סקירה: DesktopBSD

|

בפעם הראשונה שהפעלתי את DesktopBSD וגיליתי שהכרטיס האלחוטי לא עובד, לא הופתעתי במיוחד. אני מזמן לא מצפה משום דבר שיעבוד כמעשה קסמים, וברוב המקרים שום דבר לא עובד כך ממילא. החנקתי אנחת אכזבה והחלטתי לנסות את שורת הפקודה - למרות שהיום, שנתיים ויותר אחרי שנטשתי את חלונות לטובת מערכות הפעלה חופשיות, אני נכון פחות ופחות לעשות את זה.

הרצתי את הפקודה ifconfig משורת הפקודה, וגיליתי שכמו שחשבתי, אכן, יש לי כרטיס רשת. אחר כך ניסיתי לברר פרטים נוספים בעזרת iwconfig, רק כדי לגלות שאין כזו פקודה. נו טוב, אני לא גאון FreeBSD... אני מודה. אני גם ממש, ממש, אבל לגמרי לא, רוצה "ללמוד להכיר" עוד מערכת הפעלה. על כל פנים, שנייה לפני שהחלטתי לחזור לעבודה ולאתחל בחזרה לסוזה, ניסיתי קודם 'dhcpclient wi0'. התוצאה הדהימה אותי.


הרצתי תוכנית בשורת הפקודה, שמטרתה כידוע להגדיר את הכרטיס ולקבל עבורו כתובת משרת DHCP ברשת. באיזשהי דרך מיסתורית, יישומון כלשהו בשולחן העבודה נתן לי חיווי גרפי על כך שהרשת זמינה, ואפילו הסגיר את כתובת ה-IP. חיוך רחב מאוד של שביעות רצון והכרת תודה עמוקה שאני רוחש לכל מי שמצליחים להקל ולו במעט, עודדו אותי להמשיך ולחקור.

הביקור הקצר שלי באת פרוייקט DesktopBSD, נועד אך ורק לצורך הורדת קובץ ה-ISO, כדי שאוכל לצרוב לי מדיית התקנה. מאחר שאני מעוניין להתמקד באופן בלעדי בחווית המשתמש, ורצוי משתמש הדיוט ככל שניתן, אני מעדיף לא לדעת שום דבר על ההפצה לפני שאני מתחיל. כך אני יכול להבטיח שאעשה מה שאני רוצה וחושב שאני צריך לעשות בתור משתמש. רק בשביל הפרוטוקול, כדאי לציין ש- DesktopBSD מבוססת על מערכת ההפעלה FreeBSD 5.4-RELEASE-p3 עם שולחן העבודה KDE 3.4.1.

ההתקנה
ההתקנה כרוכה באתחול מדיסק ההתקנה היחיד, פינוי או יצירת מחיצה, קליק או שניים ואתחול. ההתקנה נעשית בסביבה גרפית (wm2) שמריצה את אשף התקנה, ויש מעט מאוד לדווח למען האמת. בוחרים שפה (אנגלית או גרמנית), בוחרים דיסק קשיח, מחליטים עם או בלי מנהל אתחול (נשארתי עם ה-grub של סוזה) ובוחרים מתפריט פלחים (slices) מחיצת התקנה. אם אין אחת פנויה, אפשר למחוק מחיצה קיימת כדי לפנות מקום ל-DesktopBSD. יעיל וחסר רחמים... וללא "אשף מיחוץ" תודה לאל - מי בכלל מעיז להשתמש בו על דיסק שמכיל נתונים שאסור לאבד?


תמונה: בחירת הפלח (מחיצה) להתקנה

לאחר שפיניתי מחיצה (hda2 במושגים של לינוקס, hd0,1,a במושגים של FreeBSD), בחרתי את המקום הפנוי והורתי לתוכנית ההתקנה להשתמש בו. נדרשו מספר שניות ולאחר מכן התבקשתי לאתחל את המחשב. לפני שיכולתי להפעיל את DesktopBSD, הייתי חייב לערוך את grub ולהוסיף את /dev/hda2:

title DesktopBSD
        root (hd0,1,a)
        kernel /boot/loader


הפעלה ראשונה
כאמור, האנטי קליימקס, יחסית לרמת הציפיות של מי שרוצה לראות שזה "פשוט-עובד", היה הכרטיס האלחוטי. [PC-BSD] זיהתה והתקינה אותו באופן אוטומטי, לכן הנחתי ש-DesktopBSD, שיצאה מאוחר יותר, מפגרת ועדיין לא מלוטשת דיה. אחרי שיטוט קצר בשורת הפקודה, ואחרי שהיה ברור לי שתת המערכת של PCMCIA פעילה והכרטיס שלי זמין, ניסיתי ב-konsole פשוט:

dhclient wi0

כמו בימים הטובים... שנייה לאחר מכן הופיע notification שריחף מעל לפאנל, והודיע לי שיש רשת, שאנחנו מנסים להתחבר וש... זו הכתובת.


בתור מי שבחיים לא יתקין עוד מנדריבה רק בגלל ניהול הרשת העלוב שלה, ובתור מי שעדיין תחת הרושם שאין ממשקים גרפיים לניהול הרשת שבאמת עובדים, זה היה קצת יותר מדי יעיל. בהמשך הסתבר לי ש-DesktopBSD מגיעה מצויידת ומוכנה, צריך רק לדעת לאן לגשת... לא רק שיש לה כלים גרפיים ראויים, היא לא מפזרת אותם בגמלוניות בכל מיני תת-תפריטים, היא מרכזת אותם בסדר מופתי כשהם משולבים בלוח הבקרה של KDE. שני יישומי פאנל נוספים מאפשרים גישה נוחה לניהול פרופילי הרשת ומנהל העיגון.

שולחן העבודה

תמונה: שולחן העבודה מיד לאחר ההתקנה

אבל אני מקדים את המאוחר. בכניסה הראשונה מופעל אשף יצירת משתמש חדש שמאפשר לקבוע את סיסמת ה-root גם כן. אחרי מבוא קצר שהסביר לי מה אני צפוי למצוא על שולחן העבודה, ומה מסתתר בפאנלים של KDE וגם איך מגדירים את הרשת (שאם הייתי מעניק לו את תשומת הלב הראויה הייתי יודע איפה להגדיר את הרשת... next אחד זריז מדי... אני מודה), מופיע אשף התצורה המוכר של KDE.

עכשיו מופיע מסך ההתחברות שמבקש שם משתמש וסיסמה ושנייה לאחר מכן, מופיע שולחן העבודה עם טפט פסטורלי, מספר סמלים לאורך צד שמאל של שולחן העבודה, פאנל בתחתית עם תפריט התחל, גישה מהירה לשולחן העבודה, קונקורר ועזרה. מצד ימין סרגל המשימות, שעון והפייג'ר. אני לא יודע אם ההגדרות הן הגדרות ברירת המחדל של KDE, אבל כך או אחרת, המראה נאה ומקצועי.

התפריטים של DesktopBSD לגמרי לא משופעים כל טוב. יש כאן יישומי Qt/KDE בלבד ואין כל זכר לחבילת אופיס כלשהי. שמחתי לא למצא כאן את פיירפוקס, מוזילה, גימפ ושאר הערב רב השרירותי משהו שמוצאים בהפצת הלינוקס הטיפוסית. אני אתקין אותן, אם וכאשר אצטרך.

עברית

אין תמיכה מסודרת בעברית כמובן. אפשר לגלוש, ברגע שהרשת פעילה, אבל תצוגת העברית עם הפונטים שהותקנו, אינה נעימה. אבל מדובר ב-KDE כאמור, והוספת התמיכה דורשת שנייה. הוספתי פריסת מקלדת עברית מתוך לוח הבקרה של KDE, כפי שאני נוהג לעשות בדרך כלל, והתפניתי לחפש פונטים.

התקנת תוכנה
ההפתעה הנעימה השנייה הייתה 'Package Tool' - מנהל התוכנה של DesktopBSD, אף הוא משולב בלוח הבקרה של שולחן העבודה. לפני שאפשר להתחיל להתקין, יש לבחור תחילה שרת CVSup. צריך גם להחליט האם המערכת תתקין בינאריים בלבד (package), תעדיף בינאריים אם ישנם, או תבנה תמיד מקוד מקור (ports).


תמונה: בחירת מאפייני התקנת תוכנה

המפתחים נזהרו שלא לבלבל את המשתמש עם הסברים מיותרים על האבולציה של מערכות ניהול התוכנה של מערכת ההפעלה, אלא אפשרו לו לבחור בעצמו אילו ויתורים הוא מוכן לעשות: בינארי בלבד קל ומהיר, אבל לא הכי מעודכן תמיד. בינארי אם אפשר, רק כאשר יש חבילה מוכנה של גירסה עדכנית, והתקנה מקוד מקור, רק אם אין ברירה. אני לא בעד לקבור את הראש בחול ובטח בעד להבין מה עושים, אבל זה צריך להיות במשורה. משתמש, לעומת חובב/האקר, רוצה לעבוד, לא לחקור בנשגב ממנו.

בחרתי שרת, ספק האינטרנט שלי השווייצרי שלי משמש מראה לכל דבר שזז עושה רושם. לאחר שרשימת התוכנה עודכנה, נעזרתי בסרגל החיפוש והקלדתי 'culmus'. תוכנית ההתקנה קרסה. הפעלתי שוב, וניסיתי בפעם השנייה. היא קרסה*. לא ויתרתי, החלטי לחפש בעץ החבילות. פתחתי את התקייה 'hebrew' ומשם 'culmus' ולאחר מכן את התיקיה 'french' והוספתי ממשק צרפתי של KDE.

* אם לוחצים על הכפתור 'Find' במקום Enter, אין בעיות


תמונה: מנהל התקנת התוכנה

לחיצה על start פותחת חלון מסוף ואפשר להתרשם מהפלא, או לפחות ללמוד שמשהו אכן קורה ברקע. מנהל חבילות התוכנה מאפשר לרענן את רשימת החבילות, להציג חבילות מותקנות בלבד, לראות עדכוני אבטחה, או כמובן להסיר תוכנה.

זיהוי חומרה

מלבד הבעיה הקלה עם כרטיס הרשת, שאינה בעית חומרה למעשה, שאר הציוד זוהה ותפקד כשורה. ברוב ההתקנות, לינוקס מזהה את ה-webcam שלי ככרטיס קול נוסף ומגדירה אותו קודם. DesktopBSD הצליחה להתגבר על הפיתוי, והגדירה את הכרטיס המובנה (Crystal/Intel) ככרטיס ראשון ושרת הקול תפקד כנדרש, מבלי שהייתי צריך להתערב.

היא זיהתה גם צורב USB חיצוני מתוצרת Freecom, נוסף על הצורב/DVD המובנה. למרות זאת, DesktopBSD לא זיתתה מקלדת USB חיצונית שמחוברת לנייד, ומצלמה דיגיטאלית (Canon Digital IXUS v) שרוב הפצות הלינוקס מזהות לכל קושי. למרות שכאשר התחברתי עם משתמש root יכולתי להוסיף את המצלמה, ההתנהגות הייתה לא עקבית והמצלמה לא הייתה נגישה בהמשך.

בעיות
מלבד הקשיים שתוארו לעיל, נתקלתי במספר בעיות אחרות, שחלקן, כפי הנראה, קשורות ב-KDE. הראשונה הייתה המבחר העלוב למדי של תוכנות. שמחתי אמנם לא להתקל כאן באופן אופיס ופיירפוקס, אבל Kontact, או לפחות KMail, היה רצוי שיותקנו כברירת מחדל.

פריסת המקלדת, למרות שהיא מתפקדת כראוי, מפסיקה לעבוד לאחר יציאה וכניסה מחדש לשולחן העבודה. נאלצתי לחזור ללוח הבקרה ולהפעיל שוב את הפריסה שכבר הוגדרה עבור עברית, כדי שהצירוף alt+shift ישוב לתפקד.

מנהל פרופילי הרשת כולל כלי ניטור וניהול רשתות WiFi. אבל כמו עם כל הסורקים שיצא לי לראות עד כה, גם KWifiManager, פעולת הסריקה לעולם לא מאתרת ולא מכריזה על רשתות זמינות, אפילו כאשר הכרטיס עצמו כבר מחובר לרשת כזו.

גם לוח הבקרה לעיגון התקני המדיה בעייתי במידה מסויימת. ללא הרשאות מתאימות לא ניתן, כידוע, לעגון מחיצות או כוננים. בניגוד לנהוג בלוח הבקרה של KDE, האזור הזה, שאף הוא תוספת ייחודית ל-DesktopBSD, לא מאפשר התחברות זמנית עם משתמש root. הדרך היחידה היא להעניק למשתמש הרשאות מתאימות מלכתחילה, או להריץ את KControl עם משתמש root.

נוסף על כך, digikam לא כללה אפשרות ייבוא של תמונת מסך, כפי שאפשר בגירסה שאני עובד איתה בסוזה 9.3. פרט שולי, אבל מסקרן. למרות שהתקנתי את הרחבות kipi-plugins של digikam, נאצלתי לבסוף להשתמש ב-ksnapshot כדי ללכוד את תמונות המסך שמלוות סקירה זו. טאב התצורה של ההרחבות במסך הניהול של digikam נותר ריק.


תמונה: הסבר על יישומון עיגון מחיצות... בפועל, אצלי לא היה כל קשר בין המידע המוצג וחלוקת הדיסק בפועל

התקנת דרייברים בינארים עבור NVidia באמצעות הממשק הגרפי, הסתברה אף היא כעניין מיגע למדי, למרות ש-nv הגנרי נטען ועובד כמצופה. ניסיון להתקין את הדרייבר הבינארי דורש זמינות של ה-headers של הקרנל, והוא נכשל. המערכת מודיעה שיש צורך להתקין את קוד המקור, אבל לא מציעה דרך נוחה לעשות זאת.

===>  Building for nvidia-driver-1.0.7667
===> src
"/usr/share/mk/bsd.kmod.mk", line 12: "can't find kernel source tree"
*** Error code 1


אבל הבעיה החמורה ביותר שנתקלתי בה הייתה ניהול המחיצות. ניהול העיגון מלוח הבקרה, גם כאשר עבדתי עם root, לא יכול היה להציג לי את המחיצות הלוגיות, אלא את מחיצות primary/extended בלבד, ולכן לא יכולתי לגשת לנתונים שלי, שנמצאים במחיצה לוגית נפרדת.

DesktopBSD לעומת PC-BSD
DesktopBSD היא הפצת FreeBSD השולחנית השנייה שהתקנתי אי פעם. למעשה פיתוחה של DesktopBSD החל לפני [PC-BSD], ולמרות שאין שיתוף פעולה בין שני הפרוייקטים, מלבד באמצעות FreeBSD, המפתחים מכריזים על אפשרות שזה יקרה. שתי מערכות ההפעלה מביאות לשולחן העבודה פונקציונאליות בסיסית למדי (מהקופסה), אבל מה שהן עושות, הן עושות היטב.

היתרון הברור של DesktopBSD על פני PC-BSD, הוא מן הסתם מנהל התוכנה שלה. אולי מפני שפיתוחה החל זמן רב קודם לכן, והתוצאות ניכרות. הממשק הגרפי של DesktopBSD מאפשר להתקין תוכנה בדרכים המקובלות במערכות ההפעלה האלו, ולא באמצעות מנגנון חדש לאריזה והפצת תוכנה, כמו במקרה של PC-BSD. בנוסף, DesktopBSD כוללת אוסף מרשים במיוחד של כלי ניהול, שמשתלבים כולם בלוח הבקרה של KDE ומספקים סביבה עקבית במראה ובהתנהגות.

סיכום
שתי מערכות ההפעלה הללו עושות באלגנטיות ובסדר מופתי, את מה שהפצות הלינוקס עדיין נאבקות לעשות. במקום מפלצות yast ומנהלי התצורה המוכרים, המפתחים התאפקו, הנמיכו פרופיל ושילבו את כל כלי הניהול שהם פיתוח בלוח הבקרה של KDE. בלי להתחבט יותר מדי אם צריך או לא צריך לתמוך ב-GNOME. מרגע שהם החליטו ללכת על KDE, הם הלכו על זה עד הסוף. יש להניח שאחת מהן תלך אולי מתישהו על GNOME באופן בלעדי ותפתח עבורה ממשקים טבעיים, אבל בינתיים אין.

שולחנות העבודה של לינוקס כל כך רחוקים מלהיות ידידותיים ושימושיים עבור מי שלא רוצים להקדיש את חייהם למלאכת ניהול התצורה, עד שכל פתרון ששובר את האילוצים המלאכותיים ועושה סדר בבלאגן, חייב להתקבל עם המון הערכה והכרת תודה.

מידע נוסף
אתר: http://www.desktopbsd.net
לינמגזין, [סקירה: PC-BSD]
לינמגזין, [משהו חשמלי, משהו אוטומטי, משהו קל וחפשי - מברקלי!] מאת SML
לינמגזין, [הכרזה: אתרי מראה רשמיים בישראל למערכות ההפעלה NetBSD ו-FreeBSD]
לינמגזין, [הכל על FreeBSD] מאת מיקי שפירא

* קישור ישיר לדף זה: linmagazine.co.il/freebsd/desktopbsd

אפשרויות לתצוגת תגובות

בחרו באפשרות התצוגה הרצויה, ולחצו על "שמור הגדרות".

טעות קטנה

רשמת DesktopBSD היא הפצת הלינוקס השולחנית .
..
בנושא ההשוואה עם pc-bsd אני מניח שתכונת ל BSD.

נחמד לראות שכיוון הדסקטופ מתחיל לזוז ב xbsd , תמיד היתה ל BSD תחושה של דברים יותר מאורגנים מאשר בלינוקס .

אני באמת מקווה ש...

אני באמת מקווה שהפצות הלינוקס ילמדו שצריך להתכנס ולהתמקד במקום לנסות להיות הכל בשביל כולם.

לגבי 'PC-BSD', זה שם של הפצת BSD זו לא טעות :)

עמוס

נשמע מעניין...

אולי אנסה את זה על מחשב ה 32 ביט במקום "רעם" האיומה, שמותקנת על מחיצה ראשונית (רק על כאלו ניתן להתקין FreeBSD).
בעניין הנתונים: מה סוג המחיצה בה הם שמורים? BSD לא קוראת מחיצות לינוקס, בפרט לא רייסר.
למרבה הצער, במחשבים בהם יש חלונות\לינוקס\BSD צריך לשמור את הנתונים על מחיצת fat32 כדי שהם יהיו זמינים לכל מערכות ההפעלה - או להשתמש בסמבה דרך מחשב אחר...

אפשר גם להשתמש ב...

אפשר גם להשתמש ב ext2/3 שיש אפשרות לקרוא מכל המערכות הנ"ל אופציה הרבה יותר טובה מ fat32.

מערכות BSD לא יכו...

מערכות BSD לא יכולות לעבוד בצורה "חלקה" עם רוב מערכות הקבצים בלינוקס כיוון שהקוד שלהן הוא לא חופשי אלא תחת רישיון ה-GPL. בגלל שמדובר בקוד קרנל, ורישיון ה-GPL כופה את עצמו על כל קוד אחר שהוא בא איתו במגע, אין סיכוי שהוא יכנס לקרנל של BSD.

מהסיבה הזו המפתחים מעדיפים להתעסק עם פיתוח המערכת מאשר שכתוב מחדש של קוד לא חופשי קיים כדי לאפשר תמיכה בלינוקס - מה גם שלינוקס בעצמם, כרגיל כמו מיקרוסופט, לא תומכים בקריאת מערכות קבצים מ-BSD.

זה מה שנקרא "קוד פתוח רק על הנייר". האידיאולוגיה עולה על הרצון להקל על המשתמש בעולם הלינוקס, מה שיוצר קוד לא חופשי ובעיות תאימות.

אלעד.

ה-GPL הוא לא זונה

כידוע לך אלעד. לחופש המוחלט של BSD יש חסרונות בעיתיים במיוחד עבור המשתמשים, אבל גם המפתחים. רוב המפתחים תורמים קוד לקוד פתוח, כדי שיוכלו להשתמש בקוד של אחרים. רישיונות BSD מאפשרים לכל אחד להחליט מה ואיך. קרוב לודאי שהסיבה היחידה להצלחה של לינוקס והפיגור של BSD היא העובדה הפשוטה הזו, ואולי גם העניין המשפטי ההיסטורי, אבל בטוח שפחות. אני לא מקבל את כל מה שסטלמן אמר, אבל ה-GPL באמת "מכבד את החופש של המשתמשים". כמו בקפיטליזם, מישהו צריך לרסן את החופש כדי לאפשר לכולם להשתתף במסיבה. ה-BSD לא איפשר זאת מעולם ולכן נידון להשאר איפשהו באזור הדימדומים.

הטענות האלה של מ...

הטענות האלה של משתמשי לינוקס על כך ש-BSD נמצאת ב"איזור הדמדומים" די עלובים, אפילו לדעת מפתחי לינוקס עצמם. היחידים שמתנהגים בפנאטיות הזאת הם "אנשי סלאשדוט" עם האמרה היומרנית "Netcraft confirms: BSD is dead". לינמגזין אולי הוא התגלמות סלאשדוט הישראלית, ולכן יש פה אנשים, כמוך, שלא רק שלא מזדהים, אלא סופגים את כל הידע שלהם ממקורות חדשות ולא מאנשים ומקוד.

הסיבה היחידה ש-BSD נשארה מאחור זה באמת בגלל העניין המשפטי. אין שום קשר לרישיון. יותר מזה - רישיון ה-GPL האבסורדי יותר טוב כלפי חברות מסחריות שרוצות *למנוע תחרות* לכן IBM ו-HP נעזרות בו כדי גם לעלות על הגל של "קוד פתוח תוכנה חופשית" וגם כדי למנוע מצב שנעשה שימוש טוב יותר בפיתוחים שלהם במקומות אחרים. תנסה לבקש מ-IBM לשחרר את הקוד של OS/2 או AIX, תראה מה יגידו לך. או שאתה יותר מדי צעיר כדי לדעת מה אלה בכלל? :)

היחידים שאוהבים את רישיון ה-GPL הם אנשים קנאים שיודעים שמישהו יכול לבוא ולעשות שימוש יותר טוב בקוד שהם כתבו, והם חסרי ביטחון במודל הקוד הפתוח. כמו שאתה לא רוצה לא את יוסי שריד בתור ראש ממשלה אבל גם לא את איווט ליברמן, אתה לא צריך להיות קשור לא לעץ הפנאטיות של ה-GPL וגם לא לזה של מיקרוסופט. BSD נותנים לך פתרון טוב באמצע שבאמת מבוסס על חופש וקוד פתוח - ואריק ריימונד, אחד מ"אבי הקוד הפתוח" (כהגדרתכם!) אמר זאת לאחרונה - רישיון ה-GPL הוא כבר לא רלוונטי.

מערכת הלינוקס שאתם משתמשים בה היום משתמשת ברעיונות שפותחו ב-BSD. סוקטים, ג'ורנלינג, TCP/IP, ועוד הרבה פותחו במקור על BSD. כמובן שלינוקס, כמו מיקרוסופט, לא רואה צורך לתת חזרה לקהילה ממנה היא לקחה, לכן מערכות ה-BSD לא יכולות להשתמש בקוד קרנלי של לינוקס.

באיזה שרת X אתה משתמש? Xorg? סתם בשביל הספורט תנסה לראות מה תהיה התגובה שלהם אם תציע להם לכלול קוד שהוא תחת ה-GPL בפרוייקט.

כמו רבים שהם לא מפתחים (וסליחה, אבל לא כל מי שכותב קוד הוא מפתח) גם אתה מסתכל על איך *אתה* מרוויח, וכרגע נראה לך שאתה תרוויח אם הקוד "תמיד ישאר פתוח". מה שאתה לא מבין זה שקוד פתוח היה הרבה לפני שריצ'ארד סטולמן הקים את ה-FSF בעולם שהיה מבוסס על שיתוף קוד חופשי בין אוניברסיטאות, שם המטרה היתה לא למנוע מאחרים הצלחה על חשבוננו, אלא תרומה למטרה הכללית של קידום עולם המחשוב קדימה...

ופה נעוץ ההבדל, שמגולם במשפט האלמותי אבל כל כך נכון: לינוקס זה לאנשים ששונאים את מיקרוסופט, BSD זה לאנשים שאוהבים יוניקס.

אלעד.

נעים מאוד, אופיר...

נעים מאוד, אופיר. אני לא מבין למה עניין האנונימיות מעצבן אותך כל כך, אם הטיעונים היו לא תקפים, אתה יכול להגן עליהם, לא התרשמתי עד כה שיש הרבה דברים שגורמים לך לשתוק.

--- "הטענות האלה של משתמשי לינוקס על כך ש-BSD נמצאת ב"איזור הדמדומים" די עלובים, אפילו לדעת מפתחי לינוקס עצמם. היחידים שמתנהגים בפנאטיות הזאת הם ".

זו עובדה. והכוונה אינה לעניין המשפטי, אלא העובדה ששיחרור קוד מקור תחת רישיון BSD לא יכול לאפשר את מה שאפשר ה-GPL, מהסיבה הפשוטה שיותר מפתחים מעדיפים לשחרר קוד שהם כותבים עם רישיון GPL ול-BSD. ודי בכך.

--- "לינמגזין אולי הוא התגלמות סלאשדוט הישראלית, ולכן יש פה אנשים, כמוך, שלא רק שלא מזדהים, אלא סופגים את כל הידע שלהם ממקורות חדשות ולא מאנשים ומקוד."

מסתובבים פה רוב האנשים שפעילים בקהילה. יכול להיות שלא כולם מפתחי קרנל, אבל גם אלה שכן, לא עושים מזה כזה רעש.

--- "יותר מזה - רישיון ה-GPL האבסורדי יותר טוב כלפי חברות מסחריות שרוצות נעזרות בו כדי גם לעלות על הגל של "קוד פתוח תוכנה חופשית" וגם כדי למנוע מצב שנעשה שימוש טוב יותר בפיתוחים שלהם במקומות אחרים."

נובל משתמשת בקוד של רד האט, רד האט משתמשת בקוד של נובל. ראה xen, nptl, sel... אלא אם כן אתה צעיר מכדי לקרא עיתונים של גדולים... :)

---" הם אנשים קנאים שיודעים שמישהו יכול לבוא ולעשות שימוש יותר טוב בקוד שהם כתבו, והם חסרי ביטחון במודל הקוד הפתוח. "

בתור מפתח אני רוצה לתת קוד תמורת קוד. זה הרעיון וכולם מרוויחים ממנו. למה שמפתח קוד פתוח ירצה שקוד שלו יכנס לחלונות או למערכת הפעלה סגורה? אני באמת לא מבין. אז מה אם הקוד הוא הכי טוב שיש, הקוד לא נועד להיות אובייקט להערצה אלא כלי שמעצים את היכולת של האנושות להגדיל תפוקה על ידי שחרור יותר קוד מקור. BSD לא מאפשר זאת.

--- "מה שאתה לא מבין זה שקוד פתוח היה הרבה לפני שריצ'ארד סטולמן הקים את בעולם שהיה מבוסס על שיתוף קוד חופשי בין אוניברסיטאות, שם המטרה היתה לא למנוע מאחרים הצלחה על חשבוננו, אלא תרומה למטרה הכללית של קידום עולם המחשוב קדימה..."

את זה אני מבין היטב, תתפלא. רק שאני לא חושב שזה רלבנטי לדיון. גם פטנטים בתוכנה לא היו אז כידוע לך ובעולם של תחרות מסחרית פרועה, רישיון כמו GPL הוא הדרך היחידה למנוע ניצול לרעה. תראה מה קרה עם שיתוף הפעולה האידילי סביב MOSIX למשל.

---"לינוקס זה לאנשים "

אתה אמרת, ואני יכול לומר אמן. אני אחד, בן אדם, ומדליק אותי שטכנולוגיה מתעצמת על ידי נושאים חברתיים. לינוקס זה לאנשים. BSD לאוטיסטים...?

שוב, כדי שלא תתעצבן, קוראים לי אופיר ומותר לי להזמין אלכוהול בברים של פתח תקווה

אני מתעצבן? ממשת...

אני מתעצבן? ממשתמשי לינוקס? מערכת הפעלה שמציאת באגים שקולה ל-grep? :)

כן, BSD זה לאוטיסטים.

נובל היא חברה בתהליך קריסה. היא חברה לא רלוונטית, והיא מנסה לחזור למשחק ע"י רכיבה על הגל של קוד פתוח. להזכירך היא חברה מסחרית שקיימת המון זמן, ורק עכשיו החליטה שקוד פתוח זה טוב. אל תהיה תמים ותחשוב שזה כי הם מאמינים בחצי מהאידיאולוגיה - זה פשוט עולה להם פחות ומסדר להם את המאזנים.

אני כמפתח רואה בזה מחמאה אם מיקרוסופט ישתמשו בקוד שלי. אני לא חושב שהם עושים משהו פסול; הם פשוט יודעים לקלוע למה שהרוב המכריע שהמשתמשים מחפש. כמו איזה מערכת הפעלה נראית עכשיו לינוקס עם KDE? :)

שים לב שהפכת את הקוד למטבע שלך - אני גם רוצה לתת קוד תמורת קוד, אבל לאו דווקא בין שני גורמים. אין לי בעיה לתת קוד למיקרוסופט ולקבל קוד מגנום. אני דווקא מעדיף ש*לא* לקבל קוד ממיקרוסופט. :)

אלעד

קוד כמטבע

אתה הפכת את הקוד כמטבע. הרעיון ברשיונות copyleft הוא ליצור מאגר קוד גדול לשימוש הציבור.

אם גם מיקרוסופט תרצה לתרום למאגר? למה לא? לי אין בעיה לקבל קוד ממיקרוסופט (כל עוד הוא אכן חופשי).

ולשאר פסקאות הודעתך (בקיצור):

1. אתה מוזמן להדגים (במקום סתם להשמיץ)

2. אתה אמרת.

3. הם דווקא מרוויחים לא רע. אני לא חושד בהם בעודף אידאולוגיה, אבל בינתיים הם מעשירים את מאגר התוכנות החופשיות, וזה העיקר.

צפריר

פרדוקס

אתה מעוניין, ומקבל קוד מגנום, בגלל שהוא קוד פתוח. ספק אם היה כזה פיתוח עם BSD מלכתחילה

למה צריך רשיונות BSD? (הסבר)

א. תוכנות חופשיות לפני שנוצר רשיון GPL.
ב. חברות שרוצות לפתח מוצר סגור על המוצר הפתוח שלהם.
ג. אנשים שנדלקו על קוד עם רשיון BSD, התרגלו לרשיון הזה ופיתחו קנאות קיצונית אל רשיונות אחרים. אלה בוכים שהם לא יכולים להשתמש בקוד GPL לתוכנות שלהם, ומנחמים את עצמם ע"י זה שהם אומרים שקוד GPL הוא חרא, והמתכנת שלו חייב להיות מטומטם וכדאי לרדת עליהם בכל דרך אפשרית.
ד. אנשים שרגילים לקוד סגור וחייבים לתת לעצמם ולאחרים לסגור את הקוד.
...

להפך. רישיון ה-GPL...

להפך. רישיון ה-GPL נועד לחברות שרוצות גם להיות קוד פתוח וגם לדאוג שאף חברה מתחרה לא עושה שימוש בפיתוחים שלהם למטרות מסחריות. :)

להזכירך - אין בכי על שום דבר, סה"כ הצבעתי על כך שלינוקס השתמשה כריפרנס בקוד הרשת של BSD. אתם מדברים על שיתוף? על נתינה חזרה לקהילה מהם לקחתם? אז יאללה, תביאו קוד לינוקס ברישיון BSD. כרגע אתם לא תורמים חזרה כלום.

אלעד

עכשיו אתה מדבר ש...

עכשיו אתה מדבר שטויות. אתה אומר שנובל לא יכולה להשתמש בפיתוח של רד האט ששוחרר עם GPL בהפצות מסחריות שלה? אם כן, זה כמובן לא נכון וכמו שאמרתי קודם, זה מה שקורה כל הזמן. אין שום מגבלה על שימוש מסחרי, על ידי חברות מתחרות או שלא. מה זה קשור לרישיון? מי שלא יוכל להשתמש בקוד הזה זה מי שלא ירצה לפתח את מה שהוא פיתח על בסיס הקוד שהוא קיבל במתנה ממפתחי הקוד הפתוח - בין אם מדובר בקוד טוב או גרוע

אני דווקא הייתי ...

אני דווקא הייתי רוצה את יוסי שריד בתור ראש ממשלה...
אנונימי.

לא הבנת אותי :) De...

לא הבנת אותי :)
DesktopBsd היא כמובן לא הפצת לינוקס אלא ורסיה של freeBSD פה הטעות .
בכל אופן תודה על המאמרים האלו נחמד לקרוא ביקורות בעברית .