בעד: הפצה חופשית, קהילתית, לא מסחרית, עם הקפדה רבה על איכות ויציבות מערכת ההפעלה והתוכנה נגד: הפצת קוד מקור, לא מתאימה למשתמשים חסרי ניסיון תמיכה: קהילה אתר: [weblink:12711]
עבורי, התירוץ היחיד שמצדיק התקנת ג'נטו הוא סקרנות גרידא. אין ספק שהתקנת מערכת הפעלה מקוד היא עניין מאתגר. התקנת ג'נטו לצד גירסה אחרת של לינוקס שכבר מותקנת, היא התנסות שלא כדאי להחמיץ. לא רק שלומדים קצת בדרך. אם הניתוח מצליח, אתה עלול למצא את עצמך עם מערכת הפעלה מוצלחת למדי מבחינת הביצועים והיצע התוכנות שזמין עבורה.
למען האמת, מלבד הכיף, יש מספר סיבות נוספות מדוע הפצה זו, אחת משתי ההפצות הקהילתיות החופשיות החשובות ביותר, לצד דביאן, כה פופולרית. אחת התלונות השכיחות נגד גירסאות "ידידותיות" של לינוקס, היא שהתקנה רגילה שלה, כוללת כמות גדולה למדי של תוכנה שאינה נחוצה והמשתמש לעולם לא יעשה בה שימוש. התקנה מקוד מקור יש לה מספר יתרונות נוספים מעבר לכך שבהפצה כזו אתה מתקין רק את מה שאתה באמת צריך. הידור מקוד מקור מאפשר התאמת הקוד לארכיטקטורת המעבד במחשב שלך וכתוצאה מכך, יש מי שטוענים, אפשר לראות גם שיפור מסויים בביצועים.
בפרק זה אסקור התקנה בסיסית של ג'נטו. התקנת ג'נטו בצורה המקובלת היא מדיסק ההתקנה שלה, LiveCD למעשה, על ידי ביצוע הוראות מדוייקות כפי שהן מתוארות במדריך ההתקנה. למעשה, את ג'נטו אפשר להתקין ברקע. אם כבר התקנת ואתה משתמש בלינוקס, ויש לך מחיצה פנויה, תוכל להתקין אותה מתוך כל גירסה אחרת של לינוקס בקלות רבה.
מידע נוסף
אם התקנת גירסת 64 ביט של ג'נטו, תרצה בוודאי לברר כיצד מתקינים גירסאות 32 ביט של תוכנות שלא הוסבו עדיין. SML מסביר בסקירה "התקנת גירסת 32 ביטים של mplayer בג'נטו ADM64" . בעתיד, ג'נטו תספק תוכנית התקנה גרפית. במקום הפרוצדורה המוכרת, המשתמש יוכל להפעיל את ג'נטו לתוך שולחן העבודה GNOME ולבצע משם התקנה בנוחות מרבית. סקירה ותמונות מסך של גירסת המבחן תוכל למצא כאן.
לינמגזין, מדריך בניית חבילות עבור Gentoo
לינמגזין, שוחררה Gentoo Linux 2006.0
