מאי 2005. הידיעה של גלית ימיני בעיתון הארץ הכריזה: "התקנה ראשונה של סביבת עבודה לינוקס ותוכנות קוד פתוח התבצעה בישראל, בתחנות העבודה האישיות בארגון עסקי. הארגון שהחליט לאמץ את לינוקס לשולחן העבודה שלו הוא מאפיות דוידוביץ' מחיפה, שיחליף בשלב הראשון כ50- עמדות מחשב אישיות המופעלות על ידי מיקרוסופט במערכות הפעלה לינוקס, מתוך כ70- עמדות המחשב בסניפי החברה."
ההתקנה במאפיות דוידוביץ' הייתה אכן הראשונה מסוגה במה שגלית מכנה "דסק עסקי." אבל הסיפור המעניין באמת לדעתי, היא העובדה שמדובר בחברת לינוקס ישראלית. הסקירה הזו מתבססת על ראיון עם בני דוידוביץ' עצמו ועם מייסדי קאנרי, והיא מספקת מידע משלים, טכני ועסקי, על ההפצה ועל ההתקנה החלוצית.
מאפיית דוידוביץ' הפכה להיות "הלקוח המשלם" הראשון של חברה ישראלית צעירה בשם קאנרי (Kannery). קאנרי מבטיחה להפוך את לינוקס למערכת הפעלה שלא רק שומעים עליה בעיתונים, אלא עובדים איתה בשטח. לפני חודשים ספורים קאנרי שיחררה גירסה ראשונה של מערכת ההפעלה שלה, במהדורה שניתן להתנסות בה ללא צורך בהתקנה, להורדה חופשית מהאינטרנט.
קאנרי עוררה עניין רב, אבל למרות זאת, ברור שלא מדובר בעוד LiveCD, כמותם יש רבים כידוע. לאחר שפורסמה במעריב כתבה על גירסאות LiveCD של לינוקס, הביקוש להן נסק וקצב ההורדות הכריע את השרתים הצנועים שמארחים את הפרוייקטים הללו. אבל קאנרי היא לא פרוייקט צעצוע, או עוד מפגן יכולת, והיא לא מפותחת רק "בשביל הכיף".
גם כיום קאנרי עדיין מספקת את ה-LiveCD הכי מלוטש שיש עם תמיכה בעברית. את ההשקעה באה לידי ביטוי בהקפדה על הפרטים הקטנים ובסדר המופתי של שולחן העבודה, בניגוד בולט להפצות החובבים. הוענקה תשומת לב רבה למבנה התפריטים ולאיכות הפונטים והתצוגה, כמתבקש מהפצה עם ראש עסקי, אבל זה לא סוף הסיפור.
קאנרי היא לא החברה הראשונה שמנסה למכור לעסקים פתרון קצה-לקצה שכולל, בין השאר, גם פתרון לקוח רזה. ארגונים יכולים לבחור מבין מגוון אפשרויות התקנה, בין אם בתצורת 'לקוח רזה' (Thin client), תחנות-נטולות-דיסק קשיח, התקנה מלאה, או ללא התקנה כלל בעזרת ה-LiveCD שהזכרנו קודם.
בכל התצורות הללו, ניהול תחנות העבודה יכול להתבצע משרת תצורה מרכזי בו נשמרות הגדרות התצורה של התחנות. מנהל הרשת יכול לקבוע בצורה יעילה איך יראה שולחן העבודה, אילו יישומים יהיו זמינים למשתמש וכמובן, וכמובן ניהול הגישה לספריות, מדפסות ושאר משאבים ברשת הארגונית.
לקוח רזה, לקוח שמן
את המשפט "אין ארוחות חינם" שמע בודאי עד כה, כל מנהל רשת, או בעל עסק, ששמח על ההזדמנות לחסוך לעצמו את עלויות הרישוי המאמירות של מערכות ההפעלה והתוכנה המסחריות על ידי מעבר לללינוקס ולפתרונות קוד פתוח. אבל גם אם אין צורך לרכוש רישיונות כדי להתקין את מערכת ההפעלה, הסכמי תמיכה ותחזוקה מהספקיות השונות לא ניתנים בחינם כידוע.
עד לאחרונה, עלותה של תחנת לינוקס מסחרית שנרכשה עם תמיכה והסכם שירות, עשויה הייתה להיות גבוהה מזו של תחנה שצויידה במערכת ההפעלה חלונות. לפעמים זה עדיין המצב.. כדי להתמודד עם הבעיה השיווקית והתדמיתית הזו, חברת נובל, אם ניקח דוגמא מהזמן האחרון, הכריזה לאחרונה שתאפשר לארגונים לרכוש הסכם תמיכה שנתי יחיד שיאפשר קבלת עדכונים שוטפים, והיא לא תחייב אותם לרכוש מדיית התקנה ורישיון עבור כל שרת או תחנה בארגון. אבל גם בתנאים כאלה, התואמים יותר עם רוח [הרישויון הציבורי הכללי של GNU], או GPL בקיצור, הארגונים הללו עדיין לא מפיקים מהמעבר את כל מה שניתן.
למערכות ההפעלה המודרניות, בין אם מדובר ברד האט לינוקס, סוזה לינוקס או ג'אווה דסקטופ סיסטם של סאן, דרישות חומרה גבוהות, והן אינן מתאימות במיוחד לצורך השמשת חומרה ישנה. אפשר עדיין למצא בארגונים ובתי עסק קטנים רבים מחשבים מיושנים, פנטיום 1 או 2, שעדיין ניתן להתקין בהן לינוקס, אבל בוודאי שלא את אחת הגירסאות הללו. למחשבים מסוג זה יתאים בדרך פתרון קל משקל שדורש גם פתרון ניהול מרכזי.
שוויו של שוק פתרונות המחשוב מסוג 'לקוח רזה' (Thin Client), מוערך בכ2- מיליארד דולרים אבל חדירתם של פתרונות מבוססי שרת (SBC) איטית, מסיבות שונות. על פי הערכות אופטימיות של חברת המחקר IDC, עד לשנת 2007 ימכרו כ3.4- מיליון יחידות של מחשבי קצה זולים. מחירו הממוצע של מחשב טיפוסי בישראל הוא כ$1,100-, כולל תשלום עבור מערכת ההפעלה חלונות ותוכנות נילוות, כמו AntiVirus.
מחיר תחנת עבודה בתצורת לקוח רזה בפתרון של קאנרי עשוי, בתנאים מסויימים, להגיע למחיר המאוד תחרותי של כ$115- לתחנה, כולל תוכנה. לקוחות שישמישו תחנות עבודה מיושנות, אפילו Pentium 1 או 2, יוכלו להחזיר אותן לעבודה ולהריץ בהן יישומים שונים, ללא כל השקעה נוספת.
ניתן לאתח תחנות אלו בעזרת תקליטון, או ישירות מהרשת, באמצעות כרטיס PXE שעלותו כ$25- (לכרטיסים הזולים, ללא זיכרון פלאש). החשבון הזה מתבסס על תמחור של 40 משתמשים על יחידת עיבוד (CPU) בשרת, כאשר מעריכים שלכל משתמש נדרשת הקצאה מינימאלית של 50 מ"ב זיכרון RAM, והוא ינצל בין 1-2 אחוזים מממשאבי המעבד. מחירו של השרת הממוצע נע בין $600 עד $1,200 - תלוי ביצרן.
התצורה המומלצת של שרת קאנרי היא צביר (cluster) שרתים על פני שרת יחיד. בעתיד, קאנרי תרחיב את הארכיטקטורה שלה ותספק פתרון יעיל לפיזור עומסים (load balancing) שיבטיח זמן תגובה מינימאלי. האפשרות לנהל אלפי תחנות מנקודה אחת יעילה מאוד וכמובן יש בה כדי לתרום להפחתה גם של עלויות איוש, נוסף על עלויות רישוי.
לחם ארץ
בני דוידוביץ הוא מבעלי המאפיה החיפאית המוכרת, והוא מעיד על עצמו כמשתמש מחשבי טכני שמשקיע זמן לא מבוטל כדי לאתר פתרונות שיאפשרו לו להפחית את עלות המחשוב והתחזוקה של העסק הפרטי. בני עבד עם קאנרי כבר בשלבים מוקדמים של הפיתוח כדי לבחון את התאמת הפתרון לצרכים שלו. הוא רצה לינוקס בתחנות העבודה, אבל עם תמיכה בעברית וערך מוסף אמיתי שיצדיק את המעבר. המאפיה משתמש כיום במערכת ERP של חברת קו-מערכות הישראלית בשרת סולאריס של חברת סאן. הגישה למערכת היא מתוך מסופי טקסט פשוטים שרצים במערכת ההפעלה חלונות.
ביחד עם הרקע היוניקסי הזה, באה באופן טבעי גם הפתיחות ללינוקס ולגיוון טכנולוגי בכלל. קו מערכות החלה להציע פתרון צד-לקוח מבוסס ג'אווה, בני היה צריך להחליט על אופן המעבר מגירסת המסוף לגירסה החדשה. לינוקס היתה אפשרות זולה יותר לשדרוג תחנות העבודה הקיימות. . במהלך החיפוש אחר פתרון, הוא בדק בין השאר את [קנופיקס], שלהערכתו היא הפתרון הטוב ביותר מסוג זה.
לאחר תקופה קצרה של מעורבות כ-"Early Adoptor", כלומר לקוח שמתקין גרסאות ניסיוניות, ולאחר מכן גם כלקוח המשלם הראשון של קאנרי, בני מאמין שהפתרון של קאנרי הוא "הדרך הנכונה בה אירגונים יכולים לבצע מעבר פשוט וחלק לעולם הלינוקס, מאחר שהיא מאפשרת אפס תחזוקה, וזה ממש כך בכל האמור בהקמה של מסוף החל בשלב הראשון."
במסגרת מבחני ההרצה הופעלו שני מסופים ראשונים, ובעתיד הקרוב יותקנו עשרות תחנות נוספות בסביבות ייצור. את בני הרשימה במיוחד פשטותה של המערכת, וכבעל עסק הוא יודע להעריך את עלויות החומרה הנמוכות שמתאפשרות, לעומת השידרוג הנדרש בפתרונות חלופיים.
ניסיתי לברר מה היקף החסכון הצפוי. חברת קנארי מעריכה שהפתרון המלא יכול להפחית את עלות תחנת הקצה לסכום המגוחך של $40, בחישוב על פי 15 משתמשים לכל יחידת עיבוד בשרת שמחירו $600, אם במקום לרכוש תחנות עבודה חדשות, העסק יכול להמשיך להשתמש בחומרה הקיימת.
שאלות כגון אלו, כמו גם עלות הבעלות הכוללת (TCO), ההחזר על ההשקעה (ROI) ואחרות, זוכות כיום לעיקר תשומת הלב התקשורתית שמלווה את חדירתה של לינוקס לסביבה הארגונית כתשתית למרכז הנתונים העסקי. בתנאים שכיחים יותר, עלות תחנה יהיה 140 עד 250 דולר, בחישוב על פי 60 עד 200 משתמשים לכל שרת, כאשר מדובר בשרת יקר וחזק יותר.
"קשה מאד להעריך כרגע את נושא החיסכון. אני עובד עם המערכת בעיקר לצורך אמולציה לגישה למערכת ה ERP של החברה, כאמור בעיקר כדי להחליף את התחנות הירוקות", אומר בני, "לצורך כך, אם גם לקוחות אחרים זקוקים לאמולציה, אזי כן המערכות הללו זולות וטובות יותר." מאחר שבני השביח את תחנות העבודה בעסק לאחרונה, החסכון על שידרוג חומרה לא בא לידי ביטוי, אבל יתרונות הניהול, בוודאי שכן.
למרות הניסיון החיובי, בני עדיין חושב שידרש זמן רב עד שפתרונות לינוקס מסוג זה יוכלו להחליף את Windows ולספק פתרון מלא. במיוחד מפני שכל היישומים שזמינים כיום, פותחו רק עבור חלונות ועבור ארכיטקטורות אינטליות. את רוב התחנות במאפיה אפשר להסב כבר היום, אבל עדיין ישארו מספר תחנות שמריצות תוכנות שקילה ייעודיות, והן כמובן תשארנה בסביבה מערכת ההפעלה הקיימת. כך גם לגבי תחנות נוספות המריצות תוכנות יעודיות אחרות.
לא רק LiveCD, לא רק מאפיות
על פי נתונים של חברת מטה גרופ בישראל, כ11- אלף עסקים קטנים עם 25-250 תחנות. עסקים שהתקינו בעבר את מערכת ההפעלה Windows98, יאלצו להשביח אותן, אם הם מעוניינים בתמיכה. מאחר שדרישות החומרה של גירסאות חדשות של חלונות גבוהות יותר בדרך כלל, הם יאלצו כמובן להשביח גם את החומרה. חישוב פשוט מראה שעלות תחנת עבודה טיפוסית יכולה להגיע לסכום הלא זניח של כ$1,000- ויותר - בחישוב עבור החומרה עצמה, התוכנה והרישיונות עבור Windows ובעבור התוכנות השונות (כן, גם אנטי וירוס עולה כסף.)
בין אם מדובר ביבואנים, בתי מלאכה, רשתות הפצה, מאפיות או רצפות הייצור במפעלים קטנים ובינוניים, רבים מהם צריכים לכל היותר אפשרות לגשת למספר יישומים עסקיים, כמו מערכת ניהול הלקוחות (CRM) ומערכת ה-ERP (דוחות רווח-הפסד, תזרים מזומנים, מעקב אחר תשלומים וחשבוניות וכדומה) הארגונית.
לא כולם צריכים גישה לכל היישומים המשרדיים הטיפוסיים כמו אופיס, אינטרנט, דואל, מסרים מידיים וכו'. למרות זאת, שולחן העבודה של קאנרי עשיר ופונקציונאלי, וביחד עם פתרון הניהול המרכזי, היא יכול להציע למשתמשים אלו פתרון טכני שיאפשר להם להמשיך ולהשתמש בתחנות העבודה הקיימות ולצמצם למינימום ההכרחי התעסקות בתחזוקה וניהול תשתיות המחשוב.
להבדיל מפתרונות שמתמקדים באופן בלעדי בארכיטקטורה מסויימת, קאנרי מאפשר ללקוח לבחור פתרון יחיד שניתן להתקין במגוון תצורות, בהתאם למוכנות הארגון, ברמת התשתית וברמת היישומים. הפתרון של קאנרי יעניין עסקים קטנים ובינוניים, במיוחד אלו שמעוניינים להפחית את מורכבות ניהול תשתיות המחשוב בעסק. מאחר שבארגונים מסוג זה זמינות כוח אדם מקצועי מוגבלת, גם כאשר יש שם מישהו עם חוש טכני מפותח, לפתרון שיסיר נטל זה יהיה ערך לא מבוטל.
לא צריך דיפלומה
למרות היתרונות הברורים של לינוקס על פני מערכת ההפעלה Windows, כמו למשל הבטיחות והיציבות המוכחים שלה, עסקים קטנים ובינוניים די נרתעו ממנה עד כה למרות המחיר האטרקטיבי. לינוקס נתפסה, לעיתים בצדק, כמערכת מורכבת מדי מבחינה טכנית ולכן לא מתאימה לשימוש בארגון ללא כוח אדם מיומן. כידוע, ישנם לא מעט עסקים, במיוחד מוסדות חינוכיים, שאינם נהנים מעודף מופרז של תקציבי רכש, והם מחזיקים עדיין מחשבי פנטיום 1 ו2-.
הגמישות והכלים של פתרון המחשוב הארגוני לניהול אפקטיבי של תחנות העבודה, קריטית. שמה של קאנרי, Kannery באנגלית, רומז על כך. "לינוקס מהקופסא": מגוון אפשרויות התקנה או הפעלה של לינוקס בתחנות העבודה.
אפשר להפעיל את מערכת ההפעלה "מרחוק" בעזרת כרטיס רשת מסוג PXE בתמיכה וניהול משרת מרכזי. אפשר להתקין אותה כך שניתן יהיה לבחור ידנית את התצורה הרצויה בעת האתחול, בהתאם לאופי השימוש במחשב. אפשר לקבוע שבעת ההפעלה, המשתמש יוכל להחליט באיזו תצורה לעבוד וה-LiveCD ישמש לצורך אתחול מרחוק, או כ-LiveCD רגיל. בתצורה 'לקוח רזה', נטענת לזכרון גירסה קלה של סביבת העבודה, גם במחשב ללא דיסק קשיח כלל, רק לצורך גישה ליישומים שרצים בפועלם במסוף. מנהלן המערכת יכול להשתמש ב-LiveCD של קאנרי גם כדי לבצע התקנה מלאה של לינוקס בדיסק הקשיח בתחנת העבודה תוך מספר דקות ספורות, וללא צורך בניהול התצורה והתקנת התוכנה לאחר מכן.
מאחר שאפשר להריץ את קאנרי כ-LiveCD, מהדיסק הקשיח, או ישירות מהרשת, הלקוח חווה סוג חדש של גמישות תפעולית שמקצרת את משך הזמן שנדרש להקמת תחנה חדשה בצורה משמעותיית. התקנה ידנית מלאה של קאנרי בתחנה אורכת כ-10 דקות, שבמהלכן מותקנות גם התוכנות ואין צורך בניהול פרטני של הגדרות החומרה, הודות ליכולת הזיהוי האוטומטי.
בתצורות אחרות בהם לא רוצים לשאול את המשתמש שאלות קשות, ניתן להגדיר בשרת ההתקנות הגדרות סף למעבר בין שיטות ההפעלה הללו, על פי קריטריונים שונים כמו למשל: סוג המעבד והמהירות שלו, כמות הזיכרון וכן הלאה. כך אפשר לספק ניהול אוטומטי של מגוון רחב של חומרה באירגון.
כבונוס, בתפקיד הכפול של LiveCD, אפשר גם לתת את קנארי לעובדים שרוצים להשתמש בה בבית, גם אם הם לא מעוניינים להתקין אותה במחשב הפרטי שלהם.
מידע נוסף
הארץ, התקנת לינוקס ראשונה בדסק העסקי
* עדכון: אוגוסט 2005