את arch linux הכרתי בעיקר מאזכורים אקראיים שלה בבלוג של SML. בדיקה שטחית לא הצליחה לשכנע אותי וקיטלגתי אותה כהפצה שמתיימרת להציע משהו מהפשטות היעילה של slackware, הנוחות של gentoo בכל מה שקשור בניהול קוד מקור, והאפקטיביות של debian בכל מה שקשור בניהול תוכנה. שילוב, שיש להודות, נשמע מבטיח, אבל כמעט כל הפצה שאינה במיינסטרים של הקוד הפתוח רומזת לכך שיש לה את הפתרון האולטימטיבי, אז לא היה לי דחוף לבדוק. עד לאחרונה.
את arch (יש לבטא "ארצ'", כמו ארצי' באנקר) החל לפתח ג'וד וינט (Judd Vinet) בשנת 2001. כיום, למרות שהיא לא מוכרת במיוחד, היא כבר הפצה מבוססת עם קהילת מפתחים פעילה. אין מדובר בהפצה "ידידותית" במובן המקובל כיום, ו-arch לא צריכה להיות ההפצה הראשונה של אף אחד. קרוב לברזלים
כמו ג'נטו וסלאקוור, גם arch מחזיקה את המשתמשים קרוב מאוד "לברזלים". אבל היא לא חסרה מספר כלי ניהול מתוחכמים למדי. למשל כלים לניהול התוכנה (pacman), בין אם חבילות בינאריות או קוד מקור, או זיהוי חומרה (hwd). אבל בכל מקרה, מדובר בדרך כלל בכלים שמספקים בעיקר מידע על המערכת והחומרה, אבל לעולם לא מבצעים את השינויים בעצמם.
ה"פשטות פונקציונאלית" של arch עובדת. לא בגלל מעשה קסמים כלשהו, אלא בגלל שהמפתחים של arch פשוט נוקטים גישה שמשאירה להם מעט מאוד הזדמנויות לפשל.
מה זה אומר? הגישה של arch לעניין ניהול המערכת קיצונית למדי. הגדרות התצורה למשל הן באחריותו המלאה של המשתמש. המערכת כמעט ולא מתערבת בשום החלטה שקשורה בתצורה במהלך ההתקנה, מלבד לספק את המינימום ההכרחי כדי לאפשר להתקין את arch. הפילוסופיה הזו באה לידי ביטוי בצורה ברורה במיוחד באופן שבו המפתחים של arch מתארים את מנהל החבילות שלה, pacman: הם אחראים על יצירת מנהל חבילות איכותי, לא על אריזת תוכנה עבור ההפצה.
התקנה
אחרי שקבעתי ש-arch מזכירה את סלאקוור וג'נטו, אני מניח שאף אחד לא מצפה למצא כאן התקנה גרפית. אבל כמו בסלאקוור וג'נטו, התקנה טקסטואלית לא מבטלת אפשרות לקבל שולחן עבודה מודרני, עדכני ונוח. דרושה קצת עבודה, זה הכל :)
מי שכבר התקינו סלאקוור, או אפילו דביאן, ירגישו בבית. אפשר להתקין את arch לצד הפצה אחרת, או על פני הדיסק כולו.
לאחר האתחול, די ללחוץ על Enter כדי להתחיל. אם התעוררו בעיות, אפשר לנסות לאתחל את ההתקנה עם קרנל arch-nonscsi. אפשר להתקין את arch גם מדיסקט, מהרשת, מתוך הפצת הלייב Archie, או מתוך כל גירסה אחרת של לינוקס, באמצעות התסריט (הלא רשמי) archbootstrap.
מאחר שאין ל-arch "גירסה יציבה", המפתחים ממליצים לשדרג באופן קבוע. למעשה, אין שום יתרון מובהק להתקנה מהדיסק המלא (לעומת ה-base), מפני שבכל מקרה, הדבר הראשון שעושים לאחר ההתקנה הוא לשדרג מול המאגר הראשי. לכן, אפשר וכדאי להוריד ISO מינימאלי שמכיל את קבצי הבסיס בלבד, ולשדרג לאחר ההתקנה.
אבל אם אין לכם חיבור מהיר ונוח לרשת, אפשר גם להוריד ISO מלא שמכיל חבילות תוכנה נוספות שיאפשרו לכן להתקין מערכת עשירה יותר כבר בהתחלה. אני בחרתי להתקין את arch מ-ISO בסיסי. הגירסה הנוכחית היא 0.7.1 והיא מכונה 'Noodle'.
הערה: כמו בכל התקנה של לינוקס, הדבר המשמעותי הראשון שחייבים לעשות לפני שאפשר להתחיל הוא להכין את הדיסק הקשיח להתקנה. הכלי שלכם הוא cfdisk... כמה רטרו... אם לא בא לכם, אפשר להכין את המחיצות לפני ההתקנה ממערכת הפעלה אחרת, אם ישנה. קנופיקס, או הדיסק הראשון של רוב ההפצות מספקים את הכלים המתאימים לחלוקת הדיסק הקשיח, או שיחרור שטח ממחיצות קיימות.
תמונה: חלוקת הדיסק עם cfdisk
לאחר שצרבתם את דיסק ההתקנה, אתחלו את המחשב לשורת הפקודה. כדי להפעיל את תוכנית ההתקנה יש להקליד בשורת הפקודה:
/arch/setupלאחר בחירת מקור ההתקנה: CD/FTP, מקבלים תפריט התקנה ראשי שכולל את כל הצעדים הנחוצים להשלמת ההתקנה:
1. הכנת הדיסק הקשיח
2. בחירת חבילות
3. התקנת החבילות
4. הגדרות תצורה
5. התקנת קרנל
6. התקנת מנהל אתחול (bootloader)
7. סיום
הכנת הדיסק הקשיח
האפשרויות הן: הכנה אוטומטית של הדיסק להתקנה על ידי שימוש בשטח כולו, או חלוקת הדיסק למחיצות עם cfdisk. ראו הערה לעיל. אם בחרתם לחלק את הדיסק בכוחות עצמכם, תצטרכו לבחור לאחר מכן את נקודות העיגון. לעומת זאת, אם אפשרתם לתוכנית ההתקנה להשתמש בדיסק כולו, התהליך יהיה אוטומטי ולא תוכלו לבחור בעצמכם נקודות עיגון.
הערה: בסיום כל שלב יש לבחור את האפשרות done כדי לחזור לתפריט הראשי ולהמשיך לשלב הבא.
בחירת חבילות
אפשר להתקין את החבילות שזמינות על גבי מדיית ההתקנה (אם הורדתם גירסה מלאה של תוכנית ההתקנה), או להפנות את תוכנית ההתקנה למקור חלופי. כמו בימים הטובים של הפצות הלינוקס המוכרות, בוחרים קטגוריות, ולאחר מכן חבילות ספציפיות. כאמור, גם אם הורדת ISO של הגירסה המלאה, אפשר ומומלץ להתקין את החבילות בקטגוריה 'base' בלבד. את שאר החבילות אפשר להתקין לאחר שהמערכת הבסיסית מותקנת וזמינה מאחר שממילא תצטרכו לשדרג את המערכת לחבילות עדכניות מאשר יש בדיסק ההתקנה (ומובטח שיהיו כאלה.)
תמונה: בחירת החבילות להתקנה
התקנת החבילות
עכשיו יותקנו החבילות שבחרתם בשלב הקודם. התקנת כל החבילות בקטגוריה 'base' כרוכה בפריקה של כ-100 מ"ב והיא מהירה למדי.
הגדרות תצורה
השלב הזה מוזר למדי. תחילה תתבקשו לבחור את עורך הטקסט המועדף: vi או nano, ולאחר מכן תוצג לכם רשימה של כל קבצי התצורה של arch. אם זה עדיין לא ברור, arch לא עושה שום דבר לבד. המערכת מספקת מידע מפורט, אבל משאירה לכם את העבודה המלוכלכת - במהלך ההתקנה ובכלל. קבצי התצורה מתועדים ומכילים את כל המידע הרלבנטי, אתם פשוט צריכים לדעת מה אתם רוצים...
קבצי התצורה של arch:
- rc.conf
קובץ זה מכיל מידע תצורה כללי כמו שם המחשב, שפות ופריסת מקלדת (בקונסול), כרטיסי רשת והקצאת כתובות, מודולי קרנל וגם שירותי מערכת שיופעלו באופן אוטומטי במהלך האתחול (ראו דוגמה).
- hosts
אפשר להסתדר עם הקובץ המקורי, או לפחות להוסיף את שם המחשב שציינתם קודם בקובץ rc.conf עם הכתובת 127.0.0.1, מפני שזה לא ייעשה עבורכם.
- fstab
קובץ התצורה הזה מספק את ההוראות לעיגון המחיצות במהלך האתחול, והוא כבר יכיל את הכניסות המתאימות לעיגון מחיצת השורש, boot, swap, כונן תקליטונים וכונן ה-CD, אם בחרתם בחלוקה אוטומטית של הדיסק למחיצות.
- mkinitrd.conf
המודולים שתספקו כאן ישולבו ב-ramdisk ש-arch תבנה בהמשך ואשר ישמש את הקרנל במהלך האתחול כדי לעלות לזיכרון את מנהלי ההתקן החיוניים לאתחול לינוקס מהדיסק הקשיח.
- modproe.conf
רשימת המודולים לטעינה אוטומטית באתחול (קרנל 2.6)
- modules.conf
רשימת המודולים לטעינה אוטומטית באתחול (קרנל 2.4)
- resolv.conf
הגדרות DNS, אם אין שרת DHCP.
התקנת קרנל
היבט ייחודי נוסף של תוכנית ההתקנה של arch היא בניית הקרנל במהלך ההתקנה (ראו קובץ mkinitrd.conf לעיל). ניתן לבחור מבין שלושה סוגי קרנלים בסיסיים: קרנל 2.6, או שני קרנלי 2.4 עם תמיכה ב-IDE או SCSI (גם לבעלי SATA). לחלופין, תוכלו לבחור לבנות קרנל פרטי... לא מומלץ למען האמת, אלא אם כן ברור לכם שברירות המחדל של אחד משני הקרנלים הללו אינן מתאימות לחומרה שברשותכם. בכל מקרה אחר, כדאי להתקין קרנל מקורי ולבנות אחרים לאחר מכן.
התקנת מנהל אתחול (bootloader)
שני החשודים הצפויים: GRUB, או LILO. בכל מקרה יוצג לכם קובץ התצורה של מנהל האתחול כדי לבצע שינויים, אם יש צורך. אם אתם מעדיפים שלא להתקין מנהל אתחול, תוכלו לאתחל את המחשב ממדיית ההתקנה ולאתחל את arch עם הקרנל ב-CD.
סיום
בחרו Exit Install מהתפריט והקלידו reboot כדי לאתחל את המחשב לתוך ההתקנה הטרייה.
אתחול ראשון
מיד לאחר ההתקנה הסתבר לי שלמרות ש-PCMCIA הופעל והמודולים הדרושים נטענו לזיכרון, הכרטיס לא זוהה. אחרי תחקור קצר גיליתי שעלי להוסיף את השורה הבאה בקובץ modprobe.conf:
alias eth0 xirc2ps_csלאחר שהרצתי depmod -a יכולתי לראות מיד את eth0 ולקבל כתובת משרת dhcp עם הפקודה:
dhcpd eth0הוספת השורה בקובץ זה מבטיחה טעינה אוטומטית בכל אתחול.
התקנה בסיסית לא כוללת שרת ssh. רציתי להיות מסוגל לעבוד על המחשב בו הותקנה arch מהנייד שלי. רעננתי, סינכרנתי והתקנתי מהמאגר עם הפקודה:
pacman -Syu opensshמנהל החבילות (pacman) פלט הודעה המליץ לעדכן את מנהל החבילות עצמו תחילה, ולאחר שהוא עודכן, נאלצתי להריץ אותו שוב כדי לשדרג את שאר החבילות. לאחר מכן הסתבר לי שאני לא יכול להתחבר לשרת, גם לא מקומית. מסתבר שהקובץ hosts.deny אחראי לכך, לכן שיניתי את ברירת המחדל ל:
ALL: EXCEPT 192.168.1.0/255.255.255.0ניהול תוכנה ב-arch
כאמור, arch מאפשרת התקנת חבילות בינאריות, או התקנת תוכנה מקוד מקור. pacman אחראי על ניהול החבילות הבינאריות, והוא המקבילה של apt-get בדביאן. חבילות תוכנה של arch ארוזות בקבצים מסוג tar.gz, ומאגר החבילות הוא למעשה קובץ טקסט פשוט. באמצעות מנהל החבילות אפשר להתקין, להסיר או לשדרג חבילות. אפשר לחפש תוכנה במאגר החבילות, לקבל מידע וכו'.
פקודות שימושיות
pacman -Sy סינכרון קטלוג החבילות
pacman -S package-name התקנה, התקנה מחדש או שידרוג חבילה
pacman -S extra/package-name כנ"ל ממאגר אקסטרה
pacman -Su שידרוג כל החבילות המותקנות, אם יש צורך
pacman -A /(path)/package-name-version.pkg.tar.gz התקנת חבילה מקובץ בדיסק
pacman -R package-name הסרת חבילה
pacman -Rs package-name הסרת חבילה ותלויות שלה, אם בטוח לעשות זאת
pacman -Ss package-name חיפוש חבילה
pacman -Si package-name הצגת מידע מפורט אודות החבילה
pacman -Scc מחיקת חבילות מהמטמון של מנהל החבילותמאגרים
קל מאוד לנהל מאגרים אלטרנטיביים עם pacman. אפשר להוסיף מאגרים צד-שלישי, או ליצור מאגרים פרטיים בדיסק. קובץ התצורה של pacman הוא /etc/pacman.conf והוא משמש גם כדי לנעול חבילות מסוימות כדי למנוע שידרוגן, אם יש צורך. הקובץ הזה עשוי להשתמש בהוראת include כדי לכלול רשימת מאגרים בקובץ נפרד (כמו המאגרים הרשמיים של arch, מאחר שמדובר ברשימה ארוכה למדי של מראות שהייתה מקשה על ההתמצאות בקובץ הראשי.)
המפתחים של arch מחזיקים מספר מאגרים רשמיים:current, release, extra, unstable, ו-testing. אגב, המדיניות שלהם, בכל מה שקשור ברישיונות, היא להכניס למאגרים הרשמיים גם תוכנה שאינה חופשית - אם אין בנמצא תוכנה חלופית באותה הקטגוריה.
התקנת סביבה גרפית
כיום, arch תומכת ב-XFree86 לצד X.org, עם העדפה ברורה לאחרונה. שתי הגירסאות הללו הולכות ומתרחקות זו מזו, והמפתחים מעריכים ש-X.org נוחה יותר לעבודה. השתמשתי במנהל תצורת החומרה של arch כדי ליצור קובץ תצורה בסיסי של X.org:
# hwd -x
Generating /etc/X11/xorg.conf.hwd
Your sample file is ready.לפני כן יש להתקין את hwd ורצוי להריץ את הפקודה hwd -u, כדי לקבל רשימת חומרה מעודכנת. hwd מחליפה את hotplug שממילא אינה נחוצה עוד בקרנלים מאופשרי udev.
קצת קשה להבין מדוע, אבל אפשר להתקין את KDE למשל, מבלי שתותקן גם X.org, או כך זה נראה לפחות. לאחר שהתקנתי את KDE, יכולתי אמנם להריץ את תוכניות התצורה של X.org, אבל עדיין חסרו מספר קבצים. לא יכולתי להפעיל את KDM, התסריט startx לא קיים, ו-startkde נכשל.
כל זה נובע מהחלוקה המודורלית של X.org כפי הנראה, אבל ייתכן שמדובר בבעיה שמתאר SML בבלוג שלו. הרצתי את הפקודה הבאה, לאחר שהתקנתי את KDE, וזה מה שקיבלתי:
# pacman -Sy xorg
:: Synchronizing package databases...
current [################] 100% 66K 31.3K/s 00:00:02
:: extra is up to date
Targets: xorg-xauth-1.0.1-1 xorg-xinit-1.0.1-1 xf86-video-vesa-1.0.1.3-1
xf86-input-mouse-1.0.3.1-1 xf86-input-keyboard-1.0.1.3-1 xorg-11R7.0-1
Total Package Size: 0.1 MB
Proceed with upgrade? [Y/n]
:: Retrieving packages from current...
xorg-xauth-1.0.1-1 [################] 100% 19K 12.4K/s 00:00:01
xorg-xinit-1.0.1-1 [################] 100% 13K 9.2K/s 00:00:01
xf86-video-vesa-1.0.1.3- [################] 100% 14K 9.9K/s 00:00:01
xf86-input-mouse-1.0.3.1 [################] 100% 26K 13.4K/s 00:00:01
xf86-input-keyboard-1.0. [################] 100% 11K 7.7K/s 00:00:01
xorg-11R7.0-1 [################] 100% 0K 0.6K/s 00:00:01
checking package integrity... done.
loading package data... done.
checking for file conflicts... done.
installing xorg-xauth... done.
installing xorg-xinit... done.
installing xf86-video-vesa... done.
installing xf86-input-mouse... done.
installing xf86-input-keyboard... done.
installing xorg... done.
==> X.Org has been installed to a different prefix and is modular now.
==> Not all packages are installed by default.
==> Your configure file needs updating.
==>
==> Make sure you read http://wiki.archlinux.org/index.php/Xorg7ההודעה בסוף מסבירה מה קורה, אני מניח. זה כל מה שהיה דרוש. ללא שערכתי אף קובץ תצורה ותוך שימוש בכלים כמו hwd, יכולתי לקבל סביבה גרפית מלאה מבוססת vesa ללא כל קושי. נחמד. תחקור מעמיק יותר של xorg.conf גילה שהוגדרו מספר עכברים, אבל המערכת זיהתה רק עכבר מסוג usb וטענה אותו:
Section "ServerLayout"
Identifier "Xorg Configured"
Screen 0 "Screen0" 0 0
InputDevice "Keyboard0" "CoreKeyboard"
# PS/2 Mouse not detected
# Serial Mouse not detected
InputDevice "USB Mouse" "CorePointer"
EndSectionהפעלת שירותים (services) בעליית המערכת נעשית על ידי הוספת שם השירות בקובץ rc.conf. הוספת הסימן '!' לפני שם השירות מונעת הפעלתו, במקרה ואתם פשוט רוצים להשאירו בקובץ.
#
# ------------------------------------
# DAEMONS
# ------------------------------------
aemons to start at boot-up (in this order)
# - prefix a daemon with a ! to disable it
# - prefix a daemon with a @ to start it up in the background
#
DAEMONS=(syslog-ng !hotplug hwd acpid pcmcia network netfs crond alsa)עבודה שוטפת ותחזוקה
בכל מה שקשור לתחזוקת התוכנה, המפתחים מצפים מהמשתמשים להשביח את המערכת כולה באופן שוטף עם הפקודה pacman -Syu, ומתייחסים אל מערכת ההפעלה כיחידה אחת שלמה. אין גירסה "יציבה" של arch וגם אין טעם להשביח חבילות בודדות. למעשה, המפתחים ממליצים לצמצם את השימוש בהוראה IgnorePkg בקובץ התצורה /etc/pacman.conf, הוראה שמשמשת לצורך נעילת חבילות מסויימות מפני שידרוג אוטומטי.
ההיגיון ברור למדי. המאגר העיקרי, current, מכיל תוכנה שהמפתחים מאמינים שהיא מוכנה לשימוש. חבילות בפיתוח, בעיקר שידרוגים משמעותיים מהגירסה הנוכחית, במיוחד כאלו שעשויות לגרום לאי יציבות במערכת, נכנסות תחילה למאגר testing עד שיושלם פיתוחן. שלא כמו במקרה של דביאן, לא מדובר באי-היציבות היחסית של unstable, אלא משהו קרוב יותר ל-experimental שמכיל חבילות שיכולות להשבית את המערכת. רק מי שמעוניינים לסייע בפיתוח על ידי בקרת איכות מוזמנים להתקינן. גם כך, current עדכנית הרבה יותר מאשר מאגרים יציבים בהפצות אחרות.
שולחן העבודה
המפתחים של arch כמעט ואינם מטפלים בתפריט המערכת בשולחן העבודה ואתם תמצאו שם את הכל. בתכנון מערכת ניהול תפריטים שתייושם בעתיד. בינתיים, למרות ששולחנות העבודה של arch מענגים בעדכניות ובתגובתיות שלהם, התפריטים נראים די רע. תוכנות חדשות עשויות להופיע שם, או שלא.
תמונה: שולחן העבודה KDE 3.5.1
KDE למשל, מותקנת עם מספר התאמות קטנות, כולל תפריט קישורים לאתר הפרוייקט ומידע נוסף, אבל זה הכל פחות או יותר. בתמונת המסך אפשר לראות את KDE עם ערכת הסמלים המקסימה gartoon שהוזכרה בפורומים.
התקנתי גם את הפונטים של קולמוס באמצעות מרשם להתקנה "מקוד מקור". כדי להתקין באופן זה, יש להוריד את הקובץ PKGBUILD ותסריט ההתקנה (לרוב אין צורך בתסריט מיוחד להתקנת התוכנה ודי להוריד קובץ PKGBUILD) שנארזו בקובץ הארכיב הזה. כמשתמש רגיל, יש לפרוש את תכולת הקובץ, לעבור לספריה החדשה שנוצרה, ולהריץ את הפקודה: makepkg. אם הכל עבר כשורה, אפשר עכשיו להתקין את החבילה שנוצרה ('culmus-0.101-3.pkg.tar.gz') כמשתמש root, באופן הבא:
pacman -A culmus-0.101-3.pkg.tar.gzרשמים ומסקנות
אחרי כל זה, אני חייב להודות שבפועל, arch שונה מאוד ממה שדמיינתי. אני לא חסיד מושבע של ממשקי ncusrses למיניהם, אבל קל יותר להתקין את arch מאשר את סלאקוור, או ג'נטו, מאחר שהמערכת אינטראקטיבית ומכוונת את המשתמש עם הסברים שימושיים, במהלך ההתקנה, אבל גם לאחר מכן. בנוסף, מדובר בהתקנה של בינארים. arch היא בהגדרה " i686-optimized", שזה טוב לביצועים, אבל מגביל את החומרה בה ניתן להתקין אותה.
יש לה הרבה פחות חבילות (רשמיות) מאשר לדביאן, או ג'נטו, אבל מצד שני, היא מאפשרת לעבוד באותה מידה של נוחות עם חבילות בינאריות או עם קוד מקור. חבילות רבות נוספות זמינות גם במאגרי extra ומאגרי הפיתוח, או במאגר AUR שמכיל מרשמים ליצירת חבילות מקוד מקור. התקנה כזו כרוכה בהורדת קובץ בודד (בדרך כלל) והפעלת הפקודה makepkg. לאחר שנוצרה חבילה בינארית, אפשר להתקין אותה בקלות עם הפקודה: pacman -A.
כמו שציינתי קודם, ג'נטו גמישה יותר באפשרויות הקומפילציה, ואפשר בפועל להדר את המערכת לארכיטקטורות שונות. arch מיועדת ל-686 בעיקר (למרות שיש פרוייקטים שמתמקדים גם ב-64 ביט וארכיטקטורות אחרות). arch גם מספקת בדרך כלל חבילות עדכניות יותר לעומת סלאקוור או דביאן (מרשמים להתקנה מ-cvs/svn אפשר למצא במאגר AUR), והשקפת העולם של המפתחים נוקשה פחות כאשר מדובר ב"חופש" של התוכנה שהם אורזים (לטוב או לרע, למרות שלא אפתיע אף אחד אם אומר שבדרך כלל לטובה....), לכן קל מאוד להתקין את skype, opera, acrobat ותוכנות קנייניות אחרות.
כמו סלאקוור, גם arch משתמשת ב-init scripts של BSD, בניגוד לשאר הפצות הלינוקס שמתמשות ב-System V. גם מבלי להתעמק בהבדלים בין שתי המערכות, לאחר שלומדים מה נמצא איפה, קל מאוד להסתדר, גם ללא כלי ניהול, אפילו לא לשורת הפקודה.
בכל מה שקשור לביצועים, arch לא הרגישה מהירה בצורה יוצאת דופן, אבל היא הרבה יותר מהירה בעלייה מכל הפצה אחרת שניסיתי. התקנתי אותה באותו המחשב בו התקנתי בעבר את Zenwallk. הביצועים של KDE היו דומים לאלו של WindowsXP, שמותקנת אף היא במחשב זה, אבל נחותים בצורה בולטת בהשווה ל-Xfce4 על Zenwallk למשל - מה שלא צריך להפתיע אף אחד. למרות זאת, להריץ KDE 3.5.1 על מחשב פנטיום 2 עם 128 מ"ב זיכרון ולקבל מחשב שמיש לחלוטין זה לא עניין של מה בכך.
מאחר שמשאבי הפיתוח של arch מוגבלים, המפתחים אינם טורחים להחזיק גירסה "יציבה". arch מתעדכנת לעיתים תכופות והגירסה הנוכחית היא הגירסה המתאימה ביותר להתקנה, וסביר להניח שהיא פותרת בעיות בגירסאות מוקדמות יותר - אם נתגלו. בניגוד לדביאן, שהמפתחים שלה מאמינים בשליטה מלאה, המפתחים של arch כמעט ולא משנים את האופן בו נבנית ומופצת התוכנה (מיקום הקבצים למשל מוכתב על ידי מפתחי התוכנה, ולא על ידי ההפצה).
התקנתי גם את Xfce4 כדי להשוות. הביצועים סבירים למדי, ובוודאי עולים על אלו של KDE, אבל נדמה שהם נופלים מהביצועים שסיפקה Zenwallk/Xfce4 כאמור (ייתכן שמדובר בגירסה שונה, ובטוח ש-Zenwallk הותקנה על דרייבר s3virage ולא vesa כמו arch.)
סיכום
אז למה arch? בשביל הכיף, קודם כל. כמו סלאקוור, ג'נטו, Sorcerer או LFS, מדובר במערכת הפעלה שמעניקה למשתמשים גם כלים להבין את המערכת שהם עובדים איתה, והיכרות מעמיקה יותר עם לינוקס בכלל. לאחר שהתקנתי הסתבר לי שמדובר בהתקנה קלה ונטולת קשיים מיוחדים, רק צריך לדעת מה עושים.
אבל לעומת ג'נטו, לא תמצאו כאן עשרות תוכניות שירות קטנות להוספת והסרת שירותים מה-runlevel-ים השונים, או פקודות מתוחכמות למניעת, או סינכרון קבצי התצורה לאחר שידרוג. העול מוטל עליכם, לטוב ולרע. החסרון הגדול ביותר של arch לדעתי הוא העדר מדריך התקנה ראוי לשמו. אפשר להסתדר, אבל המדריך של ג'נטו הוא דוגמא יוצאת דופן בכל קנה מידה, והוא מפצה על הקושי הכרוך בהתקנה ותחזוקה של מערכת הפעלה מקוד מקור.
מידע נוסף
אתר: http://www.archlinux.org
הורדה: http://www.archlinux.org/download.php
חבילות: http://www.archlinux.org/packages.php
מרשמים לחבילות קוד: http://aur.archlinux.org (אפשר למצא פה מרשם להתקנת קולמוס)