תמונה: בחירת שפה. מנדריבה מאפשרת לבחור שפה עיקרית עבור ההתקנה החדשה. לחיצה על 'Advanced' מאפשרת בחירת שפות נוספות. רצוי לבחור עברית, אבל אין לכך כל השפעה מיוחדת על המשך ההתקנה או זמינותה של תמיכה עברית בשולחן העבודה לאחר מכן
תמונה: מיד לאחר בחירת השפה מנדריבה בולשת קצת, כדי לברר מה קורה בדיסק הקשיח. אצלי היא זיהתה התקנה קודמת של פדורה (FC4) והציעה לשדרג אותה משום מה. אבל היא לא זיהתה התקנות נוספות של לינספייר וג'נטו, במחיצות אחרות. סימנתי 'Install' כדי להתקין את מנדריבה התקנה מלאה.
תמונה: הסכם הרשוי, כמקובל. לא התעמקתי (אולי צריך באמת...) חובה ללחוץ על הכפתור 'Accept' לפני שניתן יהיה להמשיך את ההתקנה.
תמונה: בחירת מקלדת. אני בוחר תמיד מקלדת אנגלית, כברירת מחדל עבור המערכת, ולאחר מכן מגדיר מקלדת עברית בעזרת הכלים הרגילים של שולחן העבודה. אפשר לבחור הגדרות מערכת במקום.
תמונה: הגדרות אבטחה. ברירת המחדל היא 'standrad', אפשר לשנות אם רוצים. בנוסף, יש לבחור את שם המשתמש שיקבל הודעות שאחרת ישלחו למשתמש root, מנהל המערכת. מאחר שבלינוקס המשתמשים צפוי שיעבדו במערכת עם חשבון רגיל, יש צורך לאפשר העברת ההודעות הללו בצורה נוחה.
תמונה: חלוקה הדיסק למחיצות. החלק הכי רגיש בכל התקנה, אלא אם כן הדיסק כבר מכיל מספר מחיצות פנויות. כרגיל, כדי להתקין את לינוקס צריך שתי מחיצות לפחות: אחת עבור swap והאחרת עבור מערכת הקבצים העיקרית. מאחר שהדיסק הקשיח שלי כבר מחולק, בחרתי את hda8 כמחיצה עיקרית עבור ספריית השורש, ואת hda5 עבור ספריית boot (לא חובה). תוכנית ההתקנה זיהתה בכוחות עצמה מחיצת swap, שהוגדרה על ידי התקנה אחרת של לינוקס. בנוסף, עגנתי מספר מחיצות אחרות כך שיהיו זמינות בצורה נוחה מתוך מנדריבה. יש הפצות שעושות זאת באופן אוטומטי, אחרות מאפשרות למשתמש להחליט.
תמונה: לאחר שלחצתי על הכפתור 'done', מנדריבה דיווחה מה היא הולכת לעשות, ונתנה לי הזדמנות אחרונה להתחרט. לא היה צורך. אפשר ללחוץ על 'advanced' כדי לאפשר גם בדיקת סקטורים דפוקים בדיסק.
תמונה: עכשין אפשר לבחור אילו תוכנות יותקנו. יש אלפי חבילות כידוע ואין שום סיבה שבעולם להתקין את כולן. כרגיל, מנדריבה חילקה את מאגר התוכנות העצום לקטגוריות. כברירת מחדל היא תתקין: תחנת עבודה משרדית (מעבדי תמלילים, גיליונות אלקטרוניים, תרשימים...), תחנת אינטרנט (דפדפנים, חייגנים...), כלי ניהול תצורה, כלים לעבודה משורת הפקודה, והכי חשוב, סביבת עבודה גרפית. מנדריבה הייתה מאז ומתמיד הפצת KDE וזה עדיין המצב. הפעם מדובר בגירסה 3.4.2 של KDE.
תמונה: סיסמת מנהל מערכת. אפשר לוותר ('no password'), אבל לא מומלץ. לחיצה על 'autentication method' מאפשר בחירת השיטה לצורך ביצוע אימות זיהוי - אפשרות מתקדמת שאינה רלבנטית להתקנה בייתית.
תמונה: יצירת חשבונות משתמש נוספים. כמו בכל התקנה של לינוקס, הדבר הכי לא חכם שאפשר לעשות, זה לעבוד עם משתמש root. לרוב, תוכנית ההתקנה תאפשר יצירת חשבון חדש, הגדרת סיסמה ואפשרויות נוספות, שיעניינו משתמשים מנוסים בעיקר.
תמונה: התחברות אוטומטית. מיד לאחר יצירת חשבון משתמש, תוכנית ההתקנה מציעה לאפשר כניסה אוטומטית. במצב כזה הכניסה היא ישירות לשולחן העבודה, במקום שיהיה צורך להזדהות כמקובל. שירות נוחיות - לא חובה וגם לא רצוי בדרך כלל אם במחשב בו מותקנת מנדריבה משתמשים מספר אנשים.
תמונה: התקנת מנהל אתחול. כמו בכל התקנה של לינוקס, אף אחת מהן לא מתוחכמת מספיק כדי לזהות התקנה קיימת של מנהל אתחול ולעדכן אותה, וגם אין ממש טעם מן הסתם. רוב המשתמשים לא יתקינו יותר מאשר הפצה אחת באותו המחשב ממילא. מי שנוהגים לעשות זאת, יצטרכו להחליט האם לדרוס הגדרות קיימות, או לעדכן אותן בעצמם. אני מעדיף ליצור תקליטון אתחול, ולאחר מכן לבצע את השינויים בעצמי. בהתקנה כזו יש צורך לאתחל את המחשב עם דיסקט שיווצר בשלב הבא.
תמונה: למרות שמקבלים מסך שמבשר על תחילת ההתקנה, זה עדיין לא זה. זמן קצר לאחר שמתבצעות כל מיני פעולות ברקע, תוכנית ההתקנה מציגה ' מסך סיכום' שמגלה מה זוהה והוגדר באופן אוטומטי, או מה דורש התערבות ידנית. משתמשים רבים לא שמים לב לכך, ומדלגים על שלב זה ללא שהגדירו את הכרטיס הגרפי והמסך. הם יגלו, מאוחר מדי, שמנדריבה מופעלת לתוך מסוף טקסט פשוט.
תמונה: בחירת מנהל התקן עבור הכרטיס הגרפי מעט מסורבלת. בחלון מוצגות שתי רשימות למעשה: אחת מוגדרת "vendor", ולכאורה ניתן לבחור מכאן על פי שם היצרן, השניה מוגדרת "xorg" ולכאורה מאפשרצ בחירה על פי שם מנהל ההתקן. האפשרות השניה רלבנטית רק אם קיים יותר מאשר מנהל התקן אחד עבור הכרטיס הגרפי.
מיד לאחר מכן מוצג מסך שמאפשר בחירת רמת ההפרדה (רזולוציב) ולאחר מכן תוכנית ההתקנה מנסה להפעיל סביבה גרפית, כדי לבחון את ההגדרות בפועל. אם הכל תקין יש ללחוץ על הכפתור 'Yes' בתיבת השיחה. אחרת, יש ללחוץ על 'No' ולנסות שוב.
כדאי לבחון היטב גם את הגדרות הרשת וכרטיס הקול. מנדריבה 2006 עדיין בוחרת מנהל התקן מסוג OSS, במקום ALSA... אפשר לשנות ידנית ולהעדיף תמיד ALSA (דרייברים של ALSA מתחילים תמיד עם 'snd_')
תמונה: לאחר בחירת מנהל התקן והגדרת הסביבה הגרפית יש להחליט ההאם מנדריבה תופעל אל תוך הסביבה הגרפית. אחרת הכניסה תתבצע לסביבת מסוף טקסט פשוט. במקרה כזה אפשר לעבור למצב גרפי על ידי הרצת הפקודה 'startx'.
תמונה: בחירת אזור הזמן. הגדרות השעון והגדרות לוקאליזציה אחרות תלויות בבחירת נכונה של אזור הזמן. אפשר לבחור גם לבצע סינכרון אוטומטי מול שירות סינכרון כזה, אם המחשב מחובר לאינטרנט.
תמונה: הגדרת תצורת הרשת. בחרתי התחברות מסוג 'Wireless' ולאחר מכן התבקשתי לבחור את מנהל התקן עבור הכרטיס. מאחר וכרטיסי Orinoco נתמכים היטב, יכולתי לבחור את מנהל ההתקן שמספקת מנדריבה. במקרים אחרים אפשר לספק מנהל התקן של היצרן, אם יש כזה בתקליטון שהגיע עם הכרטיס, או לבקש להתקין מנהל התקן חלונאי באמצעות ndiswrapper. לאחר מכן התבקשתי לספק את שם הרשת (ESSID), להחליט האם להשתמש ב-DHCP וגפ לספק מידע אחר שרלבנטי לסוג זה של כרטיסים.
הערה: תוכנית ההתקנה עשויה להתקין חבילות נוספות בשלב זה, בהתאם להחלטות המשתמש.
תמונה: שירות נוחיות נוסף שמציעה מנדריבה: התקנת עדכונים ששוחררו מאז נוצרה הגירסה המותקנת. לא חובה, לדעתי. דילגתי על שלב זה.
תמונה: ההתקנה. זהו, אפשר להתחיל את ההתקנה ממש. בהתקנת רשת השלב הזה נוטה להתארך. כשעה משרת FTP קרוב ומהיר.