הכל, הפצה נחמדה, עם כלים מעניינים ושימושיים. בינתיים אני נשאר איתה.