למעשה, בכל רגע נתון, יש שלוש הפצות דביאן: יציבה (stable), ניסיונית (testing), ולא יציבה (unstable). לכל אחת מהן שם של דמות מהסרט 'Toy Story' של אולפני Pixar, סרט שבהכנתו היה מעורב אחד ממנהלי הפרוייקטים בדביאן. לגרסאות הרשמיות יש גם מספר גירסה, ומספר תת-גירסה (X.Y או X.YrZ), שמציין עדכון שאיננו גירסה מלאה בפני עצמה.
כיום ישנן שלוש הפצות:
יציבה (Woody, או 3.0r2)
זו הגירסה שמופצת בדרך כלל בדיסקי ההתקנה של דביאן, והיא הגירסה הרשמית האחרונה של מערכת ההפעלה (כיום סארג', א.ש.). היא מתאימה לשימוש בסביבת ייצור ובסביבות אחרות בהן נדרשת דרגה גבוהה של אמינות ויציבות. לגירסה היציבה לא נוסף קוד חדש, מלבד עדכוני אבטחה שמוסבים (back ported) מגרסאות מעודכנות יותר. למרות שגישה שמרנית זו גורמת לכך שגירסה זו מפגרת אחרי הפצות לינוקס אחרות, היא מבטיחה שההפצה תשאר נקייה מבאגים, עד כמה שניתן. ניתן להריץ גרסאות חדשות של תוכנה גם ב-woody, הודות לפרוייקט בשם 'Debian Backports' (ראה www.backports.org).
לא יציבה (Sid)
פה נעשה עיקר הפיתוח. למרות שעשויות להתעורר בעיות שונות, השם 'לא יציבה' מתייחס לעובדה שגירסה זו מתעדכנת כל הזמן בחבילות חדשות, תיקוני באגים וכד', ולא לאיכות התוכנה. מפתחים ומשתמשים מנוסים נוהגים להשתמש בהפצה הלא יציבה.
ניסיונית (Sarge, כיום Etch)
גירסה זו נמצאת איפשהו בין הגירסה היציבה לגירסה הלא יציבה. כאשר חבילות מהגירסה הלא יציבה נקיות יחסית מבאגים, הן נוספות למאגרים של הגירסה הניסיונית. כאשר גירסה זו עצמה נטולת באגים באופן יחסי, וכאשר הושגו כל היעדים האחרים שהוגדרו עבורה, היא הופכת לגירסה היציבה הבאה. גירסה זו היא הבחירה האידיאלית עבור משתמשים שצריכים הפצה לצורך שימוש בשולחן העבודה.
תוכל למצא גירסאות ישנות יותר של דביאן בכתובת: www.debian.org/distrib/archive , רשימה של מאגרי חבילות שמתוחזקים מחוץ לפרוויקט, אפשר למצא בכתובת www.apt-get.org .
בכל אחת מההפצות, ישנם שלושה אזורים:
Main:
ההפצה הרשמית על טהרת התוכנה החופשית בלבד.
Nonfree:
עבור חבילות שאינן עומדות בתנאי ה-DFSG.
Contrib:
עבור חבילות חופשיות התלויות בחבילות שאינן חופשיות.
דביאן הוסבה למספר רב של ארכיטקטורות חומרה:
i386:
מעבדי 80386 של Intel, מעבדים אחרים בסידרה ותואמים. הפרוייקט לא מספק חבילות בינאריות שהודרו עבור מעבדים מתקדמים יותר כמו Pentium, AMD Athlon וכדומה, אבל המשתמש יכול ליצור חבילות כאלה בעצמו מקוד מקור.
m68k:
מעבדי 68000 של Motorola נמצאים בשימוש ב-Sun3, גרסאות מוקדמות של Apple Macintosh, Atari וקונסולות Amiga.
sparc/sparc64:
מערכות המבוססות על מעבדי 32 ו 64-bit SPARC של חברת Sun Microsystems.
alpha:
מעבדי Alpha של חברת Compaq (לשעבר Digital).
powerpc:
מעבדי PowerPC של חברת IBM וחברת Motorola משמשים בשרתים של IBM ובגירסאות חדשות של Apple Machintosh.
arm:
מעבדי ARM משמשים בהתקני Netwinder והתקנים משובצי מחשבים רבים.
mips/mipsd:
מעבדי MIPS יכולים להיות big-endiam (כמו ב-SGI), או little-endian )כמו ב-DECStations(.
hppa:
ארכיטקטורת PA-RISC של חברת HP.
ia64:
מעבדי 64 ביט של חברת Intel מסידרת Itanium. מעבדי Opteron של AMD לא נתמכים עדיין, קיים כבר היסב הנמצא בפיתוח.
s390:
מחשבי מיינפריים של חברת IBM.
sh:
מעבדי Super/H של חברת Hitachi המשמשים בקונסולות Dreamcast של Sega.
אבל דביאן אינה מוגבלת ללינוקס בלבד וקיימים היסבים שלה שעובדים עם קרנלים אחרים, כמו: GNU Hurd, FreeBSD ו-NetBSD. למידע נוסף על כל אחד מהיסבים הללו, כמו למשל באיזו חומרה הם תומכים, בקר באתר www.debian.org/ports .
תמיכה במגוון כה רחב, ולעיתים אזוטרי למדי, של חומרה, עשוי להראות בזבוז זמן. למרות זאת, מלבד הערך 'הגיקי' שלהן, ההסבה לחומרה אקזוטית מספק יתרונות גם למשתמשים שלעולם לא ישתמשו בשום חומרה מלבד PC רגיל, מאחר שבמהלך ההסבה מתגלים בדרך כלל באגים שונים, אשר אולי לא היו נמצאים אלמלא כן.
כיום ישנן שלוש הפצות:
יציבה (Woody, או 3.0r2)
זו הגירסה שמופצת בדרך כלל בדיסקי ההתקנה של דביאן, והיא הגירסה הרשמית האחרונה של מערכת ההפעלה (כיום סארג', א.ש.). היא מתאימה לשימוש בסביבת ייצור ובסביבות אחרות בהן נדרשת דרגה גבוהה של אמינות ויציבות. לגירסה היציבה לא נוסף קוד חדש, מלבד עדכוני אבטחה שמוסבים (back ported) מגרסאות מעודכנות יותר. למרות שגישה שמרנית זו גורמת לכך שגירסה זו מפגרת אחרי הפצות לינוקס אחרות, היא מבטיחה שההפצה תשאר נקייה מבאגים, עד כמה שניתן. ניתן להריץ גרסאות חדשות של תוכנה גם ב-woody, הודות לפרוייקט בשם 'Debian Backports' (ראה www.backports.org).
לא יציבה (Sid)
פה נעשה עיקר הפיתוח. למרות שעשויות להתעורר בעיות שונות, השם 'לא יציבה' מתייחס לעובדה שגירסה זו מתעדכנת כל הזמן בחבילות חדשות, תיקוני באגים וכד', ולא לאיכות התוכנה. מפתחים ומשתמשים מנוסים נוהגים להשתמש בהפצה הלא יציבה.
ניסיונית (Sarge, כיום Etch)
גירסה זו נמצאת איפשהו בין הגירסה היציבה לגירסה הלא יציבה. כאשר חבילות מהגירסה הלא יציבה נקיות יחסית מבאגים, הן נוספות למאגרים של הגירסה הניסיונית. כאשר גירסה זו עצמה נטולת באגים באופן יחסי, וכאשר הושגו כל היעדים האחרים שהוגדרו עבורה, היא הופכת לגירסה היציבה הבאה. גירסה זו היא הבחירה האידיאלית עבור משתמשים שצריכים הפצה לצורך שימוש בשולחן העבודה.
תוכל למצא גירסאות ישנות יותר של דביאן בכתובת: www.debian.org/distrib/archive , רשימה של מאגרי חבילות שמתוחזקים מחוץ לפרוויקט, אפשר למצא בכתובת www.apt-get.org .
בכל אחת מההפצות, ישנם שלושה אזורים:
Main:
ההפצה הרשמית על טהרת התוכנה החופשית בלבד.
Nonfree:
עבור חבילות שאינן עומדות בתנאי ה-DFSG.
Contrib:
עבור חבילות חופשיות התלויות בחבילות שאינן חופשיות.
דביאן הוסבה למספר רב של ארכיטקטורות חומרה:
i386:
מעבדי 80386 של Intel, מעבדים אחרים בסידרה ותואמים. הפרוייקט לא מספק חבילות בינאריות שהודרו עבור מעבדים מתקדמים יותר כמו Pentium, AMD Athlon וכדומה, אבל המשתמש יכול ליצור חבילות כאלה בעצמו מקוד מקור.
m68k:
מעבדי 68000 של Motorola נמצאים בשימוש ב-Sun3, גרסאות מוקדמות של Apple Macintosh, Atari וקונסולות Amiga.
sparc/sparc64:
מערכות המבוססות על מעבדי 32 ו 64-bit SPARC של חברת Sun Microsystems.
alpha:
מעבדי Alpha של חברת Compaq (לשעבר Digital).
powerpc:
מעבדי PowerPC של חברת IBM וחברת Motorola משמשים בשרתים של IBM ובגירסאות חדשות של Apple Machintosh.
arm:
מעבדי ARM משמשים בהתקני Netwinder והתקנים משובצי מחשבים רבים.
mips/mipsd:
מעבדי MIPS יכולים להיות big-endiam (כמו ב-SGI), או little-endian )כמו ב-DECStations(.
hppa:
ארכיטקטורת PA-RISC של חברת HP.
ia64:
מעבדי 64 ביט של חברת Intel מסידרת Itanium. מעבדי Opteron של AMD לא נתמכים עדיין, קיים כבר היסב הנמצא בפיתוח.
s390:
מחשבי מיינפריים של חברת IBM.
sh:
מעבדי Super/H של חברת Hitachi המשמשים בקונסולות Dreamcast של Sega.
אבל דביאן אינה מוגבלת ללינוקס בלבד וקיימים היסבים שלה שעובדים עם קרנלים אחרים, כמו: GNU Hurd, FreeBSD ו-NetBSD. למידע נוסף על כל אחד מהיסבים הללו, כמו למשל באיזו חומרה הם תומכים, בקר באתר www.debian.org/ports .
תמיכה במגוון כה רחב, ולעיתים אזוטרי למדי, של חומרה, עשוי להראות בזבוז זמן. למרות זאת, מלבד הערך 'הגיקי' שלהן, ההסבה לחומרה אקזוטית מספק יתרונות גם למשתמשים שלעולם לא ישתמשו בשום חומרה מלבד PC רגיל, מאחר שבמהלך ההסבה מתגלים בדרך כלל באגים שונים, אשר אולי לא היו נמצאים אלמלא כן.