בשעה טובה ומוצלחת, אחרי המון דחיות ועיכובים, שוחררה גרסת RC3 של DesktoppBSD 1.6, והמפתחים מבקשים שאנשים יורידו, יתקינו, ויגיבו.א. הקדמה
הגרסה מבוססת על FreeBSD 6.2. תחילה נדחה שחרורה של זו, וזמן לא רב אחרי השחרור נערכו בה עידכונים נרחבים כולל מעבר ל Xorg 7.2 שהיה קשה ללא מעט ממשתמשי FreeBSD. איכשהו, מפתחי DesktopBSD הצליחו להתאושש, להתגבר על מבול העידכונים ולשחרר גרסה חדשה – בינתיים מוגבלת למעבדי x86 בלבד.
בתקווה להתאושש מהאכזבה שנחלתי מהגרסה הקודמת של 1.6 DesktopBSD הורדתי וצרבתי חיש קל את הגרסה החדשה. אבל אז, כמו האיש עם הערסל (היה לו בינתיים רק עץ אחד) התחלתי להתבונן סביב סביב כדי למצוא היכן להתקין אותה.
בינתיים אני רחוק מהבית וברשותי הנייד בלבד, ועליו אני מחיל בנוקשות את העיקרון הבא: לא נוגע במחיצות שעל הכונן הקשיח הפנימי. זה לא שאין לי גיבויים ושנזק למחיצות יהיה כרוך באבדן מידע בלתי הפיך. זה הזמן שאיני רוצה להקדיש לשיחזור נתונים ומערכות הפעלה, זו ההפרעה האפשרית לעבודה שלשמה אני כאן.
הפתרון הוא בהתקנה על כונן חיצוני, והוא עובד בהצלחה רבה עם מערכות לינוקס. כאשר מתאם הכונן החיצוני הוא מתאם sata יעודי ומהיר מאד, או כאשר הכונן החיצוני מותקן על מתאם USB, איטי יותר.
נסיונות להתקין את FreeBSD 6.2 על כונן חיצוני העלו את הממצאים הבאים: כונן ה-USB מזוהה על ידה, וניתן להתקין אותה עליו, אבל אי אפשר להעלות אותה כך באמצעות GRUB. מכיוון ש-GRUB מותקן על ה-MBR שעל הדיסק הפנימי - הכלל שלמעלה אינו מאפשר החלפתו במנהל איתחול שונה. הביוס של הנייד מאפשר איתחול מהכונן החיצוני ועקרונית ניתן להתקין עליו מנהל איתחול מסוג אחר, לאתחל ממנו וכך אולי לפתור את הבעיה – אבל גם באפשרות זו חששתי להשתמש – אף כי אני מנוסה למדי בתיקון שגיאה אפשרית ויש בידי כלי מצויין לשם כך.
את כונן ה-SATA שעל בקר SIIG לא זיהתה התקנת FreeBSD 6.2. ניסיתי snapshot של FreeBSD 7.0, הגרסה הנסיונית של FreeBSD, והיא זיהתה את הכונן הלז והתקינה את עצמה עליו בהצלחה. אבל שוב, לא מצאתי אפשרות מעשית ובטוחה לאתחל את המערכת שהותקנה כך.
ב. יצירת מכונה וירטואלית
אז מה עושים? החלטתי ליצור מכונה וירטואלית, ולנסות עליה את 1.6 DesktopBSD החדשה.
כמערכת מארחת בחרתי ב-SUSE 10.2 64 ביט, המותקנת גם היא על הכונן החיצוני. כאמולטור בחרתי ב VMserver 1.0.3. הורדתי את חבילת ה-rpm הבאה:
Vmware-server-1.0.3-44356.i386.rpm
התקנתי מתוך קונקורר באמצעות קליק ימני ובחירה ב-kpackage. עם סיום ההתקנה יש להריץ כרוט את הפקודה הבאה:
vmware-config.plבה הסכמתי (על ידי הקשת enter) לכל ברירות המחדל פרט לאחת, והיא מיקומו של הכונן הוירטואלי. ברירת המחדל מתקינה אותו כאן:
/var/lib/vmware/Virtual Machinesתת המחיצה var/ נמצאת במחיצת השורש של SUSE 10.2 שגודלה 15 ג'יגה ונמצאים בה כ 6 ג'יגה פנויים. לצרכי FreeBSD רצוי להקצות מחיצה גדולה בהרבה. לקימפול OpenOffice.org (ראו בהמשך) למשל, יש צורך בכ 10 ג'יגה פנויים, בנוסף לחמישה ג'יגה ויותר הדרושים לכל היתר, ובנוסף למחיצת הבית הכלולה ב DesktopBSD בתת המחיצה usr/.
הכונן החיצוני עצמו הוא בן 160 ג'יגה, ומתוכם כ 90 פנויים. יצרתי עליהם מחיצה מסוג ext3 ובה הקצתי 20 ג'יגה לכונן הוירטואלי של DesktopBSD.
בנוסף, העתקתי אליה ממחשב אחר את הכונן הוירטואלי של XP – שיהיה.
לסיום, הקצתי למערכת הוירטולית 512 מגה מהזכרון בן שני הג'יגה של הנייד, מעבד אחד מתוך השניים, והגדרתי לה את כרטיס הרשת, כונן ה DVD וכרטיס הקול. עכשיו, סוף-סוף, היה הכל מוכן להתקנת DesktopBSD ולהתרשמות ממנו.
ג. היכרות עם DesktopBSD 1.6 RC3
המערכת מגיעה על ISO יחיד בן 560 מגה. אחרי סגירת מגש ה-DVD מתחילה טעינת מערכת ההתקנה. בן היתר היא טוענת את כל מודולי כרטיסי הקול הקיימים (לא מתרחש ב FreeBSD הסטנדרטית).
אני משער שזה מעין קיזוז להעדרה של תכנת זיהוי חומרה מתקדמת, כמו שקיימת בלינוקס, ולהעדר שווה הערך ל-initrd. ב-FreeBSD הסטנדרטית נבחרים מודולים אלה ידנית אחרי ההתקנה ומצורפים לקובץ loader.conf.
לאחר טעינת הקרנל מופיע בורר סוג הטעינה המקובל של FreeBSD המאפשר בחירה בין טעינה רגילה, טעינה ללא ACPI וכו'. בחרתי בטעינה רגילה. החומרה הוירטואלית זוהתה כהלכה, ותכנית ההתקנה, הגרפית, עלתה.
בחרתי בהתקנה, במנהל איתחול אלמנטרי, ופרישת הקבצים אל הדיסק הוירטואלי החלה. עם סיומה, כעבור כעשרים דקות, התבצע איתחול ונפתח שלב הגדרות משתמש מינימלי: איזור זמן, שם משתמש, ססמאות משתמש ומנהל – ושפה. מכיון שלא צרבתי את CD השפות הסתפקתי באנגלית, ברירת המחדל.
ואז עלתה DesktopBSD 1.6 RC3 החדשה! שולחן העבודה הראשוני הוא KDE 3.5.7, בו חסרות רבות מהפונקציות – כנראה מהעדר מקום על ה CD היחיד. כאן המקום לציין כי CD זה הוא גם LiveCD ויכול לשמש להתרשמות, תיקון והצלה – וגם להתקנה. האייקון החשוב ביותר על שולחן העבודה הוא Software .
זהו מנהל החבילות והעידכונים של DesktoBSD ואחד ההבדלים הבולטים בינה לבין אחותה הבכירה. הוא מאפשר לערוך את הפעולות הללו באופן גרפי ושקוף.
הכפתור Settings מאפשר לבחור את אופן הפעולה: טיפול בחבילות בינריות בלבד, טיפול בבינריות וקימפול מקוד מקור אם אין חבילות בינריות, או קימפול בלבד. המציאות ב- FreeBSd היא כי בינריים קיימים רק לחלק, קטן למדי, של החבילות. הדבר בולט שבעתיים בעידכונים. בחרתי איפה באפשרות השניה – והיא עבדה להפליא.
הכפתורים updating ו-install מדברים בעד עצמם ופעולתם אינטואיטיבית. הם מצויידים בתיבת חיפוש, מטפלים בתלויות ומאפשרים לראות פלטי מהלך ההתקנה למי שחפץ בכך, וגם לערוך את התפריט הראשי ולוודא בו שנוספה או נגרעה הכניסה המתאימה.
ניתן לראות בתמונה כי הותקנו 568 חבילות – וכולן שלמות ומעודכנות. הן כוללות את כל KDE 3.5.7 , את פיירפוקס 2.006 “בגרסת לינוקס" הכולל את Flash 9 ,וכן את אופן אופיס 2.1 (שלא הייתי צריך לקמפל).
הוספתי עברית ללא קושי והיא עובדת כראוי (לא נתקלתי "בבעיות פרנק-ריל" המעצבנות הקיימות בהפצות אחרות). הוספתי גם GIMP ו Samba, המאפשרת כתיבה לכוננים הממשיים. sudo מאפשרת פתיחה של עורכים וסיירי קבצים גרפיים. סך כל החבילות הזמינות הוא 17494 – מאגר עצום.
לסיכום – צעד גדול קדימה ל DesktopBSD.