התחלה חדשה: FreebBSD 7.0 Beta 4

| | | | |
אחרי שהשתלת הקרנל הצליחה אך החולה מת, התחוור לי שאין מנוס, ועלי לפרמט את המחיצה עליה הותקן יצור הכלאיים המנוח, ולהתקין מחדש. זוהי המחיצה twed0s3 המותקנת על בקר 3ware בתצורת raid0 , על שני כוננים מהירים של 10 קסל"ד.

בינתיים נחפזו המפתחים ב-FreeBSD ושחררו בטא נוספת, רביעית במספר. הורדת גרסת ההתקנה מהרשת, מהשרת בפתח תקווה, נמשכת כדקה ותוך דקה נוספת היא היתה כבר צרובה על CD-RW המשמש אותי לצרכים אלו. הרי מהלך ההתקנה צעד אחרי צעד.

אחרי איתחול המחשב עולה תכנת ההתקנה sysinstall , אותה כבר תיארתי בפרוטרוט כאן ולא אחזור על כך שנית. הפעם היה הבדל קטן אך חשוב: התקנת התכנות הבינארית לא התחילה אפילו, ורק הפיקה core dump או משהו דומה, וזאת בכל שרת שניסיתי. חזרתי איפה ל sysinstall והפעם בחרתי ב install
additional distributione sets.

המשמעות של "הפצה" ב-FreeBSD שונה ממשמעותה בלינוקס, והכוונה היא בערך למה שנקרא בלינוקס מאגר תכנה. בחירה בהפצה ports ובה ב all תיצור את הספריה usr/ports/ במערכת המקומית ותעתיק אליה את קובצי הקונפיגורציה של כל אוצר התכנות של FreeBSd - למעלה מ 17000 תכנות. הדבר דומה מאד (ומקור ההשראה) למערכת ה-portage בג'נטו. התקנת מערכת הפורטס מהשרת בפ"ת נמשכה גם היא פחות מדקה, ובסיומה הייתי מוכן להתחיל להתקין תכנות על ידי קימפולן מקוד מקור.

עוד הבדל אחד מההתקנה הקודמת: הפעם הסתפקתי בחלוקת מחיצת הההתקנה לשלוש מחיצות משנה בלבד - מחיצת השורש בת 17 ג'יגה, מחיצת החלפה (swap) בת חצי ג'יגה ומחיצת בית בת 12.5 ג'יגה. הצורך במחיצת שורש כה גדולה נובע מהדרישות לקימפול אופן-אופיס: לפחות 9 ג'יגה פנויים ולפחות 2 ג'יגה זכרון. שני סוגי הג'יגות מצויים בשפע במחשב בו נערכה ההתקנה, ומכאן גם ההסתפקות במחיצת swap קטנה יחסית.

התחלתי על ידי התקנת nano - עורך ידידותי וקל לשמוש.

ראשית מוצאים היכן נמצאים קובצי הקונפיגורציה שלו:

whereis nano
nano: /usr/ports/editors/nano


עוברים לספריה בה הוא נמצא ומתקינים אותו באופן הבא:

cd /usr/ports/editors/nano
make install clean


הפקודה תמצא את השרתים עליהם נמצא קוד המקור של nano ושל כל התלויות הדרושות, תוריד אותם ותקמפל. אגב, על תוכנה שכבר מותקנת תודיע לנו whereis לא רק היכן נמצאים קובצי הקונפיגורציה אלא גם היכן נמצאים המדריכים והבינארי:

whereis nano
nano: /usr/local/bin/nano /usr/local/man/man1/nano.1.gz /usr/ports/editors/nano


השלב הבא היה התקנת KDE. באופן שמותאר למעלה התקנתי לפי הסדר את kdelibs3, kdebase3, kdemultimedia3, kdeutils3, kdeadmin3,kdegraphics3, kdepim3, kdetoys3.

ההתקנה נמשכה כל הלילה ובבוקר היה מותקן KDE גרסה 3.5.8 אליו הוספתי את חבילות העברית מ /usr/ports/hebrew/. אחר כך התקנתי את xorg שוב על ידי:

whereis xorg
xorg: /usr/ports/x11/xorg
cd /usr/ports/x11/xorg
make install clean


במשך ההתקנה צצים אשפים בממשק ncurses ומבקשים לבחור בין אופציות שונות. אם האופציות הללו כוללות אפשרויות לא ידועות או לא מובנות מומלץ לא לבחור בהן ולהשאר בברירת המחדל.

עכשיו כבר היה הכל מוכן להפעלת הממשק הגרפי אך הקשת kdm נענתה ב"פקודה לא מוכרת".

שוב השתמשתי ב whereis:

whereis kdm
kdm: /usr/local/bin/kdm

בלי לחקור במופלא ממני יצרתי קישור לוגי:

ln -s /usr/local/bin/kdm /usr/bin/kdm

ואחרי זה הקשת kdm העלתה את KDE. לא היה צורך בקינפוג שום דבר, וזיהוי כרטיס המסך, המסך והרזולוציה (1600X1200) היה מושלם. תענוג עד כמה מהר וחלק הכל עובד.

כדי שהמערכת תהיה מערכת הפעלה ראויה לשמה נחוצים עוד דברים אחדים.
ערכת office: כאן בחרתי כהתחלה ב KOffice עקב זמן קימפולה הקצר יחסית (שעה לעומת כיממה של open-office). הגרסה שהותקנה היא 1.63 שהתנהגותה בעברית כמעט סבירה לאנשים רגועים במיוחד ובאמצעותה נכתבת הרשימה הזו.

שרת סמבה: אחרי התקנת החבילה, מגיע חלק הקינפוג. יש להוסיף את השורה הבאה לקובץ /boot/loader.conf/:

smbfs_load="YES"

ואת השורה הבאה בקובץ etc/rc.conf/ :

samba_enable="YES"

אחרי כן יש לערוך את הקובץ usr/local/etc/smb.cof/. כך הוא נראה אצלי.

אחרי איתחול צץ השרת בכל המחשבים ברשת הביתית וניתן להכנס לקבצים שעל מחיצת הבית החדשה ממחשבי חלונות ולינוקס כאחד.

עיגון מחיצת סמבה משרתים אחרים יכול להעשות כרוט על ידי הרצת פקודה כדוגמת הפקודה הבאה:

mount_smbfs //luli_b@gibooi/Music /home/lulifbsd/smb4k/GIBOOI/Music

המעגנת את ספרית הסמבה Music ששייכת למשתמש luli_b על השרת gibooi לתיקיה smb4k/GIBOOI/Music/ בספריית הבית של המשתמש lulifbsd.
לגודל הצער, מופיע תוכן המחיצה רק אם השרת הוא שרת חלונות, ואינו מופיע אם השרת הוא לינוקס. בעיה זו לא קיימת במערכות הפעלה לינוקס, ובינתיים לא זיהיתי מה מקורה.

כדי לעגן שיתופי סמבה בצורה גרפית נוחה אפשר להשתמש ב smb4k. לפני התקנתו יש להתקין את sudo כי smb4k נזקק לו כדי לתפקד נכון. אגב, הפעלת ישומים גרפיים כרוט באמצעות sudo נכשלת בהודעה cannot connect to X server. לא ברור לי מדוע - זה עבד מצוין על גרסה 6.2. אבל ניתן להשתמש ב kdesu במקום, שעובד טוב, או בטריק הבא:

$ export XAUTHORITY=~/.XAuthority
XAUTHORITY=$HOME/.Xauthority
export XAUTHORITY
su root
Password:*****
# kedit (or any gui command)


שימו לב איך התחלף המשתמש הרגיל ברוט לאחר מתן סיסמת רוט.
אחרי התקנת smb4k יש לערוך את הפעולות הבאות, כדי שהוא יהיה שימושי:
ראשית, יש להעניק זכויות רוט לפקודות הבאות:

chmod +s /usr/local/bin/smb4k_mount
chmod +s /usr/local/bin/smb4k_umount


עכשיו יש לפתוח את smb4k, (למשל מהתפריט הראשי: utilities > smb4 k) , ולבחור ב settings > configure smb4 ובלשונית network לסמן ולמלא את את כתובת ה broadcast של הרשת שלכם, כפי שמוראה בתמונה הבאה.

SMB4K (FreeBSD 7, SML)

בלשונית authentication יש לסמן את שתי התיבות ב password storage. לאשר ולסגור – מעכשיו ניתן לעגן שיתופי סמבה בצורה גרפית נוחה וקלה.

השלב הבא היה התקנת המדפסות. מסיבות היסטוריות ואנכרוניסטיות מעט מותקנות המדפסות שלי על מחשבי חלונות ואני מדפיס בהן ממחשבי לינוקס\BSD באמצעות cups/samba.

אלה הפעולות שערכתי לשם כך:

התקנתי cups ו foo2zjs. האחרונה נחוצה כדי להפעיל את מדפסות הלייזר magicolor 2200dl ו hp1018. חלק מהתלויות שלה הן foomatic ו foomatic.db, ועל מי שאינו משתמש במדפסות הנ"ל להתקינן בעצמו. אחרי כן ערכתי את הקבצים הבאים:

לקובץ etc/rc.conf/ הוספתי את השורה:

cupsd_enable=”YES”

זה מבטיח שהשרות cupsd יותחל באיתחול. אגב, הפקודה הבאה יכולה לשמש לאיתחולו הידני:

/usr/local/etc/rc.d/cupsd start

שימו לב כי בגרסאות קודמות של FreeBSD נקרא cupsd בשם cups.sh ורוב המדריכים ברשת עדיין מתייחסים אליו בשם זה – הזהרו בהם.
לבסוף יש לקשר את smbspool עם cups/backend/ באופן הבא:

ln -s /usr/local/bin/smbspool /usr/lib/cups/backend/smb

אחרי פעולות אלה פתחתי את מרכז הבקרה של KDE, במדור peripherials ובחרתי printers. לחיצה על administrator mode ומתן ססמת רוט מאפשרת עכשיו הוספת מדפסות על ידי אשף מאד אינטואיטיבי. כל מה שצריך לרשום הוא קבוצת העבודה, כתובת מחשב החלונות ושם שיתוף המדפסת בו. התמונה הבאה מראה את שלוש המדפסות ששותפו ונבדקו בהצלחה:

Printer (FreeBSD 7, SML)

ועוד מילה על מדפסת הלייזר hp laserjet 1018. זו מדפסת לייזר שחור לבן, קלה וקטנה, הנמכרת באופיס-דיפו בארבע מאות שקלים. מקבלים איתה כבונוס קרטון נייר A4 המכיל 2000 דפים, ומילוי הדיו מספיק גם הוא לכמה אלפי דפים (בסדר גודל יותר ממדפסות הזרקת דיו. מחיר מילוי הדיו הוא 350 ש"ח). המדפסת מהירה ביותר (לוחצים על print והדף המודפס יוצא תוך שתי שניות מהמדפסת) וההדפסה נאה – משתלם לכל מי שמרבה להדפיס מסמכים.

עכשיו נשאר עניין אחד מאד חשוב כדי שניתן יהיה להשתמש ב FreeBSD החדש כמערכת הפעלה שולחנית: מולטימדיה.

הוספתי את השורה הבאה ל boot/loader.conf/:

snd_emu10k1_load=”YES”

אם רוצים להעלות את מודול כרטיס הקול הזה (creative audigy) באופן ידני יש להריץ כרוט:

kldload  snd_emu10k1

ובאיתחול הבא יש צליל! סוף-סוף.

התקנתי את kplayer שהתקין כתלויות את mplayer ואת realplayer10. עיגנתי את שרת המוסיקה שלי באמצעות smb4k ומאז אני מנגן מוסיקה בלי סוף באמצעות kplayer הנפלא, שמנגן אפילו קבצי rmj, גם כשזו מערכת 64 ביט.

KPlayer (FreeBSD 7, SML)

התחלה מבשרת טובות ל FreeBSD 7.0.

אפשרויות לתצוגת תגובות

בחרו באפשרות התצוגה הרצויה, ולחצו על "שמור הגדרות".

FreeBSD או PC-BSD?

האם היא מתאימה למשתמשים חדשים, או שאולי כדאי לי PC-BSD?

משתמש חדש בנגזרות יוניקס

כגון לינוקס - או משתמש ותיק בלינוקס, וחדש רק ב BSD?
אם אתה חדש גם בלינוקס, עדיף לדעתי להתחיל ב pc-BSD.
אחרת, לא תתקשה כלל עם FreeBSD.
פשוט הצמד למדריך טוב, ושאל בפורום או ברשימות תפוצה אם יש קושי בדבר-מה.

התקנתי אובונטו ...

התקנתי אובונטו לא מזמן, וזה בכלל לא פשוט כפי שאתם כותבים. הרבה דברים לא עובדים, ובכלל ההרגשה היא שאתה עובד עם טכנולוגיה מאוד מיושנת בהשוואה לויסטה או אפילו איכס פי. השאלה היא עם PC-BSD נותנת משהו מתקדם יותר, או שזה הכל אותו הדבר בסוף?
תודה

חוששני שאתה צובע את המצב בצבעים שחורים כלשהו.

אין ספק כי pc-BSD מתאימה לך יותר מאשר FreeBSD.
קשייך לא יעלמו איתה - דרושה תקופת הסתגלות. זכור את קשייך כשרק התחלת עם חלונות. טכנולוגיות לינוקס צמחו מתוך יוניקס - שהיא אמנם ותיקה מטכנולוגית חלונות אך רבים סבורים לא שהיא מיושנת - אלא שהיא בוגרת ומתוחכמת יותר.
יש גם הפצות לינוקס ידידותיות לא פחות - ולטעמי אף יותר - מאשר אובונטו.
את הכלל שאין בלתי אובונטו קבעה מועצת חכמי ynet. ואיתם, מה לעשות, לא תמות חכמה.

"הרבה דברים לא ע...

"הרבה דברים לא עובדים, ובכלל ההרגשה היא שאתה עובד עם טכנולוגיה מאוד מיושנת בהשוואה לויסטה או אפילו איכס פי"

לידיעתך, יש עשרות אנשים שחושבים ההפך.
כל פעם שאני נתקבל בוינדוס אני מרגיש כאילו אני נכנס לאיזה עולם עתיק:
וירוסים, טרויינים, אין ניהול תוכנות (אפילו ברמה בסיסית), אין הפרדה בין GUI (אי אפשר להחליף סביבת עבודה/מנהל חלונות), אפילו טאבים בטרמינל אין להם (!).

וינדוס זה לאנשים עניים.

באמת יש עדיין אנ...

באמת יש עדיין אנשים בשנת 2007 שעדיין רושמים פקודות ידנית כאשר אפשר לעשות זאת בכמה לחיצות בחלונות ?

ואם אני רוצה לעש...

ואם אני רוצה לעשות פעולה על עשרות קבצים, אתה מצפה שאשב כל היום מול המחשב ?

יש הרבה דברים בהם שימוש בשורת הפקודה קל יותר למרות שניתן לעשות אותם גם בדרך גרפית. העברתי כעשרה אנשים ללינוקס וראיתי שהם נגעו בשורת הפקודה *בעצמם* כי הבינו עד כמה זה נוח.

You just reminded me

Your last sentence reminded me - just a couple of days ago I learned that our chief programmer, a die-hard windows guy for whom I worked a day to setup a proper XDMCP interface over VNC so he could run a graphic debugger on CentOS from his Windows laptop, is now using putty to login to the shell. And he doesn't even know how to use a tenth of the features of the shell or VIM.

He was a bit apologetic for not using the nice GUI environment I prepared for him. :).

B

כן, יש הרבה כאלה...

למעשה יש כלכך הרבה ש MS פיתחו shell חדש שנקרא Power shell .
וזה למרות שיש להם את WSH עם WMI לכתיבת סקריפטים...

עוד דוגמה זה ה IOS של סיסקו. בתור CCNA אני יכול לשבת פחות או יותר על כל device של סיסקו ולהרגיש בבית, אני גם יכול לנהל מספר מערכות דרך SSH ולסיים דברים מהר בלי לשאול - איפה לעזאזל נמצא תפריט X או Y כל 2 שניות.

ל CLI לפעמים יש את היתרונות שלו על GUI ולפעמים זה הפוך, תלוי במטרה שלך.

לא היה צריך להיו...

לא היה צריך להיות בגירסה 7 של freebsd התקנה גרפית?? איך שאני הבנתי צריכה להיות התקנה גרפית בגירסה הסופית אז למה בינתיים אין?

אולי כי עדיין מדובר על גרסת ביטה

ולא על גרסה סופית? אני בכל אופן לא נתקלתי בכזאת.
אבל אני חייב לציין שאין לי טענות ל sysinstall שעושה לדעתי עבודה טובה.

אני חושב שהוא מת...

אני חושב שהוא מתכוון לזה:
http://linmagazine.co.il/bsd/finstall
שהוא לא פרוייקט רשמי עד כמה שידוע לי